בית המשפט העליון ביטל בטענת “חוסר חומרה” את עונשם של שני קטינים שמחאו נגד גירוש יהודים מגוש-קטיף. ההחלטה התקבלה אחרי שטילי חיזבאללה על הצפון ו”קסאמים” בדרום הוכיחו את כישלון הנסיגות והצדיקו את מחאתם של הקטינים האמיצים שביקשו למנוע את הכניעה לאויב.
אמריקנים ידידי ישראל חייבים לדעת שהם תומכים במדינה שמערכת המשפט שלה נוקטת במדיניות פשיסטית. אין שיטה אחרת שהענישה קטינים על מחאה פוליטית. האישום בגרימת סכנה לנוסעים בכביש הוא הבל: ילדים הציתו מזרנים כדי לעצור את התנועה ולמשוך תשומת הלב – מחאה פוליטית מובהקת. האש נראתה למרחוק ולא סיכנה את חיי הנהגים בכביש. אף נהג לא הגיש תלונה. מדהים, אך דווקא השופט רובינשטיין אמר במהלך המשפט: “אנחנו נוטים להעניש אותם כי העבירה שנעברה נעשתה על רקע מאבק פוליטי ואת התופעה הזאת אנו חייבים לעקור.” זה לא נאמר בבית המשפט הנאצי בגרמניה או בסין הקומוניסטית אלא בבית המשפט הגבוה לצדק של מדינת ישראל.
מוקדם יותר, משטרת ישראל החלה בהליכים פליליים נגד אזרחים, כולל עיתונאים, בגין העלבת עובדי ציבור, וזאת בניגוד למקובל במדינות חופשיות שבהם השמצת פקידי הממשל מותרת מטעמי העניין הציבורי. ישראל מגינה על הבירוקרטים של השלטון טוב יותר מעל מאזרחיה הפשוטים. פקידי הממשל הושמצו על רקע גירוש היהודים מגוש-קטיף. ההליכים הפליליים התבססו על חוקים שישראל ירשה מהמנדאט הבריטי, אותו מנדאט שנגדו נלחמו יהודים על עצמאותם.
שני הקטינים הביעו חרטה על מעשיהם כדי לזכות בהקלה בעונשם. צעירי האצ”ל והלח”י עלו לגרדום ולא ביקשו את חסדיו של בית המשפט המנדאטורי. הם העדיפו את המוות על פני רחמיו של בית הדין העוין. בג”ץ הוא תוצר לא לגיטימי של המנדאט.
איווט ליברמן שוב הצהיר שהוא תומך בגירושם מהמדינה רק של הערבים הבלתי לויאליים לישראל. אבל מה היא הלויאליות? לערבים יש את כל הסיבות להיות לויאליים למדינת כל אזרחיה ללא הבדלים אתניים – למדינה שהומצאה בדמיונם של השמאלנים: עם ביטולו של חוק השבות ליהודים, עם הדגל וההמנון “משופצים” שלא מזכירים את כיסופי היהודים לארץ-ישראל… ערבים ערמומיים יכולים להצהיר אמונים לכל מדינה,וודאי למדינה שמאלנית.
ונניח שערבים יהיו לויאליים למדינת ישראל. הם יפסיקו כל פעולות האיבה,הם רק ימשיכו להתרבות. ביום מן הימים הם יהפכו לרוב ובאופן דמוקרטי יצביעו בשקט על ביטולה של מדינת היהודים.
את ממשלת האחדות החדשה של פלסטינים תיארו הכי טוב ציניקנים רוסים: שר החוץ שלהם כינה אותה “צעד חשוב בדרך לאיחוד כל הפלגים”. בדיוק כך: כל הפלגים התאחדו עם חמאס, בתנאיו של חמאס. ממשלת האחדות הפלסטינית דורשת את הבירה בירושלים ואת הצפתה של ישראל בפליטי 1948. במקרה הטוב דרישות פלסטיניות הם רק נושא למיקוח; במקרה הגרוע אולמרט או מנוול אחר יכול להסכים לדרישה זאת בתקווה שמעטים שמרו את המסמכים מאותה תקופה. הוא יציע לפלסטינים פאתי ירושלים ואת ליבה – הר הבית – וימשיך לצמצם את מדינת ישראל עד לגודל של חוף הרחצה.

היחס של הישראלים לחרדים גובל באנטישמיות. הפער בין ישראלים-מסורתיים לבין חרדים-אורתודוקסים דומה להבדל בין יהודי לגוי. חרדים לא אהודים בישראל בגלל שהם יותר מדי יהודים. בהשוואה לחרדים ישראלי ממוצא משתקף באפן מעליב כמעט כיהודי סוג ב’. ברוח אנטישמית זו, הישראלים נוקטים בעמדה: “שנא את מי שנבדל ממך”. עמדה הזאת מולידה רעיונות לחילון החרדים: גיוס חרדים לצה”ל למשל. אולם חרדים רבים משרתים בצה”ל מרצונם החופשי ובכבוד. אמנם, יש גם בחברה החרדית, כמו בכל חברה אחרת, גם אנשים צבועים, המתחמקים מהשירות ורבים “מתחרדים” כדי להתחמק מהשירות. ברם, חרדים מגנים על המולדת בדרך מיוחדת להם, לא פחות חשובה מצבאית: הם לומדים תורה 16 שעות ביממה.
במובן מסוים החרדים מבצעים את המטלה שבאופן מסורתי הייתה מנת חלקן של נשים: גברים מפרנסים ומגנים בזמן שנשים שמרות על סדרי הבית והמשפחה. חרדים שמרים על משהוא יותר חשוב מהבית: על מסגרת היהדות. אפשר להתווכח על נכונות דרכה שליהדות החרדית אך במסגרתה היהדות מוגנת יותר מהשפעות חיצוניות, ומסויגת מפני ההתבוללות. יהודים רבים יכולים לנטות אחרי סוציאליזם, דמוקרטיה, תרבות הפופ, להמיר את דתם – רק לא החרדים. הם יישארו יהודים גם בסביבה עוינת, גם תחת שליטה ערבית, ואם יאלצו – יעלו לגרדום, אך לא יוותרו על יהדותם. זה מצדיק את ההטבות שהם מקבלים כיום מהמדינה.
אפילו מבחינה רציונאלית רדיפת החרדים נראית לא מוצדקת. בבריה”מ למשל היו פותרים את הסטודנטים של מוסדות אקדמאים משירות צבאי; חרדים לומדים תחום לא פחות חשוב ממדעים. כמו כן, לא נכון לדרוש מחרדים להשתתף במאמץ להתגבר על בעיות ביטחוניות שהשמאלנים יצרו. החרדים לא מאפשרים לערבים להתגורר בקרבם, לא מפתים ולא משחיתים אותם על ידי הבטחות השוויון ואחווה,לא מעודדים אותם להצביע בבחירות לכנסת. חרדים רבים אף לא מעוניינים בקיומה של מדינת ישראל, וזה מובן – אוטונומיה חרדית בתוך מדינה ערבית הייתה יכולה להיות יותר יהודית מאשר בישראל השמאלנית. חרדים לא מכירים בישראל החילונית – תשללו מהם את ההטבות, אבל אל תגררו אותם לצבא. אמנם ההטבות הם השוחד של המדינה לחרדים, תשלום על שתיקתם כנגד מדיניות האנטי-יהודית שלה. חרדים שמקבלים הטבות מקיימים את חלקם בעסקה ותו לו.
יכול להיות שטענות הישראלים נגד חרדים שנהנים מהטבות ולא משרתים בצה”ל הם סבירות, אבל אותם טענות צריך לעלות כנגד הערבים המקבלים מהמדינה הרבה יותר ונותנים לה פחות בהרבה – גם לא משרתים, גם לא משלמים מיסים וגם עוינים למדינה – ומזה צריך להתחיל.
להיאבק נגד החרדים ובמקביל להשלים עם הערבים – אינה רק צביעות, זוהי אנטישמיות.

כשמרק-ארתור הורה להוציא להורג חיילים אמריקנים בעוון האונס שביצעו הוא לא שיער שכעבור 60 שנה, שד המוסריות בעת מלחמה יגרום לתביעות נגד חיילי ארה”ב על ירי על טרוריסטים עיראקיים לא חמושים.
לישראל זכורה הבהלה שנגרמה מריבוי השבויים המצרים בעת מלחמת יום-הכיפורים. היא לא הייתה מסוגלת לשמור ולהאכיל את כל השבויים. ישראל החליטה לקחת סיכון ולשחרר מיד את כל החיילים הזוטרים ולהשאיר בידה רק קצינים. במקרים מסוימים צה”ל נאלץ להוציא את השבויים להורג. גם רוסים ואוסטרלים הרגו שבויי מלחמה. קיים תיעוד של הוצאה להורג שבויי מלחמת וייטנאם.
במהלך המלחמות לאורך ההיסטוריה שבו את חיילי האויב על מנת למכור אותם לעבדות או לדרישת כופר. מדיניות המעצר המודרנית אינה תכליתית: מה היה לישראל לעשות עם שבויי המלחמה הסורים מרמת הגולן? לא היו לה מספיק משאבים להחזיק אותם, גם אם לא נתחשב ברחשי השנאה כלפיהם. ומה לארה”ב לעשות עם עצורי גואנטנאמו? או עם שבויי אבו-גראיב הזכור לשימצה? להוכיח את הקשר הישיר שלהם לטרור – בלתי אפשרי,לשחרר, לא כדאי… הרבה יותר פראקטי יהיה להרוג אותם. אף אם ייפלו טעויות פה ושם – מבחינה סטטיסטית זה חסר משמעות.
אין ספק שהנחתים מהבריגאדה 101 של ארה”ב קיבלו פקודה להרוג את השבויים במקום – מה שמעידים החיילים ומסתירים מפקדיהם חסרי המצפון. אין באזור האגם טרטאר חקלאים שלווים כי האדמה שם אינה פורייה ולכן הפקודה להרוג שם כל גבר שמסוגל לשאת נשק הייתה מוצדקת – כפי שהעיר ג’נראל ג’ימי מאטיס לגבי אפגניסטן: “איזה כיף – לירות בהם.”

פיצוץ אטומי איראני בניו-יורק יביא לאובדן מספר מסוים של חיי-אדם, אך ישקם משהוא חשוב יותר: את הרגשת האחראיות האזרחית הכוללת. אומה שמצביעה פעם אחר פעם בעד מועמדים המזייפים ומזויפים זקוקים לתלתלה רצינית שתחזיר אותם למציאות. תביטו על הסנקציות החדשות נגד איראן: מועצת הביטחון מורה לאסור סחר בנשק עם איראן וקובעת כי יש להקפיא את הנכסים של דמויות-מפתח אחדים של התוכנית הגרעין האיראניים. אבל איראן ממילא אינה סוחרת גדולה בנשק: הסנקציות לא תעצורנה את ההברחות האמל”ח לחיזבאללה. גם הקפאת הנכסים היא פיקציה: במשך אותה שנה שהסנקציות נדונו החשבונות של האישים הנענשים כבר רוקנו על ידי בעליהם. בעידן האופ-שור הסנקציות האלה הם פתרון דמיוני כמו גם ההצעה של מדינות אירופה להעשיר את האוראניום עבור איראן בתמורה לפיקוח על הפעלת הכורים: זה היה עובד עד שאיראנים היו מגרשים את המפקחים משטחם.
כשהיא שקועה במאמצים חסרי תוחלת של הדמוקרטיזאציה של כל העולם, ארה”ב מנסה לחלוק את האחראיות על הטיפול בבעיה האיראנית עם צרפת, רוסיה וסין, זאת אומרת – עם השותפה המערבית של חומייני, עם שברי האימפריה הסובייטית, הספקית העיקרית של הטכנולוגיה הגרעינית לעולם המוסלמי, ועם משטר האנטי-מערבי, הציני, שאינו מאוים על ידי האטום האיראני. לאחר הכישלונות בוייטנאם ועיראק שנחרטו בזיכרונו העולמי, ארה”ב הייתה יכולה להחזיר לעצמה את יוקרתה על ידי מכה אטומית אחת על מתקניה הגרעיניים של איראן. עם כל התרברבויות – אין לאיראן תשובה הולמת לזה. רוסיה תתפעל בסתר. אירופה תזעק כהרגלה. העולם יהפוך לבטוח מעט יותר. או, לחילופין, ישראל הייתה יכולה לקחת את המשימה הזאת על עצמה, ולשקם את מעמדה כמעצמה האזורית שנפגע אחרי 1973 וכל “תהליכי השלום” שבאו בעקבותיו, ואת שאלת המדינה הפלסטינית היה אפשר להחזיר לארכיון.

האיראנים, אם ינהגו בחוכמה, יפוצצו את הפצצה האטומית בברוקלין, ולא במנהטן, כדי לרמוז שהבעיה היא - היהודים. בשילוב עם האיום בפיצוצים נוספים בארה”ב כתגובה למתקפת התגמול האמריקנית – פעולה הזאת הייתה ממסדת את איראן כמנהיגה הבלעדית של העולם המוסלמי.

ברם כעת רוסיה מספקת לאיראן מערכות נ”מ להגנת מתקניה הגרעיניים.

הרעיון של מדינה ליהודים בלבד מוציא גורמים רבים מכליהם. ההנחה הרווחת שמדינה ללא אויבים היא רעיון טוב מדי ליהודים. מישהו חייב להימצא בה כדי לעורר בה בעיות. לחלוצים האמריקנים היה מקובל לגרש את האינדיאנים, אולם עבור היהודים – לאו! השמאלנים בכל העולם שיבחו את בריה”מ שהעבירה אוכלוסיות שלמות ממקומם, והתעלמו מטיהורים אתניים בסין. מדינות שקמו על הטהרה האתנית השתקמו לאחרונה ביוגוסלביה לשעבר וכל העולם נוכח לראות את התוצאות העקובות מדם של העיכוב בהכרה הבינלאומית בהם.
היום אופנתי לחשוב שעבר זמנה של האכזריות ואין להקים מדינה על ידי הגירוש של האוכלוסייה המקומית מאדמתה. ברם שבטים אפריקאים רבים פועלים בדרך זאת והמערב לא מתרגש מכך. רק השקפת העולם האפוקליפטית יכולה להצדיק את הסברה שסדרי העולם הקבועים איבדו את עוצמתם הטבעית: מדינות מוקמות עד היום על חשבון הדמים, ורצוי – על חשבון דמם של האויבים. עם חידוש עצמאותן, מדינות בלטיות שונות דחקו מתוכם את האוכלוסייה הרוסית בהסכמה מלאה של בעלי בריתן האירופאים, וגם קזחסטאן – בעלת בריתה של ארה”ב - עשתה זאת.
לאורך ההיסטוריה, טיהורים האתניים התבצעו לא מתוך אכזריות לשמה אלא מסיבות רציונאליות. אומה בריאה לא סובלת כיבוש ונלחמת נגדו. עם נבון לא יכול להרשות לעצמו להשאיר את האוכלוסייה העוינת בתוך המדינה החדשה שהוא מקים.
יהודים אף לא מבקשים מדינה שגודלה סביר אלא בסך הכל פיסת קרקע. הבריטים גזרו עבור ירדן שטח גדול מישראל פי שלוש אך למרות זאת ירדן גירשה את הפליטים הפלסטינים ללא כל מחאה מצידו של העולם הנאור. השמאלנים יצרו מודלים רציונאליים דמיוניים של המדינה ומערערים נגד המציאות. הלאומיות – היא מציאות מוחלטת שמסירה מדרכה את כל היסודות של אינטרנציונאל ואיחוד הפועלים וכד’ שהניח השמאל. הקונספט של האומה הלאומית הרס את האידיאל שלהם. השמאל שונא את הלאום.
בעולם קיימות מדינות מונו-דתיות – ותיקן וסעודיה, מונו-אידיאולוגיות – ארה”ב, מונו-תרבותיות – רוסיה הממלאת כל דבר בתוכן פרבוסלאבי; מה רע במדינה מונו-לאומית – ישראל?
אותן מדינות ואותם עמים שבמשך דורות הכריחו את יהודים להסתגר בגטאות – היום לא מאפשרים להם להתבדל מהם במדינתם העצמאית.

הסוכנות – הסוכנות היהודית לישראל – מתגאה בתמיכתה בערביי ישראל. מנהיגים יהודיים מטעם עצמם.
הבריטיים הגדילו את תמיכתם בערבים “כדי לשמור על החזות הדמוקרטית של ישראל”. זהו טירוף והפרת אמונים. הסוכנות היא יהודית, י-ה-ו-ד-י-ת! היא קיימת כדי לאסוף את הכספים על מנת לתמוך בישוב היהודי בארץ-ישראל. הסיוע הזה נחוץ מאוד למגורשי גוש-קטיף, לילדי שדרות המותקפים בטילים מעזה, לילדים יהודיים ממשפחות במצוקה כלכלית וסוציאלית. אין סיבה סבירה שמצדיקה את התמיכה בערבים העוינים. פסיכיאטרים היו מגדירים את הסיוע היהודי לערבים כמזוכיזם קליני. אמנם רק מנטאליות גלותית, הטראומה של הגלות יכולה לשמש הסבר לשיגעון הזה.
מנהיגי יהדות הבריטית צודקים: הסיוע לערבים נחוץ לשמירת הדמוקרטיה בישראל. הם רק לא מפרטים – איזו מין דמוקרטיה. דמוקרטיה יוונית-קלאסית לא התכוונה לסבסד את המהגרים, ועוד פחות – את האוכלוסיות העוינות. למנהיגים היהודים הבריטיים (מי בחר בהם בכלל?), אוכלי החזיר ולנשואים לגויות דרושה ישראל התפורה על פי המתכון שלהם. בוודאי לא ישראל יהודית. לכנות אותם “מנהיגים” הוא עלבון ליהודים.
ועוד בעניין שדרות: הכנסת אישרה תקציב חרום של 200 מליון שקלים עבור העיירה. הסכום הזה עצום יחסית לאוכלוסיה הדלה של העיר, העדה החיה של הכישלון של היציאה מעזה. ממשלת ישראל שבגדה בהם אינה יכולה להציל אותם ומשחדת את אזרחיה כדי שימותו בשקט.

בניגוד לארה”ב ולישראל, האיחוד האירופי מתחבק עם הבנדיטים האסלאמיים. חבייר סולאנה, שר החוץ של האיחוד, ביקר בשלוש מדינות התומכות בטרור: בסעודיה המממנת את הווהאבים, בלבנון הנשלטת על ידי החיזבאללה ובסוריה – מעוז החמאס. סולאנה הבטיח לסורים לעשות הכול על מנת להחזיר לה את רמת הגולן שסופחה על ידי ישראל לאחר שניצחה במלחמה שסוריה יזמה, שטח חיוני מאוד לביטחונה של ישראל. האיחוד האירופי נוקט עמדה פחות נחרצת לגבי האיים הקוריליים שסופחו על ידי רוסיה משטחה של יפן כתוצאה של מלחמת העולם השנייה, אדמות גרמניות שסופחו על ידי רוסיה ופולין ושטחי אלזאס-לוטארינגיה שסופחו על ידי צרפת. אין מקום למוסר בפוליטיקה. אנטישמים מכל העולם מתאחדים בשמחה עם המוסלמים נגד היהודים, במיוחד נגד היהודים החלשים הפוליטית.
במקרה סולאנה העניין פשוט: בתגובה, היהודים צריכים לתמוך בעצמאות הבאסקים. אם רמת הגולן היא רמה סורית – החבל הבאסקי שייך לבאסקים. אם האיחוד האירופי עוזר לסוריה – ישראל צריכה לעזור לבאסקים באימונים והצטיידות ולתמוך בהם באו”ם. האמריקנים השתמשו בגישה דומה בנוגע לעניין הכורדים.
התמיכה בבדלנים היא טקטיקה מוצלחת בכדי לגרום למדינה לאזן את מדיניותה. אל תתנו לאירופה ללחוץ על ישראל.

אני בדרך כלל נמנע מלבקר פוליטיקאים מימין למרכז הפוליטי. אני אפילו לא לועג לליברמן כל עוד הוא לא מנסה לעשות רוסיפיקציה לישראל. לפייגלין יש מגרעות רבות אך יתרונו טמון בכך שהוא עושה משהוא. זה נדיר במחנה הימין השקוע במאבקים אישיים ובפרישות. פייגלין אינו לא חכם גדול וגם לא פוליטיקאי מבריק אך יש לו את הסיכוי המרבי מבין כל נציגי הימין לזכות באהדת הציבור, הוא טוב יותר מהאחרים, ומתמצא בהמוני ישראל. סיכויו להיבחר טובים יותר מברוך מרזל, הוא מנהיג מוצלח יותר מאריה אלדד והוא יותר ישר מביבי.
האם יכול פייגלין להציף את הליכוד באוהדיו? אם לקחת בחשבון את ההתייצבות הנמוכה של הבוחרים (40%) בבחירות הקודמות – זה לא בשמים.
עבור השמרנים, נתניהו אינו אופציה: הוא נבחר על בסיס הצהרותיו על ביטול הסכמי אוסלו אך המשיך למלא אחריהם לאחר בחירתו.
פייגלין יכול להצליח או להיכשל, אולם יהודים ישרים חייבים לעזור: להתפקד לליכוד ולתמוך בו. הניסוי הזה לא עולה ביוקר – 100 ש”ח בלבד, וחברות בליכוד לא מחייבת להצביע בעד הליכוד בבחירות הכלליות, עם נתניהו בכל זאת יזכה בהנהגתו.

הפרשנים הפוליטיים של ארה”ב לא שמו לב כיצד איראן הפכה למדינה שונה לגמרי. חומייני הנהיג מדינה סגורה ומסוגרת, טוטליטרית. לבסוף ב-2001 ההמון האיראני יצא לרחובות בהפגנת התמיכה בארה”ב אחרי 11\9. לעמתו אחמדינג’אד הקים משטר אהוד. איראנים מרגישים חופשיים, מטיילים בחו”ל, אפילו יהודי איראן מבקרים בישראל ללא חשש להיחשד בריגול. הממשל אהוד על הציבור בניגוד למקובל במדינות ערב.
האיראנים חכמים להפליא. הם לא ייזמו מלחמה – הם יעניקו מטריה גרעינית לחיזבאללה. אירן שואפת להנהיג את העולם המוסלמי ושוקדת על הקמתו של הציר השיעי. אין לאיראנים עניין בישראל: אנטי-ציונות היא רק דגל סביבו אפשר לקבץ את כל עולם הערבי, שבלעדיו לא ירכשו כבוד לפרסים.
אירן יכולה להיות הבחירה היותר טובה לישראל: נוח יותר להתעסק עם פרסים מתורבתים מאשר עם צאצאיהם של הנוודים הערבים. גם המערב היה יכול לעזור לאיראן להתרומם בעולם המוסלמי על ידי שיתוף הפעולה איתה בהכנעת עיראק.
רוסיה הודיעה על הפסקת עבודות הבניה של הכור הגרעיני באיראן בטענת אי-תשלום. החוב הוא לא משמעותי, ויכול להיות שהרוסים והפרסים מצאו דרך לרדת מהעץ בכבוד…

הקשקושים של המערב נגד האסלאם הם צביעות. לפני ארבעים שנה בלבד הסיסמה “משרתים את המדינה ואת האל’” הייתה מאוד פופולארית בארה”ב. קשה להבין את ההבדל בין עבודת האל של האמריקנים בוייטנאם לבין עבודת האל של המוסלמים בעיראק. אפשר להניח שאלוהים לא היה מוטרד במיוחד מהוייטנאמים.
אי-אפשר להוציא את הדת מהמשוואה הפוליטית. האמריקנים החילונים שומרים על סמלי הדת במדינתם: על שטר הדולר נמצא הכיתוב “אנחנו מאמינים באל.”! הקומוניסטים ניסו להחליף את הדת המסורתית באמונה הסובייטית בלנין אך נחלו כשלון. כשסטאלין היה על סף ההפסד במלחמת העולם השנייה הוא גייס את תמיכתה של שרידי הכנסייה שכמעט השמיד. במצבי משבר יש צורך באמונה איתנה ודת מספקת דוגמות שבדרך כלל לא מעוררות שאלות.
מעטים מסוגלים לבחון ולהעריך את אמיתות התיאוריות המוסריות: הרוב מקבל אותם באמונה. מוסר צריך אסמכתות חזקות כדי לאסור את נטיות ליבם רבות של ההמונים. החברה החילונית יצרה מערכות מוסריות חדשות – אחוות הפועלים הקומוניסטית במקום האחווה האנושית המקראית, למשל – אך תמיד נשענת על קדושתו של השלטון. החילונים מסוגלים ליצור דתות שלא מבוססות על אמונה בהיותו של עולם נברא על ידי הבורא, ברם הסובייטים דווקא ניסו לשלול את תורת הגנים ולהנהיג את ההכלאה של ליסנקו, אולם הם עוטפים אותם בכל הסימנים של פולחן דתי: הערצת הנביאים (לנין, סטאלין וכד’), טקסים ראוותניים (מצעדים ומסדרים למיניהם), העדר ביקורתיות כלפי דוגמות, וחוסר הסובלנות כלפי דעות הסותרות אותם. אמנם דתות חילוניות אינן יכולות לספק לבני-אדם את הצורך בקשר עם עולמות רוחניים ולכן, על פי הניסיון – מרומא העתיקה ועד בריה”מ וארה”ב - החילון של הפולחנים גרם לפריצת התופעה של עיסוק בכשפים ופולחנים פגאנים אקזוטיים.
לבני-אדם יש נשמה; גם אומה – אישות אנושית כללית - זקוקה לנשמה לאומית. אומה שואבת את חיותה מהרעיון היעוד הלאומי, יעוד כל שהוא. אלה יכולים להיות דת או אידיאולוגיה אחרת, שמתקבלים ללא עוררין על ידי האומה. למה להטיל ספק באידיאות ובאמונות? האם כל כך חשוב כיצד התהווה העולם? דת מספקת אמונה חזקה בערכים איתנים, וזה בלבד עושה אותה ראויה לתמיכה. כל שבט זקוק למדורה לרקוד סביבה. לא חשוב מה בוער בו – עצים מיער או גז מצינור – העיקר שהמדורה תמשיך לבעור.