היהודים אינם יוצאי דופן בשנאה שמופגנת כלפיהם. לאומנים רוסים קיצונים תוקפים מיעוטים רבים אחרים, כולל מיעוטים בלתי מזיקים בעליל כדוגמת סטודנטים שחורים. בהודו, מערכת הקסטות דומה מאוד לבוז שחש המערב כלפי קבוצות מסוימות. לאומנים אירופאים מפנים את שנאתם יותר ויותר כלפי מוסלמים. בארה”ב של ראשית המאה ה-20, אירים ואיטלקים רחשו שנאה רבה זה לזה. שנאה זו נעלמה רק בשל התבוללותן של שתי הקבוצות באוכלוסיה הכוללת, ולא משום שהן הצליחו להתעלות על רגשי שנאת הזרים.

שתי הנטיות מתחרות זו בזו. הגלובליזציה והתקשורת גורמות לאנשים להתרגל זה לזה, ולנוכחותן של קבוצות אתניות אחרות. אולם מגע זה נוטה לגרום לחיכוכים רבים שאינם תמיד רצויים. המוסלמים ייטמעו באירופה כפי שעשו היהודים, אך האם לאומנים אירופאים יחכו שלושה דורות בשביל שזה יקרה? חוץ מזה שהניסיונות הראשונים להיטמע הם המסוכנים ביותר: כפי שניתן ללמוד מדוגמת היהודים: תקפו אותנו ספציפית כאשר עזבנו את הגטאות והתחלנו להתבולל. זה קרה בפולין של המאה ה18, ובתחילת המאה ה-20 ברוסיה ולאחר מכן בגרמניה.

בעוד היהודים מתבוללים ברחבי העולם, האנטישמיות תמשך לזמן מה. שנאת זרים יכולה להתמקד גם בנושא דמיוני. קחו לדוגמא את שנאת היהודים בסיביר או מקסיקו, שם האוכלוסייה מעולם לא פגשה ביהודים. האנטישמיות באוקראינה גואה, למרות שכמעט ולא תמצאו בה יהודים. ככל שהנצרות תמשיך להפוך ליותר ויותר תקינה פוליטית, האנטישמיות הגלויה תעלם. השנאה שקודם כוונה ליהודים תכוון עתה לישראל. תוך דור או שתיים, אנשים כבר לא יזכרו למה הם כה מתעבים את ישראל, אך המסורת תמשיך.

באירופה, תופנה שנאת הזרים אל המוסלמים, ואולי גם לסינים. הגישה תהיה תלויה מאוד בהתנהגותם. אם המוסלמים ימשיכו להיות אלימים, אך יזכו להגנה ממסדית, כדוגמת השחורים בארה”ב, הם דווקא יהפכו לפופולאריים. אנשים שונאים רק את מי שהם יכולים לדכא. הם מקנאים בקבוצות חזקים ומחפשים לחבור אליהן. מוסלמים כנועים ומתבוללים יזכו דווקא לשנאה.

המצב שונה ברוסיה ומדינות ליבראליות אחרות, שאינן מתירות למיעוטים להרים את ראשם, ובכל מקרה לא יסכימו להתנהגות פושעת משום סוג. שם יחליפו הקיצונים את מושא שנאתם מיהודים לקבוצות אחרות ובולטות יותר.
היהודים מאוד אוהבים את המחשבה שהם מיוחדים, אפילו כאשר זה נוגע לשנאה המופנית כלפיהם. נראה כי אותה הייחודיות חולפת לה מהעולם.