כן, קיימת בעיה כזאת. אמנם לא במובן הנאצי, לא כשנאה על בסיס אתני.
לאמריקנים יש בעיה רק עם הפונדמנטליסטים המוסלמים, לאומניים ורדיקאלים, בעצם – עם הקיצונים. רוב המוסלמים משבחים את אמריקה, גם אם הם מקנאים בה.
לישראל סכסוך עם ערבים אחר לגמרי: מאבק טריטוריאלי מובהק. מאבק עם כל העולם המוסלמי. קיומה של ישראל המשגשגת מתקבל על ידי המוסלמים כעלבון, ומעורר רבים מהם לפעול. אין לנו בעיה ערבית. יש לנו בעיה רצינית עם ערבים.

לנבא פוגרומים באוקראינה היא שיטה בטוחה להיחשב לנביא. אין אומה שהשמידה יותר יהודים.
הסלאבים כבשו את ממלכת הכוזרים והתבוללו בתוך תרבותם. שורשיה של השפה הרוסית מצויים עמוק בתוך השפה העברית.
במאה ה-17 צבאות בוגדן חמילניצקי השמידו בין 100 ל- 250 אלף יהודים באכזריות מוגזמת אפילו לאותה תקופה. בוויקיפדיה יש מאמר מוזר על כך שהאכזריות הזאת הייתה תוצאה של הדיכוי של האוקראינים על ידי גובי המיסים וסוחרי האלכוהול היהודים. איזה יופי! כאילו הם כולם היו יהודים בלבד! האמת היא שבגביית מיסים עסקו לא יותר מכמה מאות יהודים, ואומה של אלכוהוליסטים לא הייתה חסרה פונדקאים. היהודים לא גבו מיסים במדינות אירופה אך גם שם רצחו אותם. ולמרות זאת חמילניצקי נשאר עד עכשיו גיבור לאומי של אוקראינה. אוקראינה המודרנית, נתמכת על ידי ארה”ב, מיודדת עם ישראל ושואפת להיות חברה באיחוד האירופי. אלפי אוקראינים זכו לאות הוקרה ממשלתי – האות על שם בוגדן חמילניצקי. תלמידי בית ספר מכירים את חמילניצקי כגיבור המאבק ביהודים שלחצו את האוקראינים.
במאה ה-18 המצביא האוקראיני פיליפ אורליק, שהתאסלם, כתב חוקה. היום הסטודנטים באוקראינה לומדים אותה כ”דוגמא לליבראליות הקדומה”. אין צורך לחזור על מה שכתוב בה לגבי יהודים.
הפוגרומים לא הפסיקו אף פעם אך מימדיהם התגברו במאה ה-19. החל מ-1905 התנועה לשחרור ארגנה פוגרומים עם מוטיבציה פוליטית. יהודים שאסורים היו לעסוק בחקלאות הלכו העירה, לעבוד במפעלי תעשייה, הפכו לפרולטריון – האויב המעמדי של האוקראינים - והנה עוד סיבה טובה לרצוח אותם.
המהפכה הבולשביקית ב-1917 מחקה סופית את האפשרויות החוקיות להגנה על היהודים. המצביאים האוקראינים רבו ביניהם אך היו מאוחדים בדבר אחד – להרוג יהודים. תכירו: עוד גיבור לאומי אוקראיני אחד – סמיון פטליורה. הנשיא הנתמך על ידי ארה”ב הורה להציב בערים את דיוקניו של הגיבור הזה ולקרא רחובות על שמו. ע”פ צירוף מקרים קוריוזי אוקראינה חתמה על האמנה להכרה בפסקי דין הפליליים. ב-1926 בית המשפט הצרפתי זיכה את היהודי שהרג את פטליורה בטענה חסרת תקדים – היהודי הזה נקם את רצח משפחתו על ידי צבאו של פטליורה. לפיכך יוצא שהגיבור הלאומי האוקראיני הוא לא אחר אלא פושע שהורשע ברצח עם. הוסיפו עוד 250 אלף יהודים שנרצחו בהשמדה ההמונית המזוויעה בהיסטוריה.
אחריהם באו הנאצים. אוקראינה בעלת המוסר המעוות קיבלה מגרמניה הפיצויים על רצח יהודים. אמנם הגרמנים ארגנו את הרציחות, אך ביצעו אותם בעיקר אוקראינים. ממשלת אוקראינה מעבירה בכל שנה טקסים צבועים בבאבי-יער – מקום הרצח ההמוני של יהודים. אך אף פעם לא מזכירים בהם שרוב הרוצחים היו אוקראינים. לא מספרים כיצד הם הסגירו את היהודים לנאצים וליוו בצחוק את היהודים המובלים אל מותם. היו גם צדדים ייחודיים לפוגרומים האוקראיניים: ב-1905 המשטרה החרימה את הנשק של יחידות ההגנה העצמית היהודית כדי להקל את דרכם של הפורעים לשכונות יהודיות. הנשיא הנוכחי שומר על יחסים תקינים עם האוקראינים הלאומניים שדוגלים באנטישמיות מוצהרת.
אנשי הון יהודים הוסיפו את חלקם בשפיכת שמן למדורת האנטישמיות. אוקראינה היא מדינה ענייה ואלה גונבים, מעלימים מיסים, מפריטים באופן לא חוקי ודוהרים לפרלמנט. ראשי-ערים יהודים זוכים בבחירות מזויפות, סוחטים כספים מבעלי עסקים מקומיים ולוחצים על האוכלוסייה. נציגי כל האומות עושים זאת אך היהודים בולטים תמיד.
את יהודי אוקראינה לא יצילו לא אומנויות הלחימה ואף לא נשיאת נשק חם. מסכנים – מדוע נשארים אתם שם למוות בלתי נמנע?

יצא שאני אף פעם לא הגדרתי את עקרונותינו. אני סבור שמושג “הגישה הרציונאלית” מתאר אותם באופן די מדויק : ללא יהירות אידיאולוגית, הטפת מוראל היא מציאות חיה, כפי שהיא, לטוב ולרע.
ובכל זאת יש אנשים המבקשים להבהיר את עמדתנו הפוליטיות. אני לא מחבר חוקות ולדעתי יש להסתפק בשלושה עקרונות:
1. יהודי הוא זה שחי על פי התורה כפי שהוא מבין אותה. הוא יכול להסכים ולא להסכים עם הרבנים. בקיצור – הוא זה שיירצח על יהדותו אם יתרחש פוגרום.
2. ישראל היא מדינה יהודית. לא רב לאומית.
3. ביטחונה של ישראל צריך להיות מושג במחיר הריגת אויביה, גם אם זה כרוך בקרבנות מצידנו. צריך לצמצם ככל האפשר את מספר אבידות היהודים עד למינימום האפשרי.

אל תתייחסו ברצינות להצהרותיו של החמאס –קבלו אותן עם החיוך של הבנה, תנו להם להתגנדר בחליפות המעונבות. הגישו להם “מרטיני”. דחפו אותו אל החיבוקים של הסלבריטאים. תחתרו עמוק יותר, תשגיחו על תגובתכם. למדו לנהל מלחמות אידיאולוגיות.
התייצבות דלה ביותר של הבוחרים בבחירות האחרונות בישראל הראתה את חוסר שביעות-רצון הגובר והולך בממשלה אך גם את חוסר ההבנה של הישראלים את מטרותיהם האמיתיות. צעדים פוליטיים לא זוכים יותר לאמון ובאמת – אין כאן פוליטיקה כלל. כולם מבינים שבניית חומת ההפרדה בין ערבים ליהודים לא תביא שלום.
הציבור זקוק למגדלור. ישראלים רבים בעבר שנאו את גוש-אמונים אך כעת עמדותיו בציבור התחזקו מאוד.
לפני זמן-מה קראתי להתנחל בעזה על מנת להרחיב את נוכחותנו באזור. ברם היום על רקע הדיבורים של הלמינגים על נכונותם לוותר על מזרח-ירושלים אני סבור שהתנחלות במזרח העיר חשובה כעת יותר מעזה.
“קדימה” טוענת שמסירת ירושלים המזרחית לערבים נחוצה כדי לשמר את החלק היהודי של העיר .זה מגוחך. קל יותר לשמור על יהדותה של העיר על ידי החזרת הערבים לכפריהם. ובכלל למה צריך ירושלים יהודית הומוגנית במדינה דמוקרטית, טולרנטית וחופשית כפי שהם רוצים להציג את ישראל?
בינתיים משימת ההתנחלות במזרח-ירושלים נראית קלה ופשוטה. היהודים מאכלסים אותה חלקים-חלקים לאט-לאט באופן חוקי לגמרי ומרחיבים את אזורי השליטה שלהם על ידי - נקרא לזה – חוסר הסובלנות. משטרת ישראל תמנע מלהיכנס לשכונות ערביות והמתנחלים יזכו לחופש פעולה יחסי, אמנם בסיכון מסוים מקרבת הערבים.
יהודים יכולים להתנחל בבתים הנטושים או לרכוש מערבים את זכויות הבנייה. הם גם צריכים להשתלט על מקורות ההכנסה העיקריים של ערבים כגון מסחר ומוצרי מחייה.
יש לציין שפדיון כל הרכוש הערבי במזרח העיר אינו בא בחשבון – ערכו גדול מדי, בלתי אפשרי.

הרב מאיר כהנא דרש במשך זמן רב להתנתק מארה”ב ואני תומך נלהב של הרעיון. הסיוע של 3-5 מליארד דולר לשנה הוא לא קריטי עבור ישראל. אם נוותר על הסיוע האמריקני נוכל למנוע את סיוע גם מהערבים שלא יוכלו להתקיים בלעדיו. נוכל לדרוש אפילו הטלת אמברגו על אספקת הנשק למזרח התיכון. ישראל מייצרת נשק איכותי והרעיון הוא לא לצבור אותו ולא רק למנוע מערבים להשיג את הנשק המודרני.
ישנה גם מטרה פוליטית. ארה”ב סוחטת מישראל הסכמי הפסקת האש לא נוחים החל מ-1948, ובמיוחד מאז 1956. אם בזמנו היינו נכנסים לקהיר או מבצעים הפצצה מאסיבית של טהרן המזרח התיכון היה נראה אחרת היום. במקום זה קיבלנו את האחווה המוסלמית ושליטת האייטולות בנשק גרעיני בעתיד הלא רחוק. אך יותר חשוב הכבוד הלאומי שלנו. אסור לנו להיות תלויים בסיוע האמריקני. פרוטקטוראטים מודאגים מעט מאוד מחוסיהם ומפנים להם את גבם: ראו כיצד צרפת המירה את תמיכתה בישראל במדיניות פרו-ערבית מובהקת בתוך עשרים שנה בלבד.
הכל מתנקז לשאלה מרכזית: מדוע עלינו להיות מדינה יהודית? אם ברצוננו לקיים דמוקרטיה רב-לאומית – למה בכנען? הבה נשתקע בסביבת בוסטון – המקומות שם מוצאים חן בעיניי. אך אם אנחנו נכיר בכנות שבניית מדינה יהודית כרוכה בהפרדה (או לשיטתו של רב כהנא – בבידוד) – הכול ייראה אחרת. אל לנו להיתלות בספונסרים חיצוניים. אל לה לישראל לאפשר את נוכחותה של נציגות ערבית בכנסת: זאת מדינה יהודית, עם ערכים יהודיים וחוקים יהודים. מי שמעוניין לחיות ע”פ חוקי השריעה – שיפנה לאחד מ-52 או לא חשוב כמה מדינות מוסלמיות. הם לא “רעים” או “לא לויאליים”. פשוט - ישראל לא מתאימה להם.

אתמול נפגשתי עם אחד מאנשי עסקים האמריקני חשוב. אחד מאלה שהרב כהנא כינה “בעל הון יהודי”. איש עסקים בכיר ותורם גדול שעשה את הונו בדרכים מפוקפקות. היום הוא אישיות משפיעה בקהילה יהודית.
מדוע אנחנו מקריבים את הכבוד והצדק בעבור אתנן מזוהם? רבים מעדיפים לעצום עיניים למקורות הלא כשרים של התרומות.
במסורת היהודים איסוף התרומות מהציבור נעשה במקרי חרום כגון יתומים, אלמנות, שבויים וכד’. המעשר מתחייב רק מהתוצרת החקלאית ולא במקרה: מי שנהנה מהתרומות מוגבל במוצרי יסוד בלבד. היהודים יכולים לספק את הצרכים האלה על ידי תרומות קטנות מהאוכלוסייה העובדת.
אולי הגיע הזמן להפסיק לקבל את התרומות ממקורות מפוקפקים אפילו במחיר של ירידה מסוימת ברווחת הציבור? ערכים יהודיים מקוריים צריכים להיות יקרים לנו יותר. יש לשים לב גם לכך שתרומות רבות מתבזבזות על ידי ניהול כושל בידי אנשים לא אחראים.
אולי הגיע הזמן להפסיק להושיב את בעלי ההון בשורות הראשונות בבתי כנסת כאשר ידוע שרובם הם עבריינים? בתי כנסת רבים מדי נראים כמקלט לפושעים.
אני יכול להעיד על מקרים רבים בהם אנשים יצאו מבית הכנסת בשבת ונסעו ברכבם אל המשרדים שלהם. אנו מצווים לבער את הרע מקרבנו. מדוע אנחנו נותנים לו מפלט?