ב-28 ליוני השנה קבוצת ההאקרים מרוקאים המכנים את עצמם “גדודי הרוע” פרצו מספר אתרי אינטרנט ישראלים. ב-17 ליולי קבוצת ההאקרים ישראלים אלמונים תחת כינוי “גדודי הטוב” מחקו מספר אתרים בשרתים המרוקאים omnihost.com על דפי הפתיחה של האתרים הופיעה כתובית: “אנחנו תומכי SamsonBlinded גדודי הטוב”
http://www.samsonblinded.org/PR/PR_Morocco.htmקראו יותר ב-

העדר התכנון היה הגורם לכישלונות צבאיים רבים. הכוח המזוין חסר אונים אם המטרות הפוליטיות אינן ברות השגה. גרוע יותר אם הן אינן ידועות.
לבנון לא תפרק את החיזבאללה מנשקו בתקופה הקרובה, וכנראה שלעולם לא. החיזבאללה לא יחזיר את החיילים השבויים. דרישות ממשלת ישראל לא ייענו. המשמעות היא שצה”ל יצטרך להיכנס ללבנון לסריקות וחיסולים. ברם הוא כבר עשה את זה בעבר. מלחמת אזרחים, קרבנות אזרחים, מחאות מכל העולם, הסכסוך הזוחל והוצאות ביטחוניות גבוהות וגברות: כל אלה שוב יהיו מנת חלקה של ישראל. וברגע שצה”ל ייסוג מלבנון יחלו להתארגן שם כוחות גרילה חדשים.
פעם צה”ל דחק את כוחותיו של אש”ף מלבנון כי הלבנונים שנאו את הפלסטינים. ישראל לא תוכל לעשות את זה לחיזבאללה המבוסס והאהוד בתוך האוכלוסייה המוסלמית המקומית. כדי להפנות את הלבנונים נגד החיזבאללה נדרש מאמץ ארוך טווח. הכי טוב לעשות את זה על ידי חימוש מחודש של הנוצרים בלבנון.
ואפילו אם ישראל תדחק את החיזבאללה החוצה היא פשוט תעבור לאזור אחר. יש בסביבה הרבה מדינות עם שלטון רעוע, ובמקרה הכי גרוע החיזבאללה ייסוג לאיראן. אנחנו נהיה מוגנים מפני טילים קצרי טווח אך מה נעשה נגד “זילזל-2″ או טילים ארוכי טווח קוריאנים בידי איראן והחיזבאללה? הדבר המסובך בשימוש בטילים ארוכי טווח זה ההכוונה. לחיזבאללה יש מי שיכוון אותם ישר לשכונות ערינו. החיזבאללה יוכל להמשיך בלחימה על ידי שליחת השהידים, או על ידי מזל”טים מכל מקום או על ידי פעולות טרור בינלאומיות. בשונה מאש”ף, החיזבאללה לא מוגבלת בשטח הקרוב לגבולות ישראל. הוא גם הקים ארגוני חסות בכל מיני מקומות והוא יכול לווסת את הפעילות ביניהם ללא ספיגת התגובות הישראליות.
נוכח העדר האפשרות לחסל את החיזבאללה ישראל מפעילה כוח בתקווה שמישהו אחר יעצור את ארגון הטרור. לא האו”ם, לא איראן ולא סוריה יעשו את זה, נראה לי – אפילו אם ירצו. אנחנו לא מסוגלים לפתח תרחיש של מלחמה טוטאלית בכל החזיתות, אך בדיוק אל זה מובילה אותנו ממשלת ישראל. צה”ל נמצא בלבנון וגם על סף פלישה לעזה. כל תקרית ביהודה או שמרון יכולה לגרום לכניסתנו לשם. על ישראל לממש את האיומים המעורפלים כלפי סוריה ואיראן. ישראל לא מסוגלת לנהל מלחמות זוחלות נגד כולם. לאיראן משאבים הרבה יותר גדולים. זכרו את מלחמתה עם עיראק.
על ישראל לפעול מהר: לחסל את כוחה הצבאי של סוריה, להכות במתקני הגרעין האיראנים, לגרש את הפלסטינים לירדן, להקים אזור בטחון בלבנון ולחמש את הנוצרים שם, ע”מ שיטהרו את השטח. סוריה תוכל לספח את שארית הלבנון כמתנת פיצוי.

ביחסים בינלאומיים אין קווים אדומים. כאשר רוסיה וגרמניה קבעו קווים אדומים לדיפלומטיה הדבר שימש כקפיצי הנצרה לפתיחת מלחמת העולם הראשונה. אסור לפוליטיקאים לקבוע קווים אדומים, הם חייבים לתמרן.
ההפצצות של חיפה אינם קו אדום אלא תוצאה צפויה של מדיניות. ידענו שלמשמרות המהפכה האסלאמית יש טילים המוצבים בבקעת הלבנון. פספסנו את ההזדמנות לפרק אותם מנשקם. העמדנו פנים שאיננו יודעים נגד מי בדיוק הטילים האלה יכוונו. כעת אנו גרמנו להם להיכנס למערך השימושי.
שני חטופים הם לא חצית קווים אדומים אלא אירוע מלחמתי שבשגרה. בזמן מלחמת ההתשה בשנות ה-60 היו לנו אין ספור תקריות כאלה אך לא יצאנו למלחמה בגללם. הפוליטיקאים האירופאים המכנים את התגובה הישראלית כ”לא פרופורציונאלית” – אינם טיפשים. כן, הם אנטי-ישראלים, וכן – הם אוהדי ערבים, אך הם לא טיפשים. הם יודעים שפוליטיקה היא אומנות התמרון, לא קרבות. הממשל הישראלי הגיב בהיסטריה על החטיפה. היינו צריכים להרוס רק את המתקנים הצבאים של החיזבאללה, כגון המשדר של “אל-מנאר”, לא יותר מזה. ממילא אנו לא רוצים לנקוט בצעדים יעילים באמת: הוצאה להורג של האסירים והשבויים עד להשבת החטופים שלנו.
קווים אדומים של חוסר היכולת לספוג אבידות גורמים לנו להפסיד במלחמה. סוריה ובמיוחד איראן אינם מתרגשים מאבידות. פלאחים מנצחים מלחמות כשהם לא סופרים אבידות. המנטאליות האיראנית שונה מזו של המצרים. החבר’ה מגדות הנילוס אינם ששים למות במדבר. האיראנים שכנעו מספיק חבר’ה למות בכל מקום שצריך. עיראק לא תצליח לנצח את איראן על ידי ההתשה. ישראל מסוגלת לגרום להם נזק הרבה פחות משמעותי. העוצמה הישראלית שעולה מספר מונים על זאת של איראן היא חסרת חשיבות. אפילו אם ישראל תגרום לאיראן אבידות קשות התגובה תהיה קשה יותר עבור ישראל. מידת הסובלנות לאבידות היא בעלת משמעות רבה, וישראל אינה סובלת אבידות. האסטרטגיה ברורה: לתקוף את החזק, ולתקוף בהפתעה. אך ישראל תוקפת את החלש, ונותנת לחזק זמן להתארגן.
ישראל מגבילה את עצמה בקווים אדומים המתאימים למנטאליות ההססנית שלה. הקו האדום האמיתי ע”פ כל קנה מידה זוהי התוכנית הגרעינית של איראן, ולא פעולות החיזבאללה.
שמעתי ששוורים נרתעים מהצבע אדום – לא, הם עיוורי צבעים.

יש לי חלום – להקים את מוזיאון הכסילות. האולם הכי גדול בו יוקדש לפוליטיקאים. שר החוץ הצרפתי דה-בלאזי זכה היום למקום מכובד בו. הו כינה את ירי הטילים של החיזבאללה על ישראל “מעשה בלתי אחראי”.
השר המהולל כנראה רצה לקבוע שלצרפתים יש דרך יותר אחראית לניהול היחסים עם יהודים. היום, י”ז בתמוז, הוא יום אבל לעם ישראל. היום בו נפרצו חומות המקדש בירושלים. לפי המסורת גם הריסת בית המקדש הראשון על ידי נבוכדנצר החלה באותו יום שש מאות שנה קודם. ובאותו יום לפני 65 שנה החלו הנאצים בהשמדת יהודים, בעזרתם הנדיבה של הצרפתים. אכן – דה-בלאזי יודע איך לטפל ביהודים.
“מעשה בלתי אחראי” – זאת אומרת לא מעשה פסול אלא מבוצע לא טוב, בזמן לא מתאים. דה-בלאזי לא מתנגד לעצם הרעיון של השמדת יהודים אלא מוטרד מצעדים קונקרטיים. הוא לא מדבר על עצם ההתקפות המתמשכות על ערי ישראל אלא על תקיפות מסוימות. מדוע דווקא אלה? בגלל שהם עוררו זעם בקרב היהודים. הרי הצרפתים אוהבים הכול שקט ונעים. הצרפתים הרי תמכו בחומייני ובאופן יפה מאוד הדיחו את השאה.
לפי הנ”ל החיזבאללה הוא אינו אחראי.
לא ולא! האמת היא שהחיזבאללה מאוד אחראי. הוא פועל להשגת מטרתו – השמדתה של ישראל. המטרה הזאת לא כל כך מגעילה את הצרפתים. דה-בלאזי אוהד את המטרה הזאת.
וישראל ראויה לגינוי. את התגובה הישראלית כינה דה-בלאזי “מעשה מלחמה”. הבה נאסוף צדקה לרכישת המשקפיים בשביל דה-בלאזי כדי שיראה שמלחמה מתנהלת פה כבר 60 שנה. המלחמה שגם יד צרפתית בה כי השפעתה על לבנון היא לא מבוטלת.
וישראל – תמשיך לפעול להגנתה.

המשטרה תפשה נער שהדביק על פגוש של מכונית מדבקה “האלוהים שלכם – בחור משלנו”. מה שלאותו נער היה נראה כמשל עם הומור המשטרה פירשה כפרובוקציה. ומה עם המדבקות על פגושי מכוניות של מיסיונרים: “ישו אוהב אתכם”? אלה ודאי לא פרובוקציה! מותר לפרסם בין היהודים את הדת שרדפה אותם אלפי שנים ולמנוע את זה – אסור! ישראלים מקבלים מהמיסיונרים מכה בלחי ומטים את השניה. האם יש מיסיונרים יהודים בוותיקן? אתם יכולים לתאר לעצמכם יהודים-פנאטים שרודפים את הקתולים ומזמינים אותם להופעת הרוק “עזבו את ישו”?
ישראל מונעת את כניסתם של יהודים גזענים לכנסת. הגזענים האלה קוראים לבצע לינץ’ בערבים? לא. קובעים שערבים הם גזע נחות? לא. הם מכירים את הערבים, מכבדים אותם ביודעם שאלה לא יותרו על שאיפותיהם הלאומיות בעבור הטבות כלכליות והרווחה של מדינת ישראל. “הגזענים” האלה מבינים דבר פשוט: הערבים הם אנשים כמו כולם. היהודים לא רוצים לחיות במדינות ערביות והערבים לא רוצים לחיות במדינה שמכנה את עצמה בגאווה “מדינה יהודית”. הם לא רוצים לעמוד דום לשמע את המנון “התקווה”. הם לא מעוניינים להגן על המדינה בפני אחיהם הערבים. זהו הממסד היהודי חושב שהערבים כה טיפשים שיתכופפו בפני האינטרסים היהודיים, וכה תאוותנים שיזניחו את הכבוד הלאומי שלהם כדי לקבל עבודה הבזויה בעיני היהודים. “הגזענים” הם מנומסים ופרקטים. תיאורטית, הם מנועים מלהיבחר לכנסת. לעומתם – ערבים לאומניים? בבקשה! כמה חברי כנסת ערבים (איזה צירוף מילים!) תומכים באש”ף? כולם. ואל תשלו את עצמכם לגבי הדרוזים. ישראל פשוט משלמת להם. ללא ספק – בכל הנושאים החשובים אש”ף הוא ארגון אנטי-ישראלי. ישראל היא, לפחות באופן מוצהר, מדינה יהודית. זאת אומרת – הערבים בכנסת הם הלאומניים האנטי-ישראלים. זה מקובל על הממסד הישראלי. עד כה הם מצליחים לשכנע אותם לא לדרוש את עמדות המפתח. ההפרדה הגזעית בכנסת היא עובדה דה-פקטו בהכחשה דה-יורה. אך המצב הזה לא ימשך לנצח. כמה יהודים מוכנים לראות ערבי מקשיב לדו”ח הסודי בועדת החוץ והביטחון? כמה כאלה משוגעים יש בינינו שיתירו את זה?
“הגזענים” רוצים לראות את מדינת ישראל כפי שהיא תוכננה, כפי שכל העם רצה – מדינה יהודית. הגזענים הערבים רוצים לראות ישראל עם רוב ערבי. המדינה מרחיקה מהכנסת את הראשונים ומקרבת את האחרונים. באמת – איזה רעיון מגונה: לפעול לשמירתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית!… יהודים עם נפש גלותית…. יהודים המפחדים להעליב… מפחדים לעמוד על הערכים הלאומיים שלהם… לא מודעים לדבר עליו העם היהודי עומד…

קוראינו מרבים לשאול: מה עמדתי בנושא הסכסוך הערבי-ישראלי? התשובה ניתנה לפני אלפי שנים: “הישמר לך פן תכרות ברית ליושב הארץ אשר אתה בא אליה פן יהיה למוקש בקרבך.” (שמות, לד-יב) כל כך פשוט.