דמוקרטיה

הכנסת זקוקה נואשות לרפורמה. בניגוד למצב המקורי, כיום נבקע אחוז החסימה המפלגתיב2.5%.

דבר בפילוסופיה הפוליטית אינו תומך במגבלה שכזו, אשר שוללת מקבוצות מיעוט את הייצוג המגיע להן, וסותרת את הפתגם- אזרח אחד- קול אחד. אחוז החסימה נועד בכדי לשלול ממפלגות ימין קטנות את הזכות לשבת בכנסת, והדבר המזעזע מכל הוא שאת הקולות האבודים מחלקת המדינה בין יתר המפלגות, ולא פעם ניתנים הקולות למפלגות המייצגות עמדות הפוכות. יהודים שחיים בהתנחלויות עלולים להצביע למפלגתו של ברוך מרזל, אך לבסוף קולותיהם יגיעו בכלל לעבודה ולמפלגות הערביות. אחוז החסימה שולל מאנשים אלה את זכותם לייצוג פרלמנטארי: כיצד מסוגלת מפלגת העבודה לייצג את האינטרסים של המתנחלים שהצביעו לה בעל כורכם?

תומכי אחוז החסימה טוענים שהוא מונע את התפלגות הכנסת, אך מה כה פסול בכך? הרי הכנסת לא יותר מפולגת מהחברה הישראלית עצמה. אומנם יהיה קשה יותר לשלוט בכנסת המפולגת על פני מפלגות רבות, אך עצם האיחוד הכפוי צריך להיות מנוגד לחוק. בכנסת מפולגת לא היה עוד בעיה כמפלגת ש”ס- מפלגה אחת שבידיה הכוח להקים או להפיל ממשלות. בכנסת מלאה במפלגות קטנות, הקואליציות יהיו הרבה יותר יציבות, מכיוון שלאף אחד לא יהיה יותר מדי כוח. ככל שהשחקנים הבודדים קטנים יותר, כך המערכת כולה יציבה יותר.

דמוקרטיה

על הכנסת לנוע לכיוון פילוג מוחלט בכך שתבטל את הרשימות המפלגתיות. אין איוולת גדולה יותר מהצבעה ל-מפלגה שמרבית חבריה אינם מוכרים כלל לציבור. הרשימה המפלגתית היא מעוז לשחיתות בכל בחירות מחדש, אשר מושכת תורמים לשורות ה-מפלגה במקום אנשי ציבור חכמים. מרבית החברים ברשימות המפלגתיות לעולם היו מצליחים להכנס לכנסת בכוחות עצמם. המשמעת הסיעתית מרוקנת את מהות הרשימה מכל תוכן ממילא: מה הטעם להחזיק בשלושים חברי כנסת אם כולם חייבים להצביע פה אחד על סוגיות החשובות למפלגתן? מדוע לא לתת לכל מפלגה להציב נציג אחד בכנסת ולהקצות לכוח ההצבעה שלו אחוז השווה לזה בו זכתה מפלגתו? 22 אחוזים לאולמרט, 16 לברק, וכו.. אין כל צורך ב120 חברי כנסת.

המעבר לשיטת בחירות אזורית תהיה חכמה ביותר. כל מתמודד ירוץ לבדו. הוא יוכל לשתמש בתמיכת מפלגתו או כל אחד אחר, אך האזרחים יצטרכו להצביע בעבורו. שיטת בחירות שכזו תהפוך את הכנסת ממעוז של פושעים ושקרנים למקום המפגש של בכירי העם המכובדים.

גולת הכותרת של שיטת הבחירות בישראל צריכה להיות החוזה האלקטורלי. היה זה מחליא לראות את רבין, ברק, נתניהו ושרון חוזרים בהם מהבטחותיהם ערב הבחירות. הצבענו לשרון כי הוא התנגד לפינוי עזה- לא היה לו כל מנדט לביצוע ההתנתקות. זה חשוב לאין שיעור שכל המועמדים יחתמו על מסמך משפטי בו מפורטות נקודות המצע שלהם. ברגע שהם יחזרו בהם מעקרונות המצע, על המועמד להיות מודח בידי בית המשפט. בלי תירוצים. אנשים אלה נבחרו על סמך המצע שלהם, ולא מכיוון שיש להם חיוך יפה.

דמוקרטיה יכולה להיות שיטת ממשל נפלאה הבעיה היא שאין דמוקרטיה בישראל.