אילו לעם מסוים הייתה היסטוריה של הרג כנגד העם שלך, כאשר כל שאבותיך ביקשו הוא לחיות בשלווה בארצם? הערבים הרגו בנו עוד ב1834 וב-1860 בצפת, אז טבחו ערבים בעשרות יהודים דתיים- הרבה לפני שמישהו בכלל שמע על הציונות. הערבים המשיכו להרוג באפולוגטיקנים היהודים בשנת 1922, 1929 ו1936.

כיצד היית מגיב לעם שרצח כוהנים ונזירות? ערבים רצחו את כלל האוכלוסייה הדתית בירושלים וחברון, את הנזירות שבשיירת הר הצופים, ואת אחיות בית החולים הדסה. הנזירות בחברון טיפלו בהם ללא תשלום.

מה היית עושה לו ברחת מרדיפה זרה, והמקומיים היו מקבלים את פניך בסכינים ורובים? כן, רצית מדינה משלך לצידם, אך לשם כך קנית את האדמות, ייבשת אותן, ופיתחת אותן מהמדבר. נוכחותך הייתה אי נעימות למקומיים, אך היא הייתה גם יתרון כלכלי אדיר- אולם הם המשיכו לטבוח בך. העולם זועק כאשר ישראל שולחת כמה מהגרים בלתי חוקיים חזרה לאפריקה, אך “הזכות” הערבית לסרב להגירה היהודית נותרה בלתי פתורה. מה אתה היית עושה?- אתה אשר גר עצמך על אדמה שנגזלה מהאינדיאנים בידי הבריטים.

כאשר האו”ם נתן לך מדינת דמה, שלושה קנטונים מבודדים, המקומיים השיגו סיוע זר בכדי להשמיד אותה. הם הרגו ופצעו אחוז מאוכלוסייתך אשר עלה מבחינה יחסית על אחוז המתים הרוסים במלחמת העולם השנייה. האם לא היית שמח לו רובם היו בורחים? האם היית מתיר לצאצאיהם בדור הרביעי לשוב?

מאז אותה המלחמה, המקומיים חיו את חייהם במדינה משלהם לצד מדינתך. לא הייתה כל סיבה להפר את השקט. אולם אלה המשיכו במעשי טרור בלתי פוסקים בשטחך, ורצחו ופצעו לא הרף בכל יהודי שרק נקלע לדרכם.

כאשר עמיתיהם יצאו להשמידך וקראו כבל עם ועדה על כוונתם להטביע אותך ואת משפחתך בים, אתה אגרת אומץ התאבדותי ותקפת ראשון, למרות הפצרת העולם שתשב בשקט ותקבל את גורלך. על מנת לעצור את הטרור, השתלטת על אדמותיהם. לא נישלת איש מאדמתו, אלא השלטת סדר שהיה דרוש בכדי להבטיח את שלומה היחסי של משפחתך. אולם הכל יחסי, מכיוון שמשפחתך המשיכה ליפול, במספרים שלא נפלו ממספרי המלחמה הפתוחה.

בזמן תקופת השלטת הסדר הזו, המקומיים התמקדו בלחימה ב”כיבוש”, שהוא עצמו היה לא יותר מתולדה של הטרור שלהם. אך כוונותיהם האמיתיות נודעו בדוקטרינה המוצהרת שפרסמו- קודם לגרש את חייליך מעריהם, ואז מעריך. מעשיהם עלו בקנה אחד עם הצהרותיהם: מחבליהם אכן הרגו באנשיך ובעריך. במשא ומתן, דרשו הערבים להציף את מדינתך בעמם, במספרים הכמעט זהים לאוכלוסייתך הקיימת. הם פיתחו טקטיקה פוליטית מתוחכמת: “פלג” אחד מתון, ומסכים לוויתורים, בעוד ש”פלג” שני קיצוני יותר ומנצל כל הסכמה לויתורים כקרש קפיצה להשגת ויתורים נוספים. מה שהחל בשחרור כפריהם הפך עד מהרה לפינוי בירתך, המקום הקדוש לך ביותר בעולם. האם היית סומך עליהם שישמרו על השלום?

מטרור ספוראדי הם עלו מדרגה לפיגועי התאבדות, אשר קרעו את מדינתך מבפנים- הורים פחדו לשלוח את ילדיהם לבתי הספר. הם השביחו את ההרג עד לרמה תעשייתית, והמיטו טרור על ערים שלמות באמצעות אלפי רקטות. העיירות שלך, ולא דרזדן או טוקיו, הפכו למופגזות ביותר בעולם.

אז לחמת חזרה. ידעת שהעולם מוטה באופן טבעי כנגדך, ונקטת בכל הצעדים האפשריים בכדי לחוס על חיי האויב. הותרת להם להמשיך לקבל סיוע בעיתות הלחימה- דבר ששום צבא אחר בהיסטוריה לא עשה – והודעת להם טרם הפצצת את מטרותיהם, וכך השמדת רק בניינים ריקים. אפילו נצרת אש ושלחת את ילדיך ללחום בסמטאות צרות וממולכדות. עדיין העולם גער בך, והמשטרים הפושעים ביותר אף גינו אותך בהצגה תקשורתית.

מה אתה הייתה עושה?