ליברמן

אביגדור ליברמן הוא נץ חילוני ימני טיפוסי. מדובר בזן מוזר. אלה הם אנשים אגרסיביים, אך לא דתיים. עצם הלאומנות “היהודית” אינה אומרת להם דבר: מה כבר יכולה להיות “חשיבות הלאום” לאומה ששכחה מזמן מתי הייתה לה בפעם האחרונה מדינה, ואשר אפילו אינה מהווה רוב מכריע במדינתה הנוכחית? בעייתו של ליברמן, אם כן, הינה היעדר יעדים ברורים. הוא מציע לערבים חלקים גדולים מהגליל, ואת השטחים המיושבים בערבים בגדה. הוא מקבל את רעיון המדינה הפלסטינאית ביהודה ושומרון, ורעיון ארץ ישראל השלמה, וכמוה גם היהדות, אינם אומרים לו דבר.

רצונו היחיד של ליברמן הוא להביא לכך שכמה שפחות ערבים כל ערבי שמסכים לעזוב מרצון). ליברמן חותר לפתרון “פוליטיקלי קורקט” של חילופי שטחים עם המדינה הפלסטינית, בהם שטחים עם של חילופי שטחים עם המדינה הפלסטינית, בהם שטחים עם ריכוזי אוכלוסין ערביים בישראל נמסרים לריבונות הרשות, בתמורה לריבונות ישראלית על גושי ההתנחלות בגדה. בדומה לכל חצאי מדיניות, גם פתרון זה לא יעבוד.

ליברמן

דבר ראשון, ערביי ישראל אינם רוצים לחיות תחת שלטון הפת”ח. הם אינם מכירים בזכות הפת”ח לוותר על שטחים בשמם. ברגע שתוצג מפת ההסדר בתקשורת, ערביי ישראל יוכלו פשוט להתחיל בהגירה המונית לשטחים אחרים בארץ, ולקבוע עובדות בשטח. דבר לא מונע מערביי הגליל להגר ליפו למשל, שם הם לא יהיו נתונים לחילופי אוכלוסיה.

דבר שני, חילופי השטחים ייצורו בעיה מוכרת של פילוג משפחות. ייצא מצב בו כמעט לכל משפחה ערבית יהיו קרובי משפחה משני צידי הגבול. עמדת בית המשפט העליון ברורה בסוגיה זו: ממשלת ישראל נדרשת לאפשר לערבים להיפגש. התעבורה הבין-גבולית תהיה אדירה, והסיכון הביטחוני יהיה עצום.

דבר שלישי, חילופי השטחים יקצצו את גבולות המדינה עד לגבולות תוכנית החלוקה משנת 1947, דבר נגדו לחמו היהודים במלחמת השחרור. תוכנית החלוקה בזמנו ציירה ליהודים מדינה המורכבת ממספר מובלעות יהודיות מבודדות, המוקפות בשטחים ערביים. כמובן שלמדינה שכזו לא היה שום סיכוי להתקיים. תוכניתו של ליברמן תיצור מפה אף גרועה מכך, מאחר והערבים התפרסו מאוד מאז 1947.

ליברמן

דבר רביעי, תוכניתו של ליברמן מתעלמת מבעיית הבנייה הערבית הבלתי חוקית. בפועל מיושבים ערביי ישראל על שטחים גדולים בהרבה ממה שנתחם בעבורם על המפה. אין שום סיכוי להרוס כל כך הרבה בתים באופן שלא יצית מלחמה, וויתור על השטחים העצומים הללו לרשות הפלסטינית אינם באים בחשבון.

דבר חמישי, הקיבוצים והכפרים הערביים בגליל, בדומה ליישובי גוש עציון וכפרי הסביבה, הינם כה סמוכים ומעורבבים זה בזה עד שלא ניתן לסרטט שום גבול מבדיל באזורים אלה. כל גבול עוטף לישובים היהודיים ייראה כמו מסלול של שיכור על המפה. לא ניתן יהיה באמת להגן על גבול שכזה.

יש הבדל מהותי בין פוליטיקה מעשית ששואפת לפתור בעיות מתוך הכרה בעובדות בשטח, לבין דמגוגית תעמולה זולה שאינה ברת יישום. הפוליטיקה המעשית אף פעם אינה “נחמדה”. בכל מקרה תצריך תוכניתו של ליברמן את פינויים בכוח של חלק מערביי ישראל. אם כן, מדוע שלא נגרש אותם עכשיו בלי לוותר על אף שטח?