להלן עובדה נדושה: תורת המלחמה מתפתחת על פי שלבי הפיתוח של אמצעי ההתקפה וההגנה. בשנות ה-50 וה-60 היה לישראל יתרון בהצטיידות הצבאית על אויביה. אספקת הטילים הרוסיים למצרים וסוריה שינו את מאזן הכוחות והכריחו את ישראל לפתח תורת הגנה ולרסן את הכוח ההתקפי שלה. אמנם, היהודים היו חכמים יותר והציבו נגד המערך האסטרטגי הערבי, נגד טילי קרקע-אוויר למשל, את הניידות וכושר התמרון. אך המצב התערער לחלוטין אחרי 1973. ישראל מסתמכת על הטנקים היקרים למדי ועל מטוסי חיה”א, והערבים מעדיפים לרכוש טילי קרקע-אוויר ומערכות נ”ט זולות מרוסיה. היתרון המספרי של הערבים והעלויות הנמוכות יחסית של המערך ההגנתי שלהם הופכים את האפשרות לפלישה ישראלית רחבה לשטחי מצרים וסוריה, אפילו באזורי הגבול לבלתי מציאותית. גם עכשיו, מלחמה רחבת מימדים יותר מדי היא יקרה עבור ישראל. אחד מהלקחים החשובים של מלחמת 1973 היה התרוקנות מחסני האמל”ח תוך שבועיים. בעתיד הקרוב הערבים לא יכלו להציף את כל שטחם בטילי נ”מ, והם ירכזו אותם לאורך הגבולות. לישראל תישאר רק האפשרות של תקיפות בעורף העמוק של היריב או מלחמות רחבות היקף. בכל מקרה, ישראל צריכה לוותר על האסטרטגיה האבסורדית של הימנעות מפגיע באוכלוסיה האזרחית של האויב.

ביקרו את היוזמה האמריקנית של ההגנה האסטרטגית כיוון שהיא מדרבנת את מרוץ החימוש ומסכנת את האזרחים. ההגנה היעילה יותר גורמת לאויב לכוון את המכות דווקא אל אזורים צפופי אוכלוסין המוגנים פחות. הצהרה אסטרטגית על כוונות הפגיעה באזורים צפופי אוכלוסין אזרחיים היא תשובה אפשרית ליכולת הספיגה של האויב. ההגנה אינה גורם בלתי מזיק והיא מערערת את מאזן האימה. הצד המוגן היטב יכול ליזום התקפה ללא חשש לנזקים כבדים לעורף שלו. זה היה הרעיון מאחורי ההתקפה המצרית ב-1973: להציב את הטילים לאורך תעלת סואץ ולתקוף את ישראל מהעמדה הזאת – משהוא כמו “אחריות מוגבלת”. סוריה תולה את תקוותיה להחזרת הגולן בכמות ענקית של טילים תוצרת רוסיה. כפי שרוסיה נקטה במדיניות של גרימת הנזק המרבי ליריב בתשובה ליוזמת ההגנה האסטרטגית האמריקנית גם ישראל צריכה לאמץ את השיטה הזאת. לא יספיקו לסורים הטילים כדי להגן על כל עריה החשובות.
בתקופה הצארית העיתונים ברוסיה היו מלאים בגינוים של קבוצות ההגנה העצמית שקמו בעת הפוגרומים. עיתונים סובייטים לעגו ליהודים שנועדו להישלח לסיביר – על הניסיונות שלהם להצטדק בפני עלילות-דם. ישראל ביחסיה עם רוסיה צריכה להפסיק לשחק את התפקיד של העגל המוקרב על המזבח . צריך להגיב על מדיניותה בתמיכה של קבוצות הבדלניות בתוך רוסיה ובמכירת נשק לאויביה הקרובים, דוגמת גרוזיה.