הרפורמים הם לפחות כנים. הם לא דורשים דבר מקהילותיהם. “היהודים” יכולים לעבור על כל איסור והם יכולים להיות בטוחים שעדיין יהיה להם מקום בבתי הכנסת הרפורמים. התורה היא סאגה, שמירת המצוות היא עניין התנדבותי בלבד, כל היהודים הם טובים – אין כל רוע. הרבנים האורתודוקסים הם קשוחים רק על פני השטח: על היהודים לקיים ולהישמע לכל חוק בלתי מוגדר, מתוך הודאה על כל המצוות. באמת? האורתודוקסים מכוונים גבוה, אך מקבלים את הנמוך. שמירת המצוות היא חובה, אבל מותר לחטוא באופן מרומז. שמירת המצוות דרבנן חשובה יותר מהמצוות דאורייתא. קל לראות אם אדם מדליק אור בשבת, אבל קשה יותר לבחון את קיום איסור “לא תגנוב” או כל מצווה מוסרית אחרת. היהודים האורתודוקסים הטובים נוטשים את הארץ היהודים ונותנים אותה לערבים, תוך שהם נכנעים לממשלה הישראלית האנטישמית. הרפורמים נוטשים את היהדות באופן כנה, האורתודוקסים עושים את אותו דבר – אך בצביעות.
שני הזרמים הורסים את היהודים הצעירים. בתי הספר היהודים בוראים אנטישמים. אנשים צעירים הם כנים והגיוניים. הם רואים את המצג החלול של הרפורמים ואת הצביעות של האורתודוקסים, והם דוחים את שניהם. כיצד אמורים הילדים לייחס את הדיבורים אודות נכונות היהדות לצד הצהרות השוויון בין בני האדם. אם היהודים אינם שונים מהשחורים, אז בשביל מה כל הבלגן? עם זאת, אם הארץ היא מובטחת, אז סביב מה סובב כל תהליך השלום? ילדים אינם טיפשים, והם אינם מושחתים: אם ישראל נושאת ונותנת על ארצה, אזי היא הוענקה לנו מידי האו”ם ולא מידי האל. אם ניתן לקבל הומוסקסואלים לבתי הכנסת, אזי הרבנים מגדירים את המצוות, ולא האל – אז מדוע להישמע להן? תהיה אותה פיסה של יהדות אותה לא הצליחו בתי הספר היהודים להשמיד בקרב הילדים אשר תהיה, ההורים יטפלו בה . שבת? חזיר? תפילה? חמוד, זו המאה העשרים ואחת – תשכחו מהברבריות הזו. לא אמרו לך בבית הספר שזו בסך הכול מסורת? כן, אנחנו מכבדים את המסורת. לא, אנחנו כבר לא מקיימים אותה. אנחנו מודרניים או מה?
ילדים שונאים שקרים והם לא מקבלים את ההסברים המתוסבכים הטוענים ש-”נפלא להיות יהודי אבל לא יותר מדי בתוך היהדות.” בתי ספר, בתי כנסת, וכך נוצר המצב שההורים מוכחים לילדיהם שהיהדות היא שקר אחד גדול, אולי הרבה שקרים קטנים. הילדים שונאים את היהדות. כל הדור הזה יתבולל. הרבנים מקדמים את הסיפור הבדיוני שילדי אמהות יהודיות הם יהודים – זהו שקר לכל דבר ועניין. מעטות הנשים היהודיות הנישאות לגוי, המגדלות את ילדיהן כיהודים – רובם מתבוללים במהירות. דור של יהודים מזויפים או דורות ללא יהודים – אתם תבחרו את השם.
קל להנחיל את ערכי היהדות בקרב הילדים: היו כנים איתם. בני העשרה בתנועת בית”ר של ז’בוטינסקי לא השתמשו במעלית שבת, אבל הם ירו בבריטים ובערבים. אנשים צעירים מגיבים לרעיונות באופן חזק – אך רק לרעיונות הגיוניים. לתורה ולציונות, אך לשולחן ערוך. ליהדות קונסיסטנטית השואבת את רעיונותיה מאותו קו ישר לפיו משה הרג את המצרי ויהושע כבש את ארץ כנען. החל מהשמדת העמלקים דרך המכבים הפונדמנטליסטים ומלחמתו של בר כוכבא ועד לימינו אנו. ילדים מבינים טוב מאוד אמת כנה, “זוהי ארצנו, לא ארצם של הערבים. היהודים אם לא אתיאיסטים שמאלנים” אלא אם כן ההורים והחברה מטילים ספק ברעיון היהודי ללא הרף. יש כאלה שיקראו לזה הטפת שנאה לילדים. אני קורא לזה הטפת האמת.

מתינות היא דבר יחסי. השוליים מוגדרים על פי פעולות קיצוניות. בכדי להזיז את המרכז הפוליטי הישראלי ימינה, על השוליים הימניים עצמם להתרחב. הפגנות או הגנה פסיבית על מאחזים בלתי-חוקיים הם הפעולות הכי ימניות כיום. הימין מבקש להגביל את הוויתורים בעוד שהשמאל דוחף לוויתורים כוללים בכל התחומים. אין פלא שהמרכז זז שמאלה. שינוי התפיסה הימנית יכול להביא לשינוי המאזן הפוליטי כלפי הימין.
במקום להתחנן, יכול להיות שהימין יעדיף לתקוף. אם נזלזל בפיצוץ הדמוגרפי הערבי יכול לאפשר את העברת הערבים מישראל. במקום לגנות את הבנייה הבלתי חוקית המסיבית הערבית, יכול להיות שיהודים הימניים יעדיפו לפוצץ את הבניינים הבלתי חוקיים על יושביהם הערבים. אפשר שהימנים ירצו להגדיל את ההימור בעימותים עם המשטרה בזמן הגנה על התנחלויות יהודיות בלתי חוקיות על ידי שימוש בכוח אקטיבי, ולא רק פסיבי. השמאלנים נהנים מתקשורת הנוטה לכיוונם, אך הימנים יכולים להכריח את התקשורת לתת כיסוי לפעולותיהם, אם אלו יהיו ראויות להיכנס לחדשות. כאשר הציבור הישראלי יראה יהודים הורגים יהודים, הם יקבלו מציאות בה היהודים מגרשים את הערבים מישראל.
על רקע פעולותיהם של מספר קיצונים יהודיים אמיתיים מסוגו של אברהם שטרן, המצביעים הישראלים יקבלו פוליטיקאים כמו אלדד כחברי מרכז – ויצביעו עבורם.