קוראים רבים מאשימים אותי בכך שאיני מכבד את החיים. זוהי הכללה חסרת משמעות. בני אדם מכבדים את חיי החיות אך הורגים חיות בכדי לאכול ולשרוד. חברות מכבדות חיי אדם אך מוציאות להורג פושעים בכדי לרפות את ידיהם של אחרים. חברות מסכנות את חיי החברים בהן במסעות כיבוש נרחבים או בכך שהן ממנות לתפקד ככבאים המגנים מפני שריפות. תנועת מכוניות ואפילו תנועת סוסים מסכנת חיים בכדי להטיב אותם. לחיים אין ערך אבסולוטי. במערכת הערכים היהודית, החיים עומדים במקום השלישי לאחר עבודת האל (אתיקה, אם תרצו) ורווחה סוציאלית – חברות אחרות מעמידות את ערך החיים באופן דומה.
אנשים מסכנים את חייהם במהפכות במקום להישמע לרודנים, ולפעמים מקבלים על עצמם משימות התאבדות בשם החברה, בשם אידיאולוגיה מסוימת או בשם הדת. אנשים מתאבדים, כשהם הם אינם מסוגלים לשאת באשמה או בחוסר כבוד. חיי אדם הם מונח יותר מדי כללי מכדי להעניק לו ניקוד או מיקום. חיים נוכחים הם ללא ספק בעלי ערך רב יותר מאשר חיים לא נוחים, ולכן הנוחות – ובכלל זאת נוחות מוסרית – שווה חיי אדם עד לרמה מסוימת.
קהילה יהודית, שממנה יוצאו הערבים והשמאלנות, תהיה נוחה מאוד. מדינה בעלת גודל מספיק וגבולות בטוחים, הגשמה דתית ואידיאולוגית – כל אלה יהפכו אותה לנעימה אף יותר. דברים אלו שווים חיי אדם. הם שווים ללא ספק את חיי אויבנו.
dont-rush-to-save-lives.gif