מה גם, שהעולם רואה בערבים תרבות חזקה וחשובה, בעוד שהיהודים נתפסים כמיעוט בכייני פוסט שואתי. מבחינה פסיכולוגית, המערב רוחש רחמים דווקא לערבים. זה אולי ישתנה עם שטף המוסלמים באירופה, שיהפוך אותם למיעוט שנוא, אך עד עתה, הסטריאוטיפ מחזיק מעמד.

חזרה לבריטים: תהליך השלום נתפס בעיני מנהיגיהם כדבר אישי- בריטניה ניסתה לכבוש את אותו השטח עליו השתלטה ישראל. על כן, ניצחונה של ישראל הוא הפסד בריטי. מה הפלא שבריטניה מחפשת לפגוע במי שניצח אותה. הגיון זה תקף למרבית הנוצרים, מלבד המיעוט האוונג’ליסטי בארה”ב, ואפילו בעיניהם הגישה האוהדת ליהודים אינה דבר מובנה- השנות ה-40′, אהבה זו לישראל לא רווחה בקרבם (וגם לא בקרב היהודים). האסלאם גם היא דת מתחרה, אך היהדות שונה מאוד: אם היהודים צודקים, אז הנוצרים טועים. מוחמד הכיר בישו, אך לא היהודים. אין ספק שמרבית הנוצרים היו שמחים לראות את ירושלים תחת פיקוח בינלאומי, אם לא בידיים מוסלמיות- רק שלא תהיה בידי היהודים.

אך ללא ספק, הלך הרוח הרווח הוא שלגויים פשוט לא אכפת. הם היו שמחים לראות את קץ הסכסוך בכדי לא לשמוע בחדשות יותר על הסבל הערבי, או הטרור הערבי, אך הנושא רחוק מליבם כמו כל סכסוך שבטי אחר. ישראל היא הטרודה ללא הרף ביחס העולם למעשיה. הם מבלבלים את תגובות המנהיגים עם דעת הקהל. מנהיגים זרים, הקרובים לערבים ושרויים ביחסי חוץ, יגנו את ישראל בעוד שהציבור שלהם יביע אדישות לכל היותר. בטווח הקצר, רק דעות המנהיגים חשובות. הם, ולא הציבור, שיכפו עלינו סנקציות. אך בטווח הארוך, מנהיגים אינם יכולים להתעסק בסוגיות שאינן מעניינות את הציבור.
ישראל לא תרע את מצבה יותר מדי אם תגרש את הערבים משטחה.

אין לישראל סיכוי אמיתי להצטרף לנאט”ו. לברית הצפון אטלנטית אין שום סיבה להסתבך בסכסוך בין מדינה יהודית קטנה לבין מיליוני ערבים. הצטרפותה של ישראל לנאט”ו כל עוד היא נמצאת במצב מלחמה עם סוריה מהווה בעיה משפטית, שכן הוא יכול לגרור את הברית למלחמה כוללת בשל סכסוך אזורי פעוט. היעדרם של גבולות מוכרים בינלאומית מהווים עוד מכשול בין ישראל לנאט”ו.

בכל עימות, תהיה ישראל האשמה על פי קנה המידה של נאט”ו. היא פתחה במלחמת ששת הימים, היא נגררה למלחמת יום כיפור כי היא החזיקה בשטחים מצריים באופן בלתי חוקי, וכניסתה ללבנון ב-1982 כדי ללחום בפעילות חבלנית שהתבצעה משטחה, גם היא הייתה מפוקפקת מבחינה משפטית (למרות שארה”ב עשתה את אותו הדבר במקסיקו). התקפות הקסאמים על שדרות גם הן קבילות מבחינה משפטית בתור התנגדות לגיטימית לסגירתה של ישראל את גבולותיה של עזה. מלחמתה של ישראל עם סוריה מתנהלת על רקע סיפוחו הבלתי חוקי של הגולן לשטחה. התקפה ישראלית על איראן תגונה קשות בידי האו”ם, חוץ מזה שאיראן חתומה על האמנה לאי הפצת נשק גרעיני, מה שמקנה לה זכות לפתח את הטכנולוגיה, בעוד שישראל אינה.

הבה נבחן את המקרה מ-1967. מצריים מזיזה את צבאה לתוך סיני, אך לא פולשת לישראל. סוריה גם היא מזיזה כוחות לגבולה של ישראל אך לא פולשת. נאט”ו אינו יכול לעשות דבר בנקודה זו. אך אחרי שהמתקפה החלה, כבר יהיה מאוחר מדי לעשות דבר בנידון בהיעדר עומק אסטרטגי. עד שנאט”ו יגיע, לא תישאר ישראל.

נאטו

ישראל ניצבת מול איומים ספציפיים, שלא ידרבנו את נאט”ו לפעול. פעולות טרור, בכל סדר גודל, אינם שווי ערך לפעולה מלחמתית. אפילו כאשר ממשלה נבחרת מפגיזה את ישראל, אין זה מספיק. האירופאים לעולם ימצאו תירוץ לכך שלוחמי החופש הערבים בסך הכל מגיבים להפרותיה של ישראל, ולא יותר מכך.

נאט”ו מסוגל להכשיל כל סיוע אמריקני לישראל. בתור חברת נאטו, ארה”ב יכולה למצוא את ידיה קשורות בכל מצב נתון בו היא תרצה לסייע לישראל. מעבר לכך, שברגע שנאט”ו ייקח אחריות על ישראל, ארה”ב תימנע מלעשות זאת בעצמה.

בכל משבר טרום מלחמתי, נאט”ו ילחץ על ישראל במקום על הערבים. תחילה ילחץ נאט”ו על ישראל שלא תנחית מכת מנע, שכן מדינה החברה בנאט”ו מנוע מליזום מלחמה. שנית, לנאטו יש אינטרס אדיר להימנע ממלחמה עם הערבים. מאחר והערבים אינם גמישים, נאט”ו לעולם תלחץ על ישראל להתגמש, ולוותר. ריצוי מסוג זה הינו תוצר בלתי נמנע של בריתות הגנה: בסופו של דבר, אף אחד לא מוכן להסתכן בשביל האחר, ורק נכנס לברית על מנת להגן על עצמו. כך נהגו בריטניה וצרפת שלא רק שקיבלו את תכתיביה של גרמניה, אלא אף איימו על צ’כוסלובקיה שיצטרפו בלחימה כנגדה לצד גרמניה אם לא תיכנע.

כל הבטחה מצד נאט”ו להגן על ישראל לא תהיה ברת משקל יותר מההבטה האמריקנית, שכאמור לא שווה הרבה. לאחר מבצע קדש, הבטיח הנשיא האמריקני אייזנהאוור לישראל שאם היא תיסוג מסיני, ארה”ב תגן עליה במקרה של עימות עתידי. כאשר מצריים איימה על ישראל בשנית לאחר עשר שנים בלבד, לא רק שארה”ב לא סייעה לישראל, להיפך – היא תכננה להנחית כוחות בסיני, ולסייע למצרים נגד ישראל.

נאטו כבר היום חסר שיניים. הברית נכשלה לפעול בנחישות ביוגוסלביה, אפגניסטן ו-עיראק. היא קיבלה אל שורותיה הרבה מדינות עם אינטרסים שונים ומשונים, חלקן קרובות לערבים, וחלקן פוחדות מרוסיה הפרו-ערבית.

שכלולו של צה”ל לרמתו של נאט”ו יהיה דבר יקר ומיותר. חוץ מזה שבמקרים רבים צה”ל כבר כיום יותר יעיל מנאט”ו.

בטחונה של ישראל מצוי רק בנשק הגרעיני.