אני לא גזען- אני דוגל בהפרדה בין היהודים לבין כל העולם. בשל כך אני רגיש לרצונם של אחרים שיעזבו אותם בשקט. לא רק שהיהודים מתעקשים לחיות בארצותיהם של גויים, לקבל בברכה את המיעוט הערבי בתוך ישראל- ואף לסבסד אותו בכספם- הם בחוצפתם אף מהווים את חוד החנית במאבק הליבראלי ברחבי העולם. לאחר הקומוניסטים והיודנראט, אני לא יכול שלא להתבייש בליבראלים היהודים הדוגלים במתן שוויון זכויות לבני מיעוטים בארה”ב.

המיעוטים המדוברים אינם יהודים דתיים, או יהודים בכלל- אלא שחורים והיספאנים. הבעיה קיימת במספר מישורים. יחסם של האמריקאים הלבנים כלפי השחורים אינו עניינים של היהודים. ליהודים אין זכות להכתיב לאמריקאים כיצד לנהוג בעמים אחרים. למרות אשלייתם, יהודים אלה אינם מקדמים אהבה כלפי העם היהודי- אלא דווקא אנטישמיות. בכל מסע רציחות כנגד היהודים בעבר- הרוב תמיד נותר שקט בזמן שמיעוט בצע את הזוועות. היהודים הליבראלים רק מלבים את שנאתו של המיעוט האלים במעשיהם.

בדרך אפליה מתקנת, מקבלים בני מיעוטים את הזכות לדכא את הרוב. אפרו אמריקאים חיים על קיצבה, החל מהגנה מפני פיטורין, ליחס מועדף בקבלה לאוניברסיטאות, ויחס מועדף בעת קבלת משכנתא- על חשבון הכלל. לא צריך להפלות כנגד שחורים, אבל לא צריך גם להפלות כנגד כל השאר על מנת שהם יקבלו יחס מועדף.

אין דבר כזה זכויות מיעוט. לבני אדם יש זכויות בסיס ללא קשר לגזע: הזכות לחיים, חירות ורכוש. אך אין כל זכות לחינוך, פרנסה, או משכנתא בתנאים נוחים. מרקס חזה נכון שחברות קפיטליסטיות יהפכו אט אט לסוציאליסטיות- ללא כל צורך במהפכה. דבר זה קרה כבר במערב אירופה, וקורה עתה בארה”ב. אין זה דבר מפתיע: דמוקרטיות מרומא העתיקה ועד לארה”ב בת ימינו אימצו את הפופוליזם- ועלו על דרך המלך לכלכלת רווחה.