ההמון האנושי אף פעם לא היה דתי. היהודים הקדומים עבדו אלילים, הרומאים בזו לכל הדתות, הנוצרים האירופאים בימי הביניים בנו כנסיות מלאות פסלי שדים. ביקור במקדשים היה צורת בילוי לאנשים. לא היו בתי קולנוע או פאבים ולכן אנשים נפגשו בבתי כנסיות.
האומות בכללותן לא היו יראות שמים. כל התועבות למיניהן פרחו לאורך מאות שנים. החברה המערבית המתירנית המודרנית יחסית סבלנית ומוסרית. מנהגי וידויים וכפרות – דוגמת הקרבת קרבנות על ידי היהודים ותשלומי כופר אצל נוצרים - מאוד פופולאריים כי אנשים חוטאים הרבה. מנהגי כפרת העוונות שחררו את האנשים מתחושת האשם כפי שהיום עושים זאת פעולות צדקה ותרומות.
דתות היו האידיאולוגיות של החברה הקדומה. הם חלחלו בציבור וחזקו אותו. האידיאולוגיות האלטרנטיביות – לאומנות, ליברליות או קומוניזם – החליפו את האמונות הלא רציונאליות כביכול. ברם האידיאולוגיות פחות רציונאליות מהדתות. רציונאליות היא פרי של ניסיונות וטעויות מרובים. הדתות העיקריות נוסדו על בסיס ניסיונות וטעויות שהצטברו למסורות מסודרות. אידיאולוגיות נוסדו והתפתחו בהכוונה של קבוצות מצומצמות של המייסדים והוגי דעות.
אידיאולוגיות מיטיבות עם המדינות ולא עם הציבור והאידיאליסטים נשארים לא שבעי רצון. האידיאולוגיות משתנות מלאומנות אימפריאליסטית לשחרור הלאומי, מליברליות לסוציאליזם. המדע נהיה יותר ויותר קשה להבנה לאדם הפשוט והוא תולה את כל הבלתי מובן בכוחות על-טבעיים.
סוף העולם אינו סביר. בעידן הרנסאנס שוב פנו אל המבנה החברתי של ערי מדינות. הקתוליות האדוקה התחלפה בפרוטסטנטיות הפנאטית. ההיפים-האתיאיסטים רבים הפכו לבודהיסטים. פשיטת רגל של אידיאולוגיות מדיניות ממריצה את ההתעוררות הדתית.
האדם הביקורתי המודרני לא מקבלים את האנתרופומורפיזם הדתי ולא מאמין במקור האלוהי של כל שורה בספרי הקודש. אך זה לא משנה. היהדות לא קיבלה את א’, הנוצרות הסתדרה מאות שנים בלי ב’. בני אנוש הורגים ונהרגים ללא סיבות אלוהיות.
אין צורך לעמוד על צדקתם של חכמי התלמוד או לייחס כל מילה בתורה למשה-רבנו. יהודים מודרניים רבים הם אנשים ביקורתיים ומחלוקות אינן עיקר היהדות. חוץ מהנחות היסוד הנוגעות לקדושתו ואחדותו של אלוהים היהדות היא מערכת חוקתית מציאותית. בכל מקרה האתיקה היהודית היא עמוקה ורציונאלית. אפשר להגדיר את האלוהות כשדה אנרגיה או להזכיר שמשה הפיץ את חוקי התורה עוד לפני מעמד הר סיני. תורת היחסות התקבלה לא בגלל שדווקא איינשטיין גילה אותה. היהדות לא זקוקה לאסמכתא.
אומות משמרות את התרבויות הייחודיות ללא קשר לדתות ייחודיות. הדת הקתולית חשובה לצרפתים אך לא במידה קריטית. היהודים והיהדות חד הם, אך יש לנו גם תכונות לאומיות אחרות שאותם אנו יכולים להבליט בדברינו עם אתיאיסטים. הם או ילדיהם יכולים לחזור ליהדות מאוחר יותר אך עלינו לשמר את הכלים להחזקת היהדות – את היהודים.
אומות קטנות וכתות דתיות לא סובלות שינוים אידיאולוגיים. כשמטרה אידיאולוגית נעלמת לזמן קצר הן מתפרקות או מתבוללות ולא זוכות לתחייה. תקופות ארוכות יהודים הושפעו על ידי ההתבוללות אך נשמרו הודות לבידודם היחסי בגטאות.
בתחילת המאה העשרים ליהודים עניים אך מלאי תקוות לא היה אפשרות לעסוק בשימור תרבותם והם ספגו את המיטב ממה שההתבוללות הייתה יכולה להציע. ילדיהם באופן אינרטי המשיכו בדרכם. יהודי עצמאי צריך לחפש את שורשיו ולא להתבולל.

האם אני בהלם מתמונות הילדים מוסלמים המתים בפלסטין או בלבנון? לא, אני לא. אין אף מצווה המחייבת רחמים כלפי העם העוין. אפילו בנוצרות הרחמים היא לא לכל. במשלו על השומרוני הטוב ישו מגדיר את החבר כאחד שעשה לך טוב (הלוי והכהן שעברו על פני המסכן לא נקראו כך אמנם השומרוני שעזר לו נקרא חבר .(אם לפנות להיסטוריה הלא רחוקה לא היה מקרא שמוסלמים עזרו ליהודים. אנחנו לא חייבים לרחם עליהם.
עם רחמים או בלי - בכל מקרה לא צריך לגרום סבל ללא סיבה לאף אחד. אפילו לבהמה שאנו שוחטים לאכילה. יש שאלה: האם אנחנו גורמים סבל לא מוצדק לפלסטינים? התשובה היא “כן, בהחלט”.
ישראל העניקה לפלסטינים האשליה של דו-קיום אפשרי. אילולי זה, מוסלמים מלב הארץ – יהודה, שמרון ועזה - מזמן היו מהגרים למדינות אחרות וחיים שם בנחת. ברם דו-קיום עימם הואבלתי אפשרי. הפלסטינים סוברים שאנחנו גזלנו את ארצם. כל עוד הם חיים במדינתם הקטנטונת המגוכחת וכל עוד הם תלויים בחסדי גורמים מחו”ל הם לא ישכחו לישראל את הפשע הזה. התמונה המוכרת: פלסטיני שסיים לימודים אקדמאים ולא מצא עבודה יחבור לרדיקאלים ויצטרף להסתה נגד ישראל. הם כבר נוכחו לדעת שפצצות-אדם זולות וטילים מאולתרים עם חומר נפץ עשוי מדשנים חקלאיים משיגים את המטרות וגם מטרות פוליטיות. אין להם כל סיבה להפסיק, הכל מעודד אותם להמשיך.
האינדיאנים באמריקה לא נלחמים נגד הכובשים האירופאים כי אלה השפילו אותם, השמידו אותם, לעגו להם בכלי התקשורת, שטפו את מוחם במערכות החינוך ושיחדו אותם על ידי תוכניות תמיכה סוציאלית רבות. לעומת זה הבריטים לא יכלו לנהוג כך באירים ואלה לחמו על חירותם. אין לישראל השפעה על כלי התקשורת במדינת פלסטין ואלה מסיתים או לפחות לא מונעים את ההתלהבות הלאומנית הפלסטינית שהיא בהכרח אנטי-ישראלית.
אם הפלסטינים היו חכמים יותר האם הם היו מהגרים ומצילים את ילדיהם? לפני עשרות שנים אולי כן. אמנם היום החכמים אלה רכשו מוטיבציה אידיאולוגית והם מוכנים להקריב את ילדיהם. גם יהודים מקריבים את ילדיהם במאבק. המולדת, הכבוד הלאומי, האידיאולוגיה והאמונה תמיד יותר יקרים מהחיים.
האמת היא מרה אך היא תחסוך הרבה סבל. ישראל ופלסטין לא יכולות להתקיים זה לצד זה. אחד מהמדינות האלה חייבת בכליה.

מנהיג החמאס אסמעיל הניה הצהיר שלא יעמוד בראשות הממשלה שתכיר בישראל. הצהרה ברורה וחד-משמעית. ואפילו אם נצליח לסחוט ממנו “כן” מהוסס מה יהיה ערכו? הם ימשיכו לשקר ולחפש דרכים להזיק לישראל. הרי על הערבים לא רובץ עומס כללי האתיקה כמו על בני תרבויות שפיתחו אותה במשך דורות. הערבים היום הם כמו האירופאים במאות הביניים - ערמומיים, רמאים ולא מקיימים הבטחות. אפילו אם הם יחתמו על הסכם שלום עם ישראל הם ימשיכו לחפש רגע מתאים להכות בישראל.
מנהיגי ערב לא מייחסים משקל רב להבטחות של עצמם אך מבקרים את ההסכמים שנחתמו על ידי קודמיהם או על ידי אויביהם הפנימיים. באוסלו, ישראל השיגה הסכם שלום אומלל עם ערפאת – החמאס דחה אותו. לישראל היה הסכם מוכן לחתימה עם לבנון ב-1983 שאיבד את תוקפו לאחר שנה. הפלסטינים יצטרכו לתת דין וחשבון על כל הסיוע הסעודי. המדינה הקריקאטורית – איחוד האמירויות - גם כן מקבל כספים סעודיים רבים, הפך למדינה פונדמנטליסטית מוסלמית מובהקת. גם פלסטין תהיה פונדמנטליסטית אסלאמית. משבר כלכלי, תמיכה סוציאלית רחבה וריבוי אוניברסיטאות יגרמו לצעירים לדבוק בדרך אידיאולוגי רדיקאלית. לא ניתן לספק עבודה לאוכלוסיה הערבית המתרבה והמובטלים יקדישו את רוב זמנם לפעולות אנטי-ישראליות. תארו לעצמכם רובע של שחורים באמריקה המושתת על ידי אידאולוגיה סוציאליסטית – כך זה יהיה בפלסטין.
האסלאם אוסר לקיים הסכמים עם מדינות לא-מוסלמיות ועל אחת כמה כאלה הממוקמות על אדמות מוסלמיות. הפסקת הלחימה – זוהי הנוסחה היחידה המקובלת על האסלאם ביחסים הבינלאומיים. הפסקת-אש דה-יורו – זוהי מקפצה לג’יהאד. החמאס מציע לישראל תנאים להפסקת-אש לטווח ארוך הנוחים לו: חלוקת ירושלים, החזרת הפליטים של 1948 וצאצאיהם, כניסה חופשית של פלסטינים לישראל ואוטונומיה מלאה לערבים בישראל – כל זה היא דרך לגיטימי לחיסולה של מדינת ישראל.
נניח שירשאל תבתר את עצמה ותמסור את מזרח-ירושלים לערבים, תחת ניהולם העצמאי: הם יפריעו ליהודים בכל דרך לבקר במקומות הקדושים. נגיד שהאמריקנים ישכנעו את החמאס להכיר בישראל ושתקום מדינה פלסטינית: מה ימנע מארגוני הטרור אחרים להמשיך בפיגועים נגד ישראל? הרי כדי לשלח לישראל שהידים לא צריך צבא סדיר. המערב רגיל לנהל יחסים עם מדינות עצמאיות. אם נחתם הסכם שלום – אזי נגמרה המלחמה. אבל עם המוסלמים זה לא כל כך פשוט. מלחמת לבנון הראתה ב-2006 שהממשלות ערביות לא מעוניינות ולפעמים גם לא מסוגלות לרסן את הקיצונים שלהן. ממשלת פלסטין יכולה לחתום על הסכם שלום אך הפלסטינים בסתר ליבם לא יהיו מוכנים להשלים עם ישראל. ספק אם מדינה עם ההתנגדות הפנימית כה חזקה יכולה לשמור על שלום יציב עם מדינה שכנה.

שירותי הביטחון הפוליטקלי-קורקטים מבזבזים משאבים יקרי ערך. נוסעי המטוסים מאבדים אלפי שעות-אדם במילוי הוראות של כוחות הביטחון במסופי הביקורת ומאות אלפי העובדים בשדות התעופה נאלצים לעבוד שעות נוספות כדי לשמור על ההוראות האלה. כל זה עולה עשרות מיליארדי דולרים אשר מורדים מהתוצר הכללי בכל העולם. הוראות הביטחון הופכות לאבסורדים, למשל האיסור להחזיק משחת שיניים או מספריים זעירים של מניקור בתוך המטען האישי בסלון המטוסים, או דרישה להציג את מרשם הרופא לתרופות שבכיס. כאילו לטרוריסטים קשה לזייף את המרשם.
ההגנה הפסיבית לא משיגה כלום. בניגוד למבצרים עתיקים, שדות התעופה המודרניים גדולי מימדים מדי מכדי שיהיה ניתן להגן עליהם ביעילות. טרוריסטים יכולים לבצע פיגועים בטרמינלים, למסור מטען עם פצצה במסופים הפחות מבוקרים במדינות מסוימות או לירות טיל-כתף על מטוס הנע בנתיבים אחוריים של נמלי התעופה. הטרור בנמלי התעופה בלתי נמנע אם לא נקרא לילד בשמו.
סתם טרור זהו מושג כללי בעלמא. בשדות התעופה זהו טרור מוסלמי או ערבי-הרי בחורים בלונדינים ששמם אנדי לא מפוצצים מטוסים. יהודים, נוצרים וכושים בדרך כלל לא מכניסים חומרי נפץ לנמלי התעופה (פעם עשתה זאת החברה השוודית של ערבי). הבעיה שלנו היא לא הטרור בנמלי התעופה שלנו אלא הערבים בערינו.
האפריקאים שסובלים מקריסת החברה הפטרנליסטית והערכים המסורתיים, מדוכאים על ידי תרבויות זרות, מושמצים ומושפלים על ידי הלבנים במשך דורות – הם לא חוטפים את מטוסינו. מוסלמים ערבים עושים את זה.
אנשים בני אומות ותרבויות שונות ומנוגדות אינם שווים חוץ מאחדות ביולוגית בסיסית. ההישגים של הספורטאים האפריקאים בתחרויות מטילים ספק אף על זה. הקווים המבדילים קשים לזיהוי: הגרמנים אך לא האיטלקים, רוסים אך לא הבולגרים השמידו את היהודים באכזריות. נוצרים ומוסלמים, אמריקנים וערבים נבדלים מהותית מכדי להנהיג הוראות הבטחון השווים כלפיהם.
כשאנו מבינים את שורש הבעיה אנו מסוגלים להתמודד איתה. שורשי בעית הטרור הערבי הם הכסף, ההגירה והאסלאם.
המערב צריך לסגור את דלתותיו בפני הערבים, אין להם מקום בו. אך במקום זה אמריקה ואירופה יותר פתוחה כלפיהם מאשר למהגרים ממזרח אירופה או אסיה. לאשרת תייר אין קשר לזכויות האדם, זוהי הטבה שכל מדינה מעניקה כרצונה. אין לאמריקנים או אירופאים כל מחויבות מוסרית כלפי הערבים. את הערבים צריך להחרים. אם מספר ערבים ייפגעו מהחרם הזה – ניחא, שילכו לעשות בירורים עם בני עמם ובני דתם ויפתרו את בעיית הטרור המאיימת על המערב. בטוח שחלק מילידי גרמניה נפגעו מאיסור לבקר בארה”ב בזמן מלחמת העולם השנייה.
המערב נלחם נגד הגרמנים ולא נגד הנאצים, נגד היפנים ולא נגד האימפריאליסטים האסיאתים, נגד הרוסים ולא נגד הסובייטים.
וותרו על הפוליטקלי-קורקטיות המיותרת. זהו את האויב והילחמו בו. היו אמיצים לבטא את השם המגונה: ערבי. אז יתברר לכם מה צריך לעשות.

כשאנו מדברים על השואה אנחנו מתכוונים להשמדת מיליוני היהודים על ידי הגרמנים. אבל השואה מתרחשת מול עינינו היום: ההתבוללות משמידה את אותה כמות היהודים באמריקה ובאירופה.
השואה היא נוראית לא מפני שהושמדו מיליוני יהודים. הרוסים איבדו במלחמה ההיא עשרים מליון איש והם לא מכנים את זה שואה. המעשה הגרמני הוא שואה מפני שתרבות שלימה הושמדה. יהדות מזרח-אירופאית איננה. לא מספר העצום של מיתות פרטיות קובע - אבד לנו שליש מהעם, הגרעין התרבותי. עיקר השואה הוא לא במות אנשים אלא בקץ קיומה של היהדות. במובן הזה התבוללות היא באמת שואה. היהודים שמים קץ ליהדותם.
פושעי השואה של ימינו הם לא הגרמנים, האוקראינים או הפולנים. הם יהודים, ליתר דיוק – אלה שקוראים לעצמם מנהיגים. הם מתעלמים מערכים האמיתיים של היהדות ומחליפית אותם ב”מורשת התרבות היהודית”. אבל היהדות היא לא מורשת בלבד אלא אורח חיים, מסורת חיה הנותנת טעם לחיינו! כן, אנו מכבדים את זכרם של גיבורינו ומנהיגינו הרבים אשר התברכנו בהם בכל הדורות אך יהדות – זה לא היסטוריה גרידה. אומות קמות והולכות, מדינות נוסדות ונהרסות אך הערכים הנצחיים שניתנו בסיני נשארים אקטואליים עד היום.
לפני אלפיים שנה אמר אחד מהרפורמאטורים דאז: תעשו את כל מה שאומרים לכם אנשי הספר אך אל תעשו כמוהם כי הם לא מקיימים את מה שהם מלמדים. במוסדות ההשכלה היהודיים מלמדים את ההיסטוריה ברם לא מלמדים ליישם את לקחיה בחיים מודרניים ומשאירים את היהודים בוואקום קיומי. שטיפת המח אנטי-דתית בבתי ספר יהודיים ומרכזים קהילתיים, תעמולה קונפורמיסטית ופציפיסטית ותרבות הפופ הכללית מעוררים את השאלה: למה להיות יהודי? ומנהיגינו הפוליטקלי-קורקטים לא נותנים תשובה.
לעתים קרובות נוטה היהדות אל הסכולסטיות. במקום וויתור על יהדות מעוותים אותה כדי לספק את צרכיהם של הסוגדים לדולר ומחפש את אהבת המוני העם. עבודת האל התנקזה אל דרך ארץ ודרך ארץ הצטמצמה עד הנימוסים. האיסור להרוג התבטל והיהודים משתעשעים בציד של חיות-בר. מס ההכנסה ביטל את הצדקה. האתיאיסטים שמעולם לא התעמקו בתורה יוצרו לעצמם יהדות “רציונאלית”.
השואה המתרחשת היא לא רק תרבותית אלה גם גנטית. היהדות מעולם לא הייתה אטומה וגרים מאומות רבות השתלבו בתוכה במשך אלפי שנים. התהליך הזה היה איטי למדי כדי שהיהודים יהיו מסוגלים לקלוט אותם בתוכם. היום מספר נישואיי תערובת הוא מדהים. רוב היהודים הלא דתיים מתחתנים עם גויים – מדוע לא, אם יהדות זה רק נורמות מוסריות בלבד? גויים רבים הם אנשים די מוסריים. העניין הוא לא ביהודים בודדים שעוזבים את היהדות אלא אנו מאבדים את כל יהדות המערב. מיליוני שושלות יהודיות עלולים להיפסק בדור אחד. אותו ניצוץ של יהדות שעליו סרבו לוותר דורות הקדומים גם על מוקדים של אינקביזיציה, ולא אחרי הפוגרומים – דועך. מי שדוגל בשילוב תרבויות ודיאלוג בין הדתות הורג יהודים כמו שעשו הנאצים.

ספק אם אולמרט האתיאיסט היה הורג את ילדי הנוצרים כדי לאפות מצות על דמם. “מזימת הרצח” של אזרחי לבנון בעזרת פצצות-מצרר מתאימה לרוח זמננו. אין טעם להדוף את האשמות והדיבה, כסילים יאמינו לכל, למרות העובדות.
אין צבא מערבי אחר שהואשם ברצח עם על ידי נפלים, חוץ מהצבא ישראלי – כרגיל. למרות העובדות. הרי צה”ל הרגיש לדעת הקהל והתקשורת הזהיר תדיר את אזרחי הלבנון לפני ההפצצות, וניהל קרבות-רחוב כדי למנוע הרג אזרחים. השערה שישראל פיזרה את פצצות-מצרר בכוונה לפגוע באוכלוסיית האויב לאחר סיום הקרבות סותרת את המציאות.
פצצות מצרר הן נשק חיוני ויעיל מאוד. השתמשו בו עוד במלחמת עולם השנייה. זה לא איזה מטען זוועתי אלא נשק קטלני וחסכוני. יש לו יחס פגיעה\הרס נמוך בהשוואה לפצצות אחרות. תוך כדי הלחימה צה”ל היה צריך לטהר ממחבלים שטחים שפונו על ידי האזרחים. פצצות מצרר עשו את זה עם פחות הרס.
מדוע צה”ל הגביר את השימוש בפצצות מצרר לקראת סיום המלחמה? באשמת התקשורת. עיתונאים שאינם בקיאים בתורות הלחימה מגנים את השימוש בפצצות מצרר. סמוך להפסקת האש לצה”ל כבר לא היה צורך בהרגעת התקשורת והוא ניסה להשיג תועלת מרבית בזמן שנותר. גם החיזבאללה הגביר את הפצצותיו.
המספר 350,000 מטענים שמפורסם על ידי האו”ם אינו מציאותי. ע”פ התקן האמריקני כמות הנפלים לא עולה על 5%. המספר הנטען על ידי האו”ם שווה לשימוש ב-20,000 פצצות מצרר על ידי צה”ל. אם אחוז הנפלים הוא גדול יותר – 15-20% - רבים מהם בטח לא תקינים עקב פגמי היצור ואינם מסוכנים.
הנזק מנפלים לאוכלוסיה אזרחית הם סיפורים לבכיינים. לא האו”ם ולא כלי התקשורת זעקו על אותה בעיה שהייתה לאמירויות באפגניסטן. אין פתרונות-פלא – צביעת הפגזים בצהוב משכה תשומת הלב של ילדים ולא הרתיעה אותם. הסכנה לא כל כך גדולה: אפשר להורות לילדים להיזהר מפצצות שצורתם מוגדרת, אפשר לחרוש את השדות כדי לגרום לפצצות להתפוצץ. כל איזור הלחימה נשאר מסוכן למשך זמן ארוך: אזרחים רוסים נהרגו מנפלי התחמושת ממלחמת העולם השנייה במשך עשרות שנים. אף אם מיקוש אזורים בדרום לבנון היא שיטת הגנה לגיטימית – ישראל לא עשתה זאת.

מסתמן תסריט צפוי מראש: כוחות השלום של האו”ם לא עושים כלום. אפילו כשהם מגיעים סוף-סוף ללבנון. לא צריך נביא כדי לצפות את זה. ישראל הסתמכה על כוחות השלום ב-1967, 1973, 1983 ובכל זאת המלחמות התרחשו. חוקרי הצבא מתנגדים לשכירי-חרב עקב המוטיבציה הנמוכה שלהם. לכוחות השלום מוטיבציה עוד יותר נמוכה. הרי הם מקבלים תשלום ללא קשר להתוצאות.
כוחות השלום לא יפרקו את החיזבאללה מנשקו. ניחא, אין רע ללא טוב. אנו היינו זקוקים לממשלה חסרת עונים כמו ממשלת אולמרט כדי לנער את הישראלים מאדישותם לפשרות. היינו צריכים לספוג רקטות מעזה כדי לקבל אומץ לטהר את הגליל מהאויב המוסלמי. היהודים השלו את עצמם אפילו לנוכח גלי האנטישמיות בגרמניה. הסכנה המרחפת אינה מספיקה. הלוואי ויתרחש סוף העולם. רק לוודא שלישראל יהיה צבא הכשיר לניצחון: 1967, לא 1942.

יש מדינה שתומכת ומגינה על המסורת היהודית. ארה”ב. הסנאט האמריקני ללא ספק יותר סובלני כלפי יהדות מאשר מפלגות ערביות בכנסת הישראלי. במה מדינה יהודית-מוסלמית בישראל טובה יותר מנוצרית-יהודית באמריקה? הסיבה היחידה לעלייתם של היהודים לפלסטין היא הרצון לחיות במדינה משלנו. מדוע אנו צריכם לחלוק אותה עם המוסלמים? יהודי צפון אפריקה כבר ניסו במשך מאות שנים והיו שמחים לחזור הביתה. אנחנו, היהודים, באמת השפלנו את הערבים והם שונאים אותנו. ע”פ האסלאם יהודים הם אנשים סוג ב’ ועם כל הרצון הטוב אין לנו סיכוי לבנות יחסים טובים איתם.
אנחנו גם לא חייבים. הרבה מדינות גרשו אותנו כי אנו שונים. עכשיו – ולא מהרצון להישאר שונים – אנו צריכים לגרש את המוסלמים. לא להרוג אותם כפי שהם הרגו בנו בזמנו של המנדט הבריטי או במלחמת התש”ח. לא להטביע אותם בים כפי שהם ניסו. רק לגרש. אפילו לשלם להם פיצויים על כך אם אנו חפצים להראות טיפשים. ולא לסוף העולם אלא רק למאה קילומטרים, לממלכת ירדן המאוכלסת בבני-עמם לרוב.
בלתי אפשרי לקיים מצוות היהדות בארץ המובטחת כשהיא מאוכלסת בצפיפות במוסלמים. הר הבית – רק דוגמה אחת. אינני יכול להביט ברוגע על הכיפה הזהובה מעל הכותל המערבי לידו אנו מתפללים. כיפת עומר הוקמה שם בכוונה כדי להזכיר את הניצחון המוסלמי. כבוד עצמי מינימאלי מחייב את ישראל לגמור עם הכיפה הזאת.
היהדות שונה מכל הדתות. היהדות אינה פילוסופיה או אידאה מופשטת. היהדות היא פועל, מעשה. אנו מקיימים את היהדות במעשי יום-יום השגרתיים. היהדות לא משתלבת עם אסלאם. אנחנו לא מעוניינים בכך שבבתי ספר הערביים במימון מדינת ישראל ילמדו את הילדים על עליונות האסלאם על פני יהדות. או יחנכו אותם לאכזריות על ידי שחיטת כבשים בפני ילדים שלא מלאו להם אפילו עשר שנים . אנו לא רוצים שאזרחי מדינה ערבים יזדהו עם תנועות פאן-מוסלמיות אנטי-ישראליות. אנחנו לא רוצים שסעודיה תממן את הוואהאביטית בתוך ישראל או תרכוש קרקעותיה בכספי הסחיטה של חברות הנפט. היהדות אוסרת צייד לשעשוע – האסלאם מתיר. היהדות אוסרת שחיטת סוסים וגמלים – האסלאם מתיר.ה יהדות תומכת במונוגמיה – האסלאם – בפוליגמיה.
המסורת היהודית… מה היא? משה-רבנו הרג את המצרי שהיכה יהודי. היהודים יצאו ממצרים כדי לבנות מדינתם הבלעדית הלא-פוליטקלי-קורקטית ללא כנענים. דוד המלך דגל במדיניות ההתפשטות האגרסיבית. נביאנו העירו על כל שריד של דתות זרות בארץ הקודש. המכבים לחמו נגד יהודים פרגמאטיים שהזדהו עם תרבות יוון. עשרים וארבע אלף תלמידי רבי עקיבא הצטרפו לחיילות בר-כוכבא. האם הם היו מוכנים לחלוקת הארץ עם המוסלמים העוינים והנבזים?

אתם יודעים ש Google-אסר לפרסם את ספרו של שוחר. Yahoo למעשה הוא הפסיק לפרסם את האתר שלנו למעט מספר מילות מפתח של. Amazon הוא מחק את כל התגובות על “Samson Blinded”. כך נהגו גם כלי תקשורת ואתרים אחרים.
אנו שמים את יהבנו בקוראינו בהפצת מחקרו ודעתו של עובדיה. אנא, ספרו על הספר לחברכם, השאירו תגובתכם, תעלו את הנושא בפורומים, שימו את הקישור בבלוגים שלכם. אנו נודה על כל עזרה. תודה מראש.

הקיסר מנואל השני לא צדק באומרו שהאסלאם לא תרם לאנושות שום דבר חוץ מהג’יהאד. כל כללי האתיקה נוצרו בעידן העתיק אך אסכולות מתחדשות תדיר. האסלאם תרם הרבה חידושים ובחן מחדש הרבה כללים. האסלאם אינו הדת המהפכנית אלא מערכת חוקים משמעותית.
הפונטיפיק בנדיקט צדק. הוא חיזק את התיזה שלו על דרכי ההשפעה הדתית הלא אלימה על ידי ציטוט מתאים. הוא קראה לשלטון הביזאנטי הנוצרי להעיד נגד הג’יהאד.
פונטיפיק יכול להראות לא פוליטיקלי-קורקט אך הדתות הן אינן סובלניות אחת כלפי זולתה. אין מקום לפשרות. אם האסלאם צודק אז הנצרות – טועה. העולם הופתע מהצהרתו של הכס הקדוש “Dominus lessus” , אך הפומטיפיק לעתיד היה באמת משוכנע שרק הנוצרות היא דת האמיתית. לפיכך כל הדתות האחרות הם שקר , והאסלאם הוא שקר מסוכן. צודק בהחלט. והיהודים שתקו.
המוסלמים דורשים לעצמם יחס מיוחד. כמו ילד שובב הם אומרים: החמיאו לי או שאני אתנהג לא טוב. התנהגו כפי רצונכם – למי איכפת? אם תגרמו נזק – תיענשו. אך המערב מעדיף לפייס.
מוסלמים מכל הסוגים שופכים קיטונות של זיבולים על ישראלים ואמריקנים, לנוצרים קוראים במקרה הטוב “צלבנים”. אם נוצרים הם צלבנים, מי הם המוסלמים? נכון – ג’יהדיסטים. את התיזה הזאת בנאומו של פונטיפיק לא מצאה חן בעיניהם? ניחא.