אובאמה הינו בלתי החלטי, ופתוח להשפעה. הוא כבר נפל תחת השפעתם של כוחות מנוגדים לחלוטין, כגון הכומר רייט האנטישמי מצד, ורן עמנואל היהודי מאידך, או – סמנת’ה פוור השמאלנית קיצונית מצד, לעומת הילארי קלינטון הציניקנית מאידך. חרף רטוריקת ה”שינוי” של אובאמה, הנשיא מילא את הבית הלבן באותם חבר’ה ישנים, ונכנע לחלוטין להשפעתם. הממסד הדמוקרטי הריץ את אובאמה כמסך עשן, מישהו שיצטלם טוב בזמן שהשחיתות הישנה תימשך מאחורי הקלעים. לאובאמה אין את הכישורים הבירוקרטים הנדרשים בכדי לעמוד איתן מול הממסד, ומנגד הממסד מנצל אותו. אי כשירותו הפוליטית של אובאמה יוצרת מצב בו שלל אינטרסים, החל בשדולה התאגידית וכלה בשמאל הקיצוני- מתקוטטים על ניהול סדר יומה של ארה”ב. אובאמה הוא איש העולם הגדול, חסר ערכים ונטול עמוד שידרה. אם יקום מנהיג יהודי חזק, אובאמה עלול בהחלט לצדד בו.

שורשיו המוסלמים של אובאמה יכולים דווקא לשרת אותנו. הוא מזכיר מאוד את הקוזמופוליטניים היהודים שמתייסרים ממורשתם ומתנערים ממנה. אובאמה נטש בקלות את קרוביו: הוא כלל לא ידע שדודתו שוהה בארה”ב באופן בלתי חוקי (מאחר והוא יכול היה בקלות לשנות את מעמדה) ולא הביא את אחיו הקנייתי לארה”ב. כמו כן, לאובאמה כלל לא אכפת ממולדתו, קניה, אליה הוא לא הפנה שום משאבי סיוע עם כוחו החדש.

השמאלנים הקיצונים האנטישמים שהביא עימו אובאמה לממשל ככל הנראה יסתלקו בקרוב, לאחר שיוברחו בידי הבירוקרטים המקצועיים שבאו מנגד. הערבים יתנגדו לו: איראן כבר סירבה כבל עם ועדה לעצור את תוכנית הגרעין, סוריה ממשיכה לתמוך בטרור ללא מעצורים, תורכיה ואיראן מגבשות ברית אנטי אמריקאית, ופקיסטאן הופכת למדינה מוסלמית מוחצנת. אובאמה, הניצב מול בעיות אמיתיות בעולם המסרב לקריאותיו לדיאלוג- עלול בהחלט להפוך למיליטנטי- כפי שנוטים להיות שמאלנים כשניסיונותיהם לשנות את העולם נכשלים. כאשר התפרקה הדמוקרטיה הרומאית והוחלפה במונרכיה (כדוגמת משפחת בוש וקלינטון), ולבסוף קיבלה על עצמה שליטים זרים, היסטריה ותוקפנות הפכו לנורמה.

ישראל תשכיל לנצל את חולשתו של אובאמה אם תסרב כליל לבצע ויתורים כלשהם. היה דרוש אדם כג’יימס בייקר בכדי לומר לראש ממשלה ישראלי שסירוב לתנאיה של ארה”ב יוליד השלכות. אולם עם דמוקרטים פרו ישראלים בסנאט, אובאמה אינו יכול להקטין את הסיוע לישראל ללא קשר למעשינו. אובאמה אינו יכול ללחוץ כפי שעשה בייקר. במצב בו אובאמה אינו מסוגל ללחוץ עלינו, סביר מאוד שהוא יסתובב ויתמוך בנו.

נתניהו בהחלט מספיק מוכשר בכדי לשכנע את אובאמה לתקוף את איראן. שניהם שותפים לתרבות ההשכלה הגבוהה האמריקאית , והם דוברים את אותה השפה. אישיותו הכובשת של אבוד ברק גם היא מעלה אל מול אופיו הכנוע של אובאמה. שתיקתו של אובאמה לתקיפה ישראלית הינה בהחלט אופציה נוכח הכתף הקרה שמפנה לו איראן. אפילו אם אובאמה יסרב, ישראל תוכל להסתדר לבד.

לצה”ל יש מספר מטוסי תדלוק, שיספיקו על מנת להשיב את מטוסי התקיפה הישראלים הביתה בשלום. אפשרות נוספת, אם כי כרוכה בסיכונים, היא לנחות לתדלוק בכורדיסטאן, אזרבייג’אן או תורכיה. תורכיה, המצויה תחת השפעה מוסלמית גוברת, עלולה להביע התנגדות לשימוש ישראלי בשדות התעופה שלה. במקרה הגרוע ביותר, אפשר לנטוש את המטוסים: נטישת 100 מטוסים שעלותם שלושה מיליארד דולרים הינו מחיר ראוי בתמורה לסיום תוכניתה הגרעינית של איראן. הסנאט האמריקאי הנשלט על ידי יהודים ישלים את חוסריה של ישראל בעוד שהעולם יריע למבצע הנועז.

תקיפה באמצעות טילים הינה אופציה נוספת. ישראל יכולה לשגר טילי פופאי בטווח של כ1000 קילומטר מצוללות בים, או טילים בעלי טווח ארוך יותר מבסיסים קרקעיים. עם מספר מאות טילים ניתן לנהל מתקפה שכזו בקלות ללא צורך במטוסים. על ישראל לשמור מספיק תחמושת לתגובת נגד במידה ואיראן תגיב, או לפחות לאיים בתגובה בכדי למנוע מכת נגד איראנית. תקיפת טילים תבטל את הצורך בהסכמה אמריקאית לשימוש בשטח האווירי של עיראק.

כמו כן, אין צורך בפצצות חודרות בונקרים. על אף שארה”ב מסרבת למכור לנו אותן, ישראל יכולה להשתמש במספר רב של טילים קונבנציונאליים או אפילו פצצות גרעין טקטיות כנגד המטרות האיראניות. בכל מקרה, ההפצצה לבטח תוביל לדליפה רדיולוגית, שכן על ישראל להפציץ את כור הפלוטוניום בבושהר. 82 טון של אורניום מועשר יושמדו בתקיפה. מתקפה ישראלית גרעינית תניב זיהום דומה, אך מדוע בכלל אכפת לנו מהשלכות שכאלה?