המשבר הכלכלי חושף את בעייתה היחידה של ישראל: הכלכלה. פניית הציבור ימינה אינה פוליטית- אלא דווקא קריאה לממשלה שתפסיק להציק לאנשים בסוגיות לא רלוונטיות. מעטים באמת מאמינים שליברמן ישלול אזרחות מערבים חסרי נאמנות. כמו כן, אף אחד לא באמת חושב שביבי מסוגל לעמוד אל מול השמאל וארה”ב. אם ביודעין או שלא, הישראלים בחרו בקלפי להקפיא את הפוליטיקה בזמן שהממשלה מטפלת בסוגיות חשובות יותר.

הכלכלה הישראלית מפגרת מאחורי רצונה של המדינה למשוך עלייה מערבית. אנשים מוכנים להגר למדינה כביכול לא בטוחה בשל סיבות אידיאולוגיות, אך הם לא יסכימו לוותר על משכורתם ורמת חייהם. בעיותיה הביטחוניות של ישראל הן מיתוס – הסיכוי למות בפיגוע בישראל הינו קטן בהרבה מהסיכוי למות בארה”ב בשוד אלים.

בעיות כלכליות מדרבנות ישראלים רבים לתמוך בנסיגה מהגדה: מבחינה כלכלית נטו, אחזקת השטחים עולה הרבה כסף, והם כמעט ולא מניבים רווח כלכלי. היהודים, אשר ידועים לשמצה במוחם הכלכלי – לא יסרבו אף לשטח העוין ביותר, אם הוא בר קיימא מבחינה כלכלית. נכון שהציבור התיר לברק לתת את שדה הגז באשקלון לערפאת, אך זה נעשה בחשאי. המדינה לא תסכים לוותר על שטחים מניבים כלכלית.

חוסר יעילותה הכלכלית של ישראל היא הסיבה האמיתית למלחמה מול הערבים: אין להם שום סיבה לסחור עם היהודים. לו ישראל הייתה מנפנפת מול הערבים בגזר של שגשוג כלכלי, הערבים היו עושים שמיניות האוויר על מנת לכונן יחסי שלום ומסחר. הערבים כבר התמודדו עם סוגיות הרבה יותר קשות מאשר ישראל: כמו האיסור האסלאמי על הלוואה בריבית.

הכלכלה גם היא הסיבה שהמערב דוחק בישראל לוותר לערבים: למי אכפת מהלוזר? ארה”ב תומכת ללא סייג במשטרים ערביים מזעזעים אשר מספקים לה נפט, אך למה לה לתמוך בישראל? מה הפלא שמתעלמים מהאינטרסים שלנו? אביון אינו יכול לבוא בדרישות. השוו את יחסי ישראל ארה”ב לעומת תמיכתה הבלתי מתפשרת בטייוון.

מגבלות כלכליות דוחפות את ישראל לכיוון היסטריה צבאית. צה”ל רוכש במקרה הטוב רק כחמישית מהנשק שרוכשות מדינות ערב, ועל כן חש חוסר ביטחון. רוסיה בונה לאיראן פצצת אטום אך ורק בשביל כסף. ישראל עשירה הייתה יכולה להציע לרוסיה עסקה טובה יותר. ישראל תקועה עם ארה”ב מכיוון שזו המדינה היחידה שמוכנה לעבוד עימה בחינם. רוסיה או צפרת היו דורשות קנייה של ציוד צבאי בהיקף הרבה יותר גדול מאשר שני מיליארד דולרים בשנה.

עוני הינו הסיבה המרכזית לפילוג החברתי בישראל. רוב העם שונא את החרדים לא מכיוון שהם מכריזים על עצמם בתור היהודים האמיתיים היחידים, אלא בעיקר מכיוון שהם חולבים את המדינה ממשאבי. מאותה הסיבה, הציבור נוטה לתעב מהגרים ועולים חדשים. במדינה נורמאלית, סבסוד המדינה לחרדים- כמה מאות מיליונים בשנה – היה נתפס כשולי.

הכלכלה הגוררת רגליה גם היא העומדת מאחורי חוסר הפטריוטיות בישראל. מוחו של הנוער נשטף בלאומנות, אך ראו כמה מהם רוצים להגר לארה”ב. שום מדיה של תעמולה לא מסוגלת לעמוד בפני האינטרס העצמי הכלכלי הבסיסי ביותר- לא לאורך זמן, בכל מקרה. הישראלים פשוט מתקשים לתמוך במדינתם כאשר הם רואים בטלביזיה את החיים הטובים במקום אחר.

איך זה שהיהודים, אשר העשירו כל כך הרבה מדינות אחרות, הצליחו להפוך את מדינתם לענייה? התשובה היא שהיהודים מצטיינים בכל מה שהם עושים- לטוב ולרע. כאשר בירוקרטים ופוליטיקאים סוציאליסטים יהודים יצאו להקים מדינה קומוניסטית, הם עשו זאת. במקום כלכלה מצוינת, ישראל פיתחה מנגנונים מעולים שמטרתם לעצור את השוק החופשי, מה שכולל מידה אדירה של רגולציה מיותרת, בתי משפט עוינים ובירוקרטיה מסועפת.

את המערכת ניתן לשנות, על אף שלא במחי יד. השלב הראשון הוא לערוך רפורמה אדירה במפלגות הדתיות. הממסד הדתי המושחת, אשר דחה את קריאת הרמב”ם להפרדה בין דת ומדינה, יעשה הכל בשביל כסף- במיוחד כיום שתרומותיו הכספיות הולכות ומתדלדלות. ההסתדרות, איגוד הסחר המפלצתי, צריך גם הוא לעבור רפורמה ולהתנתק מכספי המדינה.

הליברליזציה, בדומה לכל חופש, מנוגדת מטבעה לרגולציה ממשלתית. ברגע שחלקים מהותיים בכלכלה הישראלית ישתחררו מרגולציה, המגזרים המסתמכים על איגודי עבודה לא יחזיקו מעמד. אם הם ישבתו, הממשלה תפטר את כולם. מרבית פעולות ההסתדרות, החל בניהול הנמלים וכלה בבתי הספר, יכולים להיות מועברים לידיים פרטיות. כל עוד הממשלה תבחר בביטול הבירוקרטיה על פני עשיית תיקונים בה, ובפיטור מחלקות בירוקרטיות שלמות על פני הניסיון להפוך אותן ליעילות- והליברליזציה לא אמורה היות קשה מדי.

כלכלה חופשית היא דבר מסוכן: השוחה בה עושה זאת באחריותו בלבד, ולעיתים ניתן לטבוע בה. עדיין, יוטב מצבה של רובה של האוכלוסייה.

אולם הממשלה לא תבחר בליברליזציה מותה הסיבה שמנהיגי החרדים מורים להם שלא לעבוד: המשלם שולט במקבל התשלומים. הרגולציה והמדינה הסוציאליסטית נותנות למדינה להשיג שליטה סטליניסטית בנתיניה. אלא אם כל מערכת הממשל תישבר באלימות, הכלכלה הישראלית נידונה למוות- והמדינה יחד עימה.