שמאלנים נוטים להשוות את דעותינו לאידיאולוגיה הנאצית. הם בעיקר אוהבים להשוות את האיסור על נישואי תערובת לחוקי נירנברג. אולם היהדות היא דת, ולא גזע, וכל אדם שרוצה להתגייר בכנות רשאי להינשא לכל אישה יהודיה.

במלחמת העולם השנייה, הן הגרמנים והן בעלות הבריתה הרגו אנשים רבים- אך מסיבות שונות בעלות קונוטציות מוסריות הפוכות. מעשים זהים לא בהכרח נובעים מערכים זהים.

הגרמנים הגו את חוקי נירנברג כדי לרדוף את היהודים. החוקים כלל לא הגנו על טוהר הגזע הגרמני, מכיוון שעסקו רק ביהודים. במסגרת חוקי נירנברג, היו הארים חופשיים להינשא לשחורים, ערבים, סלאבים ובערך כולם מלבד יהודים. טוהר הגזע הארי תמיד היה מדע בדיוני, מאחר ובמחוזות רבים בגרמניה, האוכלוסייה כלל אינה ארית או נורדית. בבוואריה לצורך העניין, תושבי המקום אינם עונים על ההגדרות הטוהר שקבעו הנאצים. אוכלוסיית גרמניה התערבבה עם אחרות מזה אלפי שנים, וטוהר גזעי אינו קיים שם.

אילו היו הגרמנים מאמינים כי טוהר הגזע הוא מטרה ברת השגה, הייתה להם כל זכות לנסות ולהשיגה בהסכמה. אף אחד לא הכריח גרמנים להינשא ליהודים. ישנם ערכים לאומיים שנכפים על האוכלוסייה ללא הסכמתה, אבל על הרעיון להיות מספיק מוצק בכדי להצדיק את הדיכוי. רעיון הגזע המומצא אינו עובר את המבחן.

כעסם של היהודים על נישואי התערובת הוא עניין אחר. לא מדובר ברדיפה אחר קבוצה כזו או אחרת. זהו מאבק למען ולא מאבק נגד. למען יהודים, ולא נגד גויים. ההבדל אמור להיות ברור, אך יש מספר דוגמאות. פרסומות חיוביות (תקנה אותי) הן בסדר, בעוד שפרסומות שליליות (אל תקנה אותו) נחשבות פוגעניות. העדפת מוצרים מקומיים (אני קונה רק ישראלי) זה בסדר, אך חרם על מדינה אחרת נחשב למוצא אחרון. בחורה שמכריזה כי לא תינשא רק לערבים נחשבת לאומנית, אך בחורה שאומרת כי היא רוצה רק יהודים הינה מוסרית בהחלט.

בשונה מרעיונות מחוסרי כל בסיס, היהדות היא דבר אמיתי. לא מדובר כאן בתיאיזם או אתיאיזם. מרבית האתיאיסטים ממוצא יהודי מקבלים את ערכה החשוב של היהדות. במילים אחרות, אני לא חסיד של האומנות המודרנית, אך אני מעריך את חשיבותה- ולו רק במובן הכספי. היהדות היא דבר אמיתי מאוד, לכל הפחות במובן התרבותי. אם כבאים מסכנים את חייהם כדי להציל תמונות מודרניות במוזיאונים, אז ודאי שהיהדות מצדיקה הטלת מגבלות על חיי האדם.

מדינות מגייסות את אוכלוסייתן ושולחות אותן למלחמות, לעיתים על סמך לא יותר מתוקפנות, או התגוננות מפני איומים לא באמת חשובים. פולשים לרוב אינם מחפשים להשמיד אוכלוסיות קיימות, אלא רק דומיננטיות פוליטית ותרבותית. כך שיוצא שאנשים מתים בכדי להגן על עצמם מפני חדירה תרבותית. מלבד היותם נושא דתי, נישואי התערבות מהווים איום על התרבות והפוליטיקה היהודית, כך שמותר לישראל בהחלט להתגונן מפני פולשים תרבותיים. ממש כפי שמדינות מכריחות את אזרחיהן להתנגד לפולשים, המדינה בהחלט רשאיות להכריח את אזרחיה להתנגד לנישואי תערובת. בדיוק כפי שאזרחים נאסרים לשתף פעולה עם פולש שמביא עימו תרבות זרה – כך ניתן לאסור על יהודים להינשא למי שיחדיר לעם תרבות זרה.

חובה להסדיר את עניין נישואי התערובת. נישואין לגוי שבאמת רוצה לתחבר ליהדות זה קביל בהחלט. צריך באמת לערוך בחינה מחדש של חוקי הגיור, ולהגדירה לא רק כאורתודוכסיה אלא אולי אף כדבקות פוליטית – אך ברגע שתהליך הגיור התבצע, אין מדובר עוד בנישואי תערובת. נישואי תערובת הם נישואין לגוי שאינו רוצה שום קשר ליהדות- ואינו רוצה בכך לילדיו. קשה להיות יהודי- לא במובן קיום המצוות, אלא דווקא במובן הרדיפה מבחוץ וההשמדות מדי פעם לפעם. על ילדים יהודיים להיות משוכנעים ביהדותם בכדי להישאר בה.

הגרמנים מצידם, דחו יהודים שרצו להיות גרמנים טובים. כעת אתם יכולים להתחיל לצרוח עלי- כי אני מודה לנירנברג. הגרמנים בנירנברג עשו ליהדות את הטובה הכי גדולה שכל רב בסתר ליבו מייחל לה- הם אסרו על היהודים להינשא בנישואי תערובת. זה אולי פגע ביהודים, כי הם באמת רצו להיטמע, ולהפוך לגרמנים טובים! יהדות גרמניה התחילה להיעלם במהירות, ממש כמו יתר יהדות אירופה. אילולי חוקי נירנברג, יהדות גרמניה הייתה נעלמת לחלוטין תוך מספר דורות אל תוך כור ההיתוך הגרמני- ממש כפי שקרה בארה”ב.
אבל הם מתו יהודים.