הדתיים והחרדים מהווים את האחוז הגדל המהיר ביותר באוכלוסיה היהודית. אחוז הילודה בציבורים אלה גדול מהממוצע הארצי פי 2-4, ונראה שאחוזם בציבור ישלש עצמו בדור הקרוב. אחוז הילדה בקרבם ימשיך בשניים- שלושה דורות הבאים עד שירד ויתאזן עם הממוצע הלאומי. נראה כי תהליך זה כבר החל, ואנו עדים כיום לירידה בילודה החרדית מ 12-17 ילדים, ל-8-9. ככל שיותר נשים וגברים חרדים נכנסים לשוק העבודה, משפחותיהם מתכווצות.

לכך יש להוסיף את מגמת החילון הגוברת בקרב הדתיים, שאותה לא ניתן לצפות. בעידן האינטרנט, לא ניתן להישאר סגורים כבעבר- ופתיחת קהילותיהם מדרדרת את ערכיהם למכנה המשותף הנמוך ביותר- ולכן החילון. נראה כי החרדים של היום הולכים בדיוק באותה הדרך של יהדות אירופה לפני 150 שנה. קהילות דתיות יהפכו לקיצוניות יותר. סיבה אחת לכך היא רוב של ילודה גברית כתוצאה מתדירות נמוכה של יחסי מין. מבחינה ביולוגית, מיעוט ביחסי המין מגביר את הסיכוי ללבת בנות. עודף של גברים רווקים גורם להקצנת החברה.

גורם נוסף הינו אידיאולוגי: כאשר מנהיגי קהילה שפותחת את עצמה לעולם ממתנים את דעותיהם כדי להישאר קרובים לעם, מורים קיצוניים זוכים לתהודה. הכנסייה הקתולית כיום מחזיקה בדעות קיצוניות יותר על סוגיות מוסריות- כדוגמת התנגדותה להפלות- מאשר לפני 200 שנה. הווהאבים, תורה מוסלמית קיצונית במיוחד, זוכה היום לתפוצה יוצאת דופן ברחבי העולם המוסלמי, שמתחרתה העיקרית היא רק התנועה הסלפיסטית- הקיצונית אף יותר.

כאשר התפרקה המדינה היהודית לפני 2000 שנה, חז”ל הקיצנו את הדת בכך שיצרו “גדר” סביב מצוות התורה והרחיבו עליהן עד להקצנה. הקיצוניות היהודית יכולה ללבוש שתי פנים – הלכתית משפטית, או לאומנית – שהאחרונה סבירה יותר. ההלכה הפכה לכה שתלטנית שהיא מחוקקת את כל פעולותיו חסרות המשמעות של האדם החרדי. דבר זה הפך את הבקיאות המלאה בהלכה לבלתי אפשרית לאדם אחד. כיום שמספר הרבנים נמצא בשיאו, והלחץ לחוקק עוד ועוד איסורים הלכתיים גם הוא הגיע עד לאבסורד- כבר לא נותר לאן להרחיב. על כן סביר מאוד שנתחיל לראות נהירה של רבנים לכיוון התעסקות בפוליטיקה על פני הלכה.

הממסד הרבני ינסה לעשות כל מאמץ בכדי למנוע את מגמת היצרנות בחברה החרדית. חרדים מובטלים מפתחים תלות ברבנים ובחלוקת הקצבאות. בדיוק כך שלטו הסובייטים בעם. רבנים קיצוניים אינם מקבלים גישה לתקציבים ולכן נותרים בשוליים. עם זאת, מספר האבסולוטי של תומכיהם יגדל מאוד. הם ישאפו לערער את החברה הישראלית “למען טובתה”.

באותו הזמן, הציבור הדתי יהפוך עני יותר ויותר. נראה כי יש קשר הדוק בין דתיות לעוני. העניים הם דתיים, בעוד שאנשים עשירים, השקועים בצרכנות, נוטים להתרחק מהדת. בעולם המודרני, נראה כי מידת ההכנסה תלויה בקשר ישיר לחינוך החילוני- שעל אף מאמציו של הרב סולובצ’יק, נותר מחוץ לתחום למרבית החרדים. החינוך החילוני מספק תשובות לשאלות קיומיות שאינן מקובלות על עמדת הדת. על כן אנשים עשירים ומשכילים נוטים לעזוב את הדת. עניים, מצד שני, נוטים להיות קיצוניים, אך האבסורד הוא שהם תלויים בכוחה הכלכלי של המדינה בכדי לקיים את אורח החיים שלהם. ככל שאוכלוסיית החרדים גדלה, כך גדלה התנגדותה של החברה לסבסד אותה- וכך יתכן מאוד שהדתיים ימצאו עצמם מנודים ויהפכו לקיצונים באמת.