התקיפה היא בכל מקרה רעיון טוב. חרף איומיו, אין זה באמת סביר שחזבאללה ישגר 50 אלף רקטות אל עבר ישראל לאחר התקיפה. לפני 15 שנה אולי הוא היה עושה כך, אך כיום הפך הארגון למפלגה פוליטית הרבה יותר מאשר ארגון גרילה. החזבאללה לא יסכן את ניכורו של המצביע הלבנוני- ניכור שהוא עמל קשה מאוד לפתור לאחר המלחמה ב2006. אם יפציץ צה”ל את בסיסי חזבאללה ומתקני השיגור בד בבד עם התקיפה באיראן, יהיה זה תירוץ טוב בעיני חזבאללה בכדי להצדיק את הימנעותם מתקיפה. חזבאללה טרם נקם את מותו של מורנייה, ולא יתעמת עם ישראל סביב הנושא האיראני.

כנ”ל בנוגע לסוריה. אסד זוכר היטב שהאייתלות לא עזרו לו כאשר ישראל הפציצה את הכור הסורי. הוא יודע היטב ששיגור טילי סקאד אל עבר ישראל יעלו לו בדמשק, ובמשהו שחשוב לו יותר- הכסא שלו. כמו שאומר פתגם ערבי שגור – סוריה מוכנה להילחם בישראל עד החייל המצרי האחרון. אין שום סיכוי שאסד יקום להגן על איראן.

טורקיה תשמח לראות את איראן נכנעת- פחות שחקן אחד בדרכה להגמוניה אזורית.

התקיפה באיראן פותחת חלון הזדמנויות לפעול בעזה. הפלת החמאס היא הדרך היחידה בעיני שמאלנים להמשיך ולהידבר עם הפתח. מאחר ולפתח כבר יש כיום כוח משטרתי גדול, הצבתו בעזה ייכנס הפתח ויחסל כל התנגדות נותרת מצד החמאס. לפני תקומתו הבאה של החמאס, תוכל ישראל לחתום על הסכם עם ממשלת הפתח. על כן איננו מצפים להתקוממות בגדה או ברצועה בעקבות התקיפה.

איראן מצידה לא תעשה כלום. הטילים האיראניים עדיין פרימיטיביים מדי בכדי לאיים ברצינות על ישראל. בדומה לאסד, גם האייתולות מפחדים מעימות צבאי, מכיוון שהרס רב עלול להוביל למהומות ציבוריות שיסכנו את יציבות המשטר. אולי יהיה טרור, אך לא משהו גדול. האייתולות תרים אחר כבוד בינלאומי ומשמרות המהפכה אינם אלא אנשי עסקים מחויטים.

התקיפה לא תשיג יותר מדי. איראן תוכל תמיד לייבא את כל החלקים הנחוצים מצפון קוריאה, ולהמשיך לתמוך בטרור השיעי בלבנון ואפריקה. איראן תשמור על אזורי ההשפעה שלה ותשלים מחדש את תוכניתה הגרעינית. מה גם שאיראן יודעת שחרף איומי המערב וישראל- אף אחד לא באמת מוכן לפלוש למדינה כדי להחליף את המשטר. מה גם שבהחלט ייתכן שלאחר התקיפה הישראלית ייזום המערב מגעים והצעות בכדי להרגיע את התגובה האיראנית. מעמדו של סדאם לא נפגע לאחר הפצצת הכור בעיראק, וגם מעמד האייתולות לא ייפגע.
המצב יהיה שונה עם ישראל. זו תהיה הפעם הראשונה מאז 1965 שישראל נכשלה בפתירת בעיותיה בכוחות עצמה. לא יהיה זה ניצחון ישראלי, אלא ארה”ב המבצעת את רצונה של ישראל. עמדה האזורית של ישראל תמשיך להישחק.

ערב הסעודית עלולה לסבול מההשלכות. בשאיפתה להגמוניה אזורית, איראן אינה יכולה לסבול משטר משת”פי של ארה”ב כל כך קרוב לגבולה. איראן תוכל להתסיס את השיעים בערב הסעודית- ואלי אף לפגוע במתקני הנפט.

איראן עלולה גם לתקוף את אזרבייג’אן- מדינה נוספת שמשתפת פעולה עם ארה”ב. אזרבייג’אן מסוכנת לאיראן משתי בחינות: כבסיס אמריקאי וישראלי, וכמדינה בעלת סכסוך טריטוריאלי עם איראן. שינוי משטר באזרבייג’אן לא יהיה קשה, בהתחשב בעובדה שאיראן נהנית מתמיכה רוסית כנגד מדינת החסות של ארה”ב.

עיראק התאוששה במהרה לאחר התקיפה באוסיראק, ותוך עשר שנים השלימה את כל הפערים בתוכניתה הגרעינית. האייתולות לא יהיו נחושים פחות. לאחר שדאגו להתסיס את מדינות האזור נגד ארה”ב, חפרו עמוק בהרים, ןייצאו חלקים קריטיים מהתוכנית לצפון קוריאה- הם לבטח ינסו שוב, וגם ישיגו פצצה גרעינית.

על ישראל לפעול למען פיזור תשתיתה הכלכלית מעבר למישור החוף, ולהכריז על מדיניות השמדה טוטאלית של כל מדינות ערב במקרה שתותקף.

מערכת השמדה הדדית, כמו שהייתה בין ארה”ב לברית המועצות, תוכל לעבוד על מרבית הערבים, אך תמיד קיימת האפשרות שמחבל מוסלמי יחליט לפוצץ את תל אביב, בעיקר מחבל שאינו מפחד מתגמול- ושדווקא יברך על מכת תגמול ישראלית נגד מדינות ערב החילוניות.

הפלת המשטר באיראן הינה מטלה עליונה מכיוון שאלה מפעילים רשת טרור כלל עולמית. חשוב להתנקש ברפסנג’אני, שהיה מעורב בתוכנית הגרעין האיראנית עוד מאז ימיו של חומייני, למרות שהוציא נגד זאת פסק הלכה. במקום לאסור על קיום קשרים עם סוכנים איראנים- התנקשו בסוכנים איראנים, ובראשם באחמדינג’אד. בצעו פיגועי טרור בערים כמו קום, על מנת לשבש את התשתית האינטלקטואלית שמתחזקת את אידיאולוגיית הטרור האסלאמי. פגעו במדינות לוויין של איראן בחו”ל, ובחברות שעובדות עם איראן. אל לבצע את התהליך באיטיות מכיוון שרק מהירות תגרום לשלטון האייתולות להילחץ ולעשות טעויות. שלטון האייתולות הינו שונא וחלש, ורק לחץ מערבי, כמו זה שהטיל רייגן על ברית המועצות המתפוררת, יכול למוטט את המדינה. אולי כדאי לעורר מירוץ חימוש בין איראן לערב הסעודית.

אל תבינו אותי לא נכון, אני בעד להפציץ את איראן, לאדות בפצצות אטום את מעבדות הגרעין התת קרקעיות ולהסב מכה קשה למולות. אנו חייבים לעשות זאת אם ברצוננו לשקם את כושר ההרתעה של ישראל, את ההגמוניה האזורית שלנו- וחשוב מכל- את הביטחון העצמי היהודי. ממש כמו עם מקרה הכור בעיראק ב81′- חודש של גינויים באו”ם יבטיח עשור של שקט.

מבחינה אסטרטגית, איראן של אחמדינג’אד איננה הבעיה. בדומה לברית המועצות בימיה האחרונים, איראן נראית מסוכנת בצורה בלתי רגילה- אך לא כך הדבר. רווחי המדינה הולכים ומתדלדלים בעוד שדרישות העם לרווחה הולכות וגוברות. הרצון האיראני לייצא גז לאירופה מציב אותה במסלול התנגשות עם רוסיה.

איראן, שבקושי מסוגלת להתמודד עם בעיותיה הכלכליות מבית, מספקת מעט מאוד סיוע לארגוני החסות שלה: מספר בתי ספר שיעים ובתי חולים באפריקה הינם טיפה בים לעומת ההתפשטות הסונית. כמו כן ההשקעה של כמה מיליונים ב-חמאס וחזבאללה הינם חסרי משמעות לעומת השקעתה של ישראל בצד”ל בעבר, או השקעתה של ארה”ב בפת”ח. הסיבה היחידה שאיראן ממשיכה בשלה, הינה ששום מדינה לא קמה עדיין להתמודד מולה. לו היה מקבל הפתח מעט יותר נשקים, משכורות גבוהות יותר, ואור ירוק להוציא מתנגדים להורג- החמאס היה מתמוטט בתוך מספר שבועות. לו הדרוזים בלבנון היו מקבלים נשק במקום צבא לבנון, ומקבלים הבטחה לאוטונומיה מישראל או ארה”ב- חזבאללה היא מתפרק בלבנון, וייתכן שעימו גם כל השיעים.

בדומה לסובייטים, את איראן של אחמדינג’אד ניתן להבין לו נדגיש את פחדנותה- אשר טמועה במנטאליות הלאומית, באי יציבות פנימית ובגילם המופלג של האייתולות. איראן לא פתחה ולו במלחמה אחת בעברה. איראן מפחדת מעימות ישיר, ולכן לוחמת דרך מדינות חסות, כמו סוריה, חמאס וחזבאללה. אך לא ניתן לנצח בזול- ניתן רק ללבות סכסוכים בזול. זו הייתה המדיניות של ברית המועצות- וכמוה גם איראן היום, אשר מתנהגת כבריון שכונתי, ולא כאיום קיומי.

איראן אינה מסוגלת לממן צבא התקפי, ועל כן רוכשת מערכות הגנה בכדי שתוכל להמשיך ולהציק לאויבותיה. היא פונה לפיתוח נשק גרעיני, אשר ידוע לשמצה, אך בפועל לא עוזר לה בדבר. במונחים אסטרטגיים, איראן אינה מהווה איום.

אימפריה היא דבר יקר, ואיראן אינה מסוגלת לממן את שאיפותיה. המולות כבר היום אינם מסוגלים לנהל את המציאות שבנו- והציבור שונא את המשטר. איראן משולה לכלב הנובח בקול שמא יאלצו אותו לנשוך.

אחמדינג’אד

בהקבלה תמוהה, ארה”ב עשתה סיבוב פרסה פוליטי וכעת תומכת בדומיננטיות האיראנית האזורית- בדיוק כפי שעשתה מול ברית המועצות בימיה האחרונים. ארה”ב השונאת שינויים, התחננה מול הרפובליקות הסובייטיות שיישארו בברית ולא יכריזו על עצמאות. לאחר מכן ארה”ב הכריזה כי היא מקבלת את ההגמוניה הרוסית באזור, ושתקה בזמן שרוסיה הפכה את מדינות ברית המועצות לשעבר למדינות לוויין. אותו הפחד מפני שינוי הוא שמניע את אובאמה כיום: הוא יעדיף להסכים לאיראן גרעינית שמבטיחה יציבות במזרח התיכון תחת מרותה, מאשר להמשיך לטפל במאבק בין ישראל לסונים, ישראל והחמאס והסונים מול השיעים.

עלייתם של הקיצונים באיראן מסמלת את הרגרסיה בזמן חרחורי הגסיסה של המדינה. אחמדינג’אד הוא הנכס הפוליטי היחידי של משמרות המהפכה, ויותר מדי איראנים מאסו בו- אף שלא עד לרמה שהם יבחרו ביריבו. דבר דומה קרה בברית המועצות מספר שנים לפני התפרקותה- שהק.ג.ב. הפך קיצוני ומינה את אנדרופוב כמזכיר המפלגה הקומוניסטית. הדבר הטוב ביותר שישראל יכולה לעשות הוא להפיל את מטוסו של אחמדינג’אד בזמן טיסותיו הרבות לחו”ל.

לסנקציות כלכליות אין כל משמעות נגד מדינות עניות. הן עבדו נגד דרום אפריקה ורודזיה העשירות, אך כשלו נגד צפון קוריאה ועיראק. עיראק אף לא הפסיקה לייצא נפט באופן בלתי חוקי בעודה נצורה בידי חילי אויב. הסנקציות נגד איראן מותירות פרצה בכוונה: איחוד האמיריות הערביות תותיר את הנמל שלה פתוח לאיראן. למרות הנוכחות האדירה של צבא ארה”ב במפרץ הפרסי, מעבר הסחורות בין האיחוד לבין איראן לא יופר כלל. איחוד האמיריות הינה בת ברית כה חשובה לארה”ב, שהיא אף קיבלה קודים מארה”ב המאפשרים לה להבחין בין מספרים סידוריים של מטוסים אמריקאים לבין מטוסי אויב- כלומר בין מטוסי קרב אמריקאים, למטוסי קרב ישראלים מאותו הדגם. איחוד האמיריות יוכל להמשיך לסחור עם איראן רק עם אישור אמריקאי. לו ייאסר המסחר עם איראן, המדינה תקרוס, ועצירת ייצוא הנפט לחלוטין יפיל את המשטר תוך מספר שבועות. ישראל אף אינה זקוקה לאו”ם לשם כך. מזל”טים וכוחות קומנדו יכולים לעצור את המסחר- אם רק יימצאו מנהיגים ישראלים אמיצים שיאשרו זאת.

אחמדינג’אד

השלטון באיראן של אחמדינג’אד לא יוחלף באופן דמוקרטי, מכיוון שהאייתולות בוחרים מראש למי מותר להתמודד בבחירות. גם למועמד שנבחר אין באמת כוח לעומת המנהיג העליון. המערב יכול לסרב להכיר בנשיא איראן, בטענה שמועמדים בעלי דעה בלתי מקובלת נשללו מהזכות לרוץ. בסופו של דבר, שלטון האייתולות ייפול רק באותה הדרך שבה הוא קם- מהפיכה אזרחית. מאחר והאיראנים ידועים בכך שאינם אלימים- דרושה מידה אדירה של מימון ותעמולה לשם כך. הדרך הטובה ביותר להפיל את המשטר הינה רווחה: על אף שמדובר בדבר המותר תחת חוק האסלאמי, הוא יגדיל את הוצאות התקציב שגם ככה לחוצות בשל הסנקציות. בעיות כלכליות הן קרקע דשנה למרד נגד השלטון.

ההגמוניה האיראנית בחסות ארה”ב דוחפת את ישראל לידיה של מצריים. ניסינו זאת בעבר, וחזינו בבבל משמידה את מדינתנו. מבחינה גיאוגרפית, איראן אינה מסוגלת לנהל מלחמה מול ישראל, אלא רק עם מצרים וישראל יחדיו. מצריים אינה באמת בת בריתנו, אלא רק ההנהגה החילונית שלה. אפילו מעמד הביניים במצריים מתעב את ישראל, והאחים המוסלמים- האופוזיציה הגדולה ביותר במצריים, הינה תומכת נלהבת של איראן. שינוי פוליטי במצריים, אשר בהחלט עומד על הפרק, יעמיד את מצריים לצידה של איראן.

על אף שאין כל צורך להיכנס לפאניקה בנושא האיראני, יש הרבה סיבות לאבד שעות שינה עקב צפון קוריאה ופקיסטן. במדינות אלה יש ציבור סורר וממשלה סוררת- אשר מהווים איום קיומי לישראל. אלא אם כן הגרעין הצפון קוריאני יחוסל מיד, ופקיסטן תחולק למדינה חילונית גרעינית, ומדינה דתית לא גרעינית- פצצות אטום יגיעו עד מהרה לידי מחבלים מוסלמים. בשלב זה נוכל לכל היותר לקוות שפיצוץ גרעיני בנמל חיפה לא יהרוג יותר מדי אנשים, וייקח עימו ערבים רבים.

בעשורים האחרונים, ההיסטוריה נהגה ביהודים באותו האופן פעם אחר פעם, כאילו על מנת ללמד אותנו לקח.

ראשית היה לנו העתק של יציאת מצריים: ארץ הקודש עמדה ריקה ויהדות אירופה סירבה ליישב אותה- בדיוק כמו 4/5 מיהודי מצריים שסירבו לעזוב את סיר הבשר ושילמו על כך בחייהם בשני המקרים. רק היהודים שאופיים נעשה קשוח לאחר נדידה בת עשרות שנים במדבר זכו להיכנס לארץ הקודש- החלוצים היהודים היו בהתאם שונים וקשוחים מאחיהם באירופה. בדומה למצריים- גם כאן רוצחינו ומדכאינו הוכו קשות לבסוף. בשני המקרים עמדו במרחק נגיעה מהשמדה מוחלטת: פעם ראשונה לאחר הוראתו של פרעה להרוג את כל התינוקות, פעם שנייה כאשר החלו כוחות המצרים לכתר את בני ישראל על גדת ים סוף, ופעם שלישית בשואה.

איראן

שנתיים לאחר הטבח, היהודים עדיין סרבו להקים מדינה- והתעקשו להמשיך ולהסתמך על עבודת האלילים הסוציאליסטית- ונענשו מלחמת קיום בשנת 48′. ב67′, עמדה האומה בשנית מול סכנת הכחדה. אומה שלמה נאספה מכל קצוות תבל רק בכדי שהמצרים והסורים יוכלו להשמיד אותה. בשני המקרים, היהודים ניצחו רק לאחר שאיבדו תקווה בכל חבריהם הארציים. גם ב48′ וגם ב67′ ארה”ב הפנתה לנו עורף.

וכעת מגיע אחמדינג’אד, הדומה להחריד לעמיתו הגרמני: ליצן, מנהיג קריקטוריסטי, כריזמטי, נואם מוכשר, בלתי רציונאלי לחלוטין, המודיע בגאווה על רצונו להשמיד את העם היהודי. העולם מסרב לשמוע, ומתעלם ממילותיו הברורות. איראן שואפת להשיג שליטה אזורית- אם לא עולמית, בעודה מבססת את השפעתה באפריקה, דרום אמריקה, ואף המזרח הרחוק. איראן ממשיכה במקום בו הגרמנים הפסיקו- בניית פצצת אטום. פעם נוספת עומדים היהודים על סף השמדה עם העולם כולו נגדם: אף אחד לא תומך בתקיפה נגד איראן. במערכה הזו ניתן יהיה לנצח רק אם נאבד כל תקווה בחברינו הארציים.

מערב מתייחס יותר ברצינות למילותיו של אחמדינג’אד. בהיררכיה האיראנית, הוא חסר חשיבות. לאחמדינג’אד אין באמת שום כוח: למועצת שומרי החוקה יש זכות וטו על כל החלטות הפרלמנט, ושליטה מלאה על כוחו של הנשיא. המנהיג העליון של איראן, האייתולה חמינאי, הוא הקובע את מדיניות החוץ של המדינה ואת כל ההחלטות הביטחוניות. בנוסף, נשיא איראן הינו חסר חשיבות מהסיבה שהוא אינו נחוץ לניהול המדינה. אחמדינג’אד הינו מושא ללעג בקרב האליטה האיראנית, וזאת לעולם לא מתעייפת מלהתבדח על חשבונו.

מידת ההתעלמות לה זוכה אחמדינג’אד ניכרת בעובדה שהאייתולה חמינאי תומך בו למרות מה שהיה נראה כעלבון לו היה מגיע מכל אדם אחר. אחמדינג’אד מאמץ לעצמו יותר ויותר תדמית משיחית- הוא טוען פעם אחר פעם שהוא מתקשר עם אימאם שמת לפני שנים רבות, ואף טען במספר מקרים שהוא עצמו אותו האימאם המדובר. שיגעון גדלות מעין זה היה עד לאחרונה שמור לחומייני בלבד, ואפילו חמינאי נזהר מאוד בדבריו בנושאים אלה. יש אלה באיראן שיעידו כי חמינאי הוא המשיח, אך לעולם לא תשמעו אותו מעיד זאת על עצמו. חמינאי יכול לסבול את הצהרותיו של אחמדינג’אד רק בשל העובדה שהוא רואה בו ליצן.

חמינאי מנצל את אחמדינג’אד על מנת להסיט את תשומת ליבו של העולם מהמשטר באיראן. על אף ששום מידע לא דולף על מאבקי הכוחות בתוך איראן, נראה כי חמינאי מנצל את אחמדינג’אד על מנת להכפיש את משמרות המהפכה שתומכים בו. משמרות המהפכה צועדים בדרכו הק.ג.ב. הרוסי: מארגון התנדבותי לאליטה השולטת. מה שהתחיל כארגון מתנדבים צעירים הפך לאימפריה כלכלית. בעשור האחרון, בזזו משמרות המהפכה את הכלכלה האיראנית, וזכו במכרזים ממשלתיים בסך מיליארדים מבלי שאפשרו כלל מכרז. השילוב של אידיאולוגיה חזקה, בסיס תומכים דמוגרפי אדיר, ייצוג פרלמנטארי נרחב, ועושר הפכו את משמרות המהפכה לכוח הפוליטי החזק ב-איראן. הממסד הדתי ב-איראן אינו מסוגל להתנגח במשמרות המהפכה, ועל כן הוא משתף פעולה בהסכמה לאחמדינג’אד- שבמעשיו מוציא שם רע הן לעצמו והן למשמרות.

איראן

הדבר התמוהה ביותר בבחירות האיראניות היה הברכה שהעניק חמינאי לאחמדינג’אד בתור הנשיא החדש לפני שבכלל פורסמו התוצאות. חמינאי היה אמור לחכות עד שמועצת שומרי החוקה הייתה מאשרת בעצמה את תוצאות הבחירות. פועלו של חמינאי היה שערורייתי, ופגע עמוקות באיראנים רבים שמעתה רואים בבירור שהוא למעשה בובה של משמרות המהפכה. ייתכן וחמינאי ציפה שהמועצה דווקא תכריז על מוסאווי בתור המנצח ורצה להקדים תרופה למכה בהכרזה על תמיכתו באחמדינג’אד.

לא אחמדינג’אד ולא מוסאווי קשורים בכלל לתוכנית הגרעין האיראנית. החלטות אלה מתקבלות על ידי חמינאי ורפסנג’אני- שבתור חבר במועצת שומרי החוקה ניחן במסכות להדיח את המנהיג העליון. העובדה שמוסאווי היה המפקח מטעם המשטר על הקמתו של ארגון חזבאללה אינה רלוונטית. גורבצ’וב גם הוא החזיק בעמדה קומוניסטית נוקשה לפני שפרק את האימפריה הסובייטית. כיום מוסאווי הוא פוליטיקאי ממוצע ממעמד הביניים שסבור שהוא יודע את הפתרון לבעיותיה הכלכליות של אראן- שאינן קשורות אלחמדינג’אד. מדינות ערב נטשו כולן את הסובסידיה רחבת ההיקף לפני כשלושים שנה, אך איראן עדיין מסבסדת את הדלק, החשמל והמזון הבסיסי בשיעור של 80%. איראן אינה נמצאת באמת במשבר כלכלי, כמו היא אינה מסוגלת עוד לקיים גן עדן סוציאליסטי.

כפי שקורה לעיתים קרובות לאנשים נחמדים- מוסאווי הפסיד בבחירות. על אף שמעמד הביניים בטהרן אינו מוכן להשלים עם עובדת ההפסד, שום כמות של זיופים לא יכולה להסביר את ההפרש של 34% בינו לבין אחמדינג’אד. האספסוף האיראני אוהב את אחמדינג’אד והמדיניות הסוציאליסטית שלו, חוץ מזה שהוא “אחד משלהם”.

אין זה סביר שאחמדינג’אד ינסה להשתלט על איראן, ויהפוך את עצמו לדיקטאטור פופוליסטי ממוצע. בכהונתו האחרונה הוכיח עצמו אחמדינג’אד כלא יותר מפקיד, שלא הפגין שום נכונות או שאיפה להפוך לשליט עליון. תדמיתו הבינלאומית מפצה על מעמדו האמיתי מבית.

התמיכה הציבורית באחמדינג’אד מותנית באפסיותו. הציבור יכול להרשות לעצמו להצביע לדמגוג כי הוא יודע שאין לו כוח מעבר למילים. מילים גדולות הן המרב שניתן להפיק מנשיא באיראן. אם מאזן הכוחות באיראן ישתנה והנשיאות תהפוך למשרד בעל סמכות של ממש, היו בטוחים שהאיראנים יצביעו למועמד הרבה יותר מתון.

איראן

מאבק הכוח האמיתי ב-איראן מתנהל בין חמינאי ורפסנג’ני. לפני שנים מינה רפסנג’ני את חמינאי למנהיג העליון, תחת הטענה שחומייני רצה בכך. האמת היא שחומייני לא מינה כל יורש וחמינאי מונה רק בשל כובד משקלו של רפסנג’אני. חשיבותו של רפסנג’אני נמצאת מאז בדעיכה, ונראה כי התעורר בו מחדש הרצון להיות ממליך המלכים. הרעיון הוא להגביל את משך כהונתו של המנהיג העליון, מה שיאפשר לחתאמי לרשת את חמינאי.

חמינאי אינו סמכותי במיוחד. חמינאי בוודאי חשב שיוכל לשלוט בו כבובה. חולשה זו היא בוודאי גורם מניע מאחורי שאיפתו של חמינאי להשיג נשק גרעיני. בניסיונו לתמרן בין משמרות המהפכה למועצת שומרי החוקה, חמינאי עתיד להיכשל. אם חתאמי אכן ייבחר למנהיג עליון, הוא יאלץ להגיע להסכם עם משמרות המהפכה, שכעת זכו לדריסת רגל בפרלמנט. מצב זה מזכיר את ימיה האחרונים של ברית המועצות, אז הפכו הגנרלים לקולניים, תאווי בצע, וטרודים בהכל חוץ מענייני הביטחון. אפילו לפני עשור, סרבו משמרות המהפכה להתעמת מול הציבור המפגין. נאמנותם חסרת הפשרות לאייתולות נעלמה. הבסיג’ ושאר המחתרות אינן מסוגלות לנהל את המדינה.

מועצת שומרי החוקה עצמה נמצאת תחת מתקפה. לאחר שרפסנג’אני בגד במוסאווי וקיבל את תוצאות הבחירות, מוסאווי ארגן אייתולות מהעיר קום שיתבטאו בקולניות כנגד מועצת שומרי החוקה.

האייתולות אינם עוד קנאים דתיים, אלא פונקציונרים לכל היותר. אפילו חומייני היה פוליטיקאי מחושב וציני, ויורשיו מתקוטטים על מושכות השלטון בעולם הזה במקום לייחל לשלוות העולם הבא. יהיו אשר יהיו דבריה של התקשורת, גם איראן לא רוצה להסתכן בהשמדה גרעינית. האייתולות השתוקקו לסיים את המלחמה מול עיראק, ומול ישראל אינם חורגים מעבר למימון פחדני של חמאס וחזבאללה. לאיראן אין כוונה לתקוף את ישראל, מכיוון שהיא רואה בהרתעה הגרעינית כאיום אמין, למרות שאין בו דבר.

העם האיראני מאס בשלטון הדת. הוא מאס בסנקציות ובכלכלה המדשדשת ונראה כי הוא רוצה במיתון.

לאחר ההפצצה הישראלית, העיר נתנז תהפוך בשנית למפורסמת רק בזכות האגסים שלה.

אך תקיפה באיראן היא רעיון רע.

איראן כבר העבירה את כל האורניום שהיא צריכה למתקנים המוגנים מתקיפה ישראלית. המעבדות עמוק בהרים אינן חדירות בנשק קונבנציונלי. מתקפה ישראלית לא תוכל לעצור את תוכנית הגרעין האיראנית.

בשונה מהערבים, איראן היא מדינה מתורבתת ואחראית. היא טרם פתחה במלחמה בהיסטוריה המודרנית ואין שום סיבה שהיא תיזום אחת נגד ישראל. איראן לא תמסור נשק גרעיני לחזבאללה מפחד שהארגון יפעל בחוסר אחריות ויסבך את איראן וישראל במלחמה גרעינית. מה גם שהחזבאללה עצמו, בניגוד לאלקאעידה, הוא כן ארגון אחראי, ולעולם לא ישתמש בנשק גרעיני. חזבאללה נכנס עמוק לפוליטיקה בלבנון ולעת עתה עומד בהבטחתו שלא להציק עוד לישראל לאחר שזו נסוגה מהמדינה. איראן גם לא תעביר את הפצצות לסוריה, עליה היא אינה סומכת בדבר מלבד נכונותה לקחת כסף איראני.

לישראל יש מטרה קלה בהרבה ודחופה בהרבה מאיראן: צפון קוריאה. העולם כולו יריע לישראל לו טיל מדגם יריחו ישמיד את מתקן הגרעין הקוריאני. שום סנקציות, שום השלכות- המון פרסום טוב. אם מישהו ימכור נשק גרעיני למחבלים- תהיה זו צפון קוריאה ולא איראן. אפשרות תקיפה דומה בפקיסטן תלויה בטיב המודיעין הישראלי. חוץ מזה שתחת ההנהגה הנוכחית, פקיסטן לא תגיב לתקיפה ישראלית אפילו אם תיכשל.

ישראל כבר הסכימה בעבר לאיראן גרעינית: תחת שלטון השח, ישראל סייעה לאיראן לפתח פצצה. איראן גרעינית אינה מהווה איום אך פותחת הזדמנויות רבות. התגברות ההשפעה האיראנית תערער את יציבות המשטר בסעודיה- מה שעלול אף לשבש את תזרים הנפט- מקור ההכנסה היחיד של יצואנית הטרור הגדולה בעולם. קרב גרעיני בין איראן לערב הסעודית (אשר חמושה בפצצות פקיסטניות) תערער כליל את העולם המוסלמי.

אותו הדבר במצריים. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית מצאה שרידי אורניום מועשר ברמה צבאית, מה שאישר סופית את ההנחה שמצריים מפעילה תוכנית גרעין סודית. האחים המוסלמים- הארגון הפוליטי היחיד במצריים שאינו נגוע בשחיתות, יתפוס ללא ספוק את השלטון ברגע שזה יתערער. מובארק הפר הסכם ישן עם האחים המוסלמים שאפשר להם להתמודד לבחירות מקומיות אך לא לפרלמנט. לאחר שהממשלה זייפה את תוצאות הבחירות, האחים המוסלמים נשבעו להשתלט יום אחד על הפרלמנט. אין ספק שהאחים המוסלמים ישתמשו בנשק הגרעיני על מנת להרתיע את ישראל מהתמודדות עם החמאס- ארגון הבת שלו. איראן גרעינית תעסיק את מצריים, בעיקר בשל השנאה הרווחת בין שיעים לסונים.

איראן לא הייתה אגרסיבית במיוחד אף תחת שלטונו של חומייני. מלחמת איראן עיראק לא הייתה יזומה, אלא שתי המדינות בעצם נגררו לתוכה בחוסר רצון. החזבאללה הוקם במקור בכדי לסייע לשיעים בלבנון נגד יתר הערבים העוינים- ולאו דווקא בכדי להלחם בישראל. איראן לא החלה את קשריה עם החמאס עד לאחרונה- כאשר זה התמתן יחסית לארגון טרור. גם יחסיה של אירן עם סוריה מונעים בעיקר מאינטרס דתי- לאפשר לשיעים באיראן לעלות לרגל לקבריהם של אימאמים שיעים קדושים בסוריה. הסטת סוריה מקשריה עם איראן אינו דבר קשה כלל0 כל שיש לעשות הוא להציע לה מעט יותר כסף ממה שמציעה לה איראן כיום. אפילו מיליארד וחצי דולרים בשנה יספיקו בהחלט.

בשונה מהערבים, האיראנים הם עם חביב וחכם. הם אינם נוטים לכיוון אלימות. על אף שהתקשורת דיווחה על כך שיותר ממיליון איש לקחו חלק בהפגנות שלאחר הבחירות האחרונות, אף לא מאה אלף איש מסוגלים להידחס ברחובותיה של טהרן. איראן הייתה המדינה המוסלמית היחידה שאוכלוסייתה הפגינה באופן ספונטאני בעד ארה”ב לאחר פיגועי ה9/11. בשונה מהערבים, האיראנים מתנגדים נחרצות לטרור האסלאמי. הם מתעבים את הערבים ואת הפלסטינים בעיקר. בשונה מהמוסלמים הסונים, האיראנים אינם מייחסים חשיבות רבה לירושלים. היעדר הסכם עם איראן הופך את יוזמת השלום הסעודית לחסרת משמעות.

במשך 3000 השנים האחרונות, חברנו פעמים רבות לפרסים כנגד אויבים מחוץ, ולמצריים- כנגד הפרסים. נשיאה הקנייתי של ארה”ב אולי מסוגל לדמיין שלום ארוך ימים, אך אנו יודעים את האמת: באזור הזה של העולם, שנאה היא הדבר היחיד שמאריך ימים. האמת היא שכך הדבר בכל העולם…

החינוך לשואה הינו משמעותי ביותר מבחינה טקטית לשונאי יהודים, מכיוון שהוא קובע רף חדש לסבל היהודי. כל מה שאינו השמדה מוחלטת נחשב ענישה לא קשה מדי כאשר מדובר ביהודים. עולם שלם שחונך בבית הספר על לקחי השואה דוחף את ישראל לבצע ויתורים שאין להם תקדים מול אויביה: מתוך גישה ש- ‘כל שהיהודים חפצים בו הוא שלא ישמידו אותם’, וכל עוד זה לא קרה, דבר אינו אכזרי מדי בעבורם.

תגובתו של העולם להשמדתה הצפויה של ישראל ב1948, 1967 וכיום בידי איראן גרעינית מראה עד כמה חסר תועלת הוא החינוך לשואה: בדיוק כמו ב1942, העולם צופה בהשמדה הקרבה בסקרנות.

יהודים ישראלים אשר לועגים לקורבנות השואה על כך שהם הלכו כצאן לטבח, צריכים להביט היטב בעצמם: הם חיים ביודנראט, ומנהיגיהם הם הקרצנרים של זמננו. בזמן שאיראן בונה פצצה גרעינית, היהודים יושבים בבתי קפה במקום לנהור לרחובות ולדרוש מממשלתם שתפציץ את הכור. הקרצנרים, בדיוק כבעבר, נעצבים מהמחשבה שיהודים ימותו, אך לא מוכנים לקלקל את היחסים עם חבריהם של הרוצחים – מדינות המערב. הם לא מוכנים לזעוק באו”ם, להפגין בהמונים מול הבית הלבן, או לפרסם מודעות ברוחב עמוד מלא בעיתונות נגד ההתחמשות האיראנית.

ישראל של היום נידונה לאבדון כמו כל גטו פולני. אולי איראן לא תפציץ אותנו? אולי, אבל היא תמיד תוכל. מה הייתה התגובה האמריקאית לשואה? סיוע כלכלי אדיר לגרמניה. מדינות המערב לא יפסיקו לקנות נפט מאיראן אחרי שהיא תשמיד את היהודים בפצצת אטום.

הנשק הגרעיני האיראני יסמל את קץ יכולת ההרתעה של ישראל. דבר לא יעצור את סוריה משיגור אלפי טילים קונבנציונאליים על ערי ישראל. איראן פשוט תכריז כי אם ישראל תעיז להגיב למתקפה הסורית, היא תשמיד אותה בפצצת אטום. בשם ההגינות, איראן תוכל להכריז כי היא מוכנה שישראל תגביל את תגובתה רק כנגד הצבא הסורי, בזמן שזה הורג את אזרחינו. ברגע שאיראן תספק הגנה גרעינית לסוריה, ישראל לא תוכל להשתמש עוד בהגנה אסטרטגית. ההגנה תהיה טקטית בלבד, ותומעט לגבולות המדינה. איראן תסכים ללוחמה ישראלית רק כנגד טנקים פולשים בלבד, ולא עוד ללוחמה ישראלית בשטח האויב. יכולת ההגנה שלנו תצטמצם עד לחוסר משמעות.

כמו כן, הנשק האיראני יוביל למרוץ חימוש גרעיני. מצריים וערב הסעודית לא יסכימו לשליטה איראנית על המזרח התיכון. שתי המדינות הללו יוכלו בקלות להשיג נשק גרעיני: ייתכן מאוד שלערב הסעודית כבר יש מספר ראשי נפץ מאוכסנים באיזה מחסן, מאחר והם אלה שמימנו את התוכנית של פקיסטאן, והסכם השלום עם מצריים מגן עליה מפני מתקפת מנע ישראלית. עד כה, מובארק מעדיף סיוע אמריקאי על פני תוכנית גרעינית, אך ממשלה אסלאמית תבחר באופציה ההפוכה. מעבר לכך שמצריים גרעינית תזכה באף יותר סיוע אמריקאי מתוך ניסיון לשלוט במדינה. לאחר ששתי המדינות הללו ישיגו נשק גרעיני, סוריה לא תוכל להבליג גם היא. עיראק גם היא תחוש מאוימת על ידי שכנתה איראן, ותשאף לאזן את המצב. ירדן זקוקה למגננה כנגד סוריה גרעינית. עומאן לא תסבול מצריים גרעינית בשקט. לוב, מרוקו ואלג’יריה כבר החלו בעבר לבנות פצצת אטום. תוך מספר שנים, המזרח התיכון כולו יהיה חמוש בנשק גרעיני, מה שמבטיח שלפחות פצצה אחת תיפול לידי מחבלים.

היהודים יכולים לספק מענה אפילו לתרחיש שכזה, בכך שיכריזו כי ישראל תשמיד את כלל העולם המוסלמי עם מאגר 200 פצצות האטום שברשותה כמענה מייד כנגד כל תוקפנות בנשק קונבנציונאלי כנגדה. מדובר עם זאת, בדבר לא ריאלי. לאחר שפטרייה גרעינית תאיר את שמי תל אביב, מה שייוותר מממשלת ישראל יהיה משתוק באימת חוסר הידיעה בדבר מי הוא האשם. אפילו אם יידעו בבירור מי היא המדינה שעומדת מאחורי המחבלים, אותם היהודים שכיום מהססים להרוס בתי מחבלים, יהססו באותה המידה להשתמש בנשק גרעיני. מדיניות הכניעה המטורפת של ישראל בפני איום הטרור הפלסטיני חסר המשמעות הרסה כליל את אמינותה הגרעינית.

אין שום סיכוי שממשלתה של לבני תתקוף באיראן. ברק היה היחיד שהתנגד לתקיפה בסוריה. ברק כבר מזמן אינו מפקד הקומנדו שהוא כה אוהב להזכיר לנו אודותיו, אלא פוליטיקאי מושחת ואיש עסקים אפרורי. לבני, הססנית וחסרת החלטיות כתמיד, לא תוכל לקדם מתקפה מול התנגדותו של ברק. לבדה, היא לעולם לא תעז לצאת נגד רצון ארה”ב. פחדיהם של הקרצנרים אינם רציונאליים: איראן הינה חלשה בהרבה משהייתה מצריים בשנים 67′ ו73′. מבחינה צבאית, תקיפה ישראלית באיראן הינה דבר פשוט. במקום זאת, הקרצנרים נוטים לרדוף אחר האירופאים והאמריקאים ללא הרף על מנת לקבל את דעתם ואת אישורם. אך דעתם ידועה היטב והיא הייתה עקבית לאורך מאות שנים: הם סגרו את גבולותיהם בפני פליטים יהודיים שברחו מהשואה, סרבו לשלם את הכופר שביקשה גרמניה על ראשם של היהודים בתמורה לשחרורם, ומחנות המוות באושוויץ היו המקום היחיד שלא הופצץ בידי כוחות בעלות הברית.

היה עוד סיכוי קלוש שאולמרט היה מורה על תקיפה נגד איראן. אך הישראלים מהימין, השמאל והמרכז עשו עבודה נהדרת בהחלפתו בלבני חסרת התועלת.

זה ייקח בסביבות 200 שנה עד שהקרינה תדעך וניתן יהיה ליישב בשנית את ארץ הקודש.

הממשל הישראלי מנסה לכפות את קבלת ההחלטה בנוגע לאיראן על ארה”ב. אבל למה שארה”ב תחליט לתקוף באיראן? איראן לא מתכוונת להפציץ את ארה”ב בנשק גרעיני, ואין שום סיבה לחשוב שהיא תמסור ראשי נפץ לידי ארגוני טרור. שלא כמו ישראל, ארה”ב הגיבה בעבר בכוח רב כנגד ניסיונות התגרות. היא השתמשה בטילים בליסטיים כנגד לוב וסודן בגין מתקפות טרור שספק אם הן בכלל מימנו. איראן לא תעז להשתמש בנשק גרעיני כנגד ארה”ב.

ישראל רוצה שארה”ב תאשר לה את התקיפה באיראן כנגד האינטרס האמריקאי. בכך, ייקח הממשל האמריקאי אחריות על העלייה החדה שתיווצר במחירי הנפט, עשרות פיגועי הנקם שאיראן תבצע ברחבי העולם, ערעור הביטחון ברחבי העולם, וגלי הביקורת שיומטרו בידי השמאל הבינלאומי. אין לארה”ב שום סיבה לקחת אחריות על התקיפה.

אם ישראל באמת מתארת את האיום האיראני במושגים של שואה שנייה, יהיה הגיוני לשאול מה באמת היו לקחי השואה? מהשואה למד העולם לקח אחד: זה בסדר לשחוט יהודים. שנתיים אחרי השואה, גרמניה כבר חזרה להיות חלק מהקהילה הבינלאומית, וכיום היא אחת המדינות הבולטות והמשפיעות בעולם. אוקראינה, אשר אוכלוסייתה אשמה ברצח של כ200 אלף יהודים בתחילת המאה העשרים, שלאחר מכן חברה לגרמניה הנאצית כשותפה נלהבת, הינה כיום בת ברית חשובה של ארה”ב. אין זה מעניין איש שעוד היום, אל ליהודי להסתובב ברחובותיה של קייב בציצית וכיפה אחרי השקיעה. אם עברו בשתיקה על מעשיה של גרמניה, מדוע שיהיה זה שונה עם איראן? אחרי שבעלות הברית שחררו את מחנות המוות, תנאיהם של “הניצולים” לא השתפרו בהרבה. אלה עדיין המשיכו לחיות בתנאים מחפירים, מוכי מגיפות וללא מזון. למעשה, אלפי יהודים ששרדו את הנאצים מתו בתנאים המחפירים אחרי שהם כביכול “שוחררו”. במהלך ביקורו מעורר הסלידה ביד ושם, שאל הנשיא האמריקאי את רייס מדוע ארה”ב לא הפציצה את מסילות הרכבת שהובילו למחנות המוות… אל תשלו את עצמכם שלקחי השואה מעניינים מישהומוות… אל תשלו את עצמכם שלקחי השואה מעניינים מישהומוות… אל תשלו את עצמכם שלקחי השואה מעניינים מישהו. האנטישמיות הנוצרית מלווה אותנו מזה אלף וחמש מאות שנים, והיא ממש לא הולכת לשום מקום.

ההיסטוריה מראה כי הממשל בארה”ב התנגד נחרצות לכל מכת מנע אותה הנחיתה ישראל: ב-56′, 67′, 73′, ובהפצצת הכור בעיראק. אז מדוע אנחנו בכלל מבקשים רשות? נניח ונתקוף את איראן, מה בוש יעשה?? הצבא האמריקאי בארה”ב לא ינסה ליירט מטוסים ישראלים בדרך לכור בנתנז, ולו רק כי הנשיא יהיה עמוק בשנתו באותו הזמן. מעבר לכך, בוש לא יסתכן בחשיפה כי הוא האחראי לעצירת מתקפה עם פוטנציאל הצלחה, שמטרתה למנוע שואה נוספת. הודות לרוסיה, ארה”ב אינה יכולה להרשות לעצמה לרסן את ישראל, או להפסיק לספק לה נשק. במידה ויפרוץ עימות חדש במזרח התיכון ארה”ב לא תסכים לאבד את בת בריתה הגדולה ביותר במזרח התיכון. חוץ מזה שישראל תמיד יכולה לרכוש נשק מרוסיה או צרפת. אנו יכולים בכלל לייצר נשק בעצמינו בשיתוף פעולה עם סין: תכנון ישראלי, ייצור סיני – ולעזאזל עם הסדר העולמי החדש.

פעולה אמריקנית נגד איראן תסגור את שעריה למשקיעי נפט מארה”ב, ותפתח את שעריה לרווחה למשקיעים מרוסיה. על כן, הפצצתה של איראן בידי ארה”ב הינה אינטרס רוסי מובהק. מעבר לשמחתם הרגילה של הרוסים נוכח מראות של סבל איפשהו בעולם, הפצצת הכור באיראן תנטרל את השפעתה על אזרבייג’אן ועל מרכז אסיה – הבטן הרכה של רוסיה. מתקפה אמריקנית על איראן תשלח אותה ישר לזרועותיה של רוסיה. איראן גרעינית תשנה את מאזן הכוח במזרח התיכון הנתון כיום בשליטה אמריקנית. רוסיה אומנים נהנית מאיראן גרעינית, אך הרס תוכנית הגרעין ישרת אותה אף יותר.

מצריים, מדינת חסות של ארה”ב אשר אפשרה לה לבנות צבא מודרני, אינה חוששת נמרצות מאיראן גרעינית. מצריים אינה חשה באיום צבאי מאיראן. איראן גרעינית תהווה מתחרה למצריים בזירת ההשפעה הפוליטית בלבד, כל שהאינטרס המצרי בהפצצת איראן הינו פעוט.

בעבור מפלגת קדימה, הפצצת הכור באיראן מהווה תעמולת בחירות מוצלחת. ממשלו של בוש רואה בהפצצת הכור דרך להבטיח שגם הנשיא הבא ייאלץ לשמור על נוכחות צבאית אמריקנית במזרח התיכון, ובעיקר בעיראק. ההתקפה לא תוביל לעלייה חדה וארוכת זמן במחירי הנפט, וייתכן ואף תגרום לנפילתם. ברגע שתתבצע ההתקפה, תתפוצץ בועת הציפיות ומחירי הנפט ירדו. המצביע האמריקני יהיה מרוצה.

האיום האיראני מחוויר לעומת האיום מפקיסטאן, מדינה גרעינית חסרת יציבות, עם ציבור אסלאמי קיצוני המשולהב בידי דמגוגים לוחמניים. בעבור ישראל וארה”ב, איראן אינה בעיה צבאית כמו שהיא בעיה פוליטית: פקיסטאן פיתחה את נשקה בשקט בזמן שכולם היו עסוקים באיראן. במצב בו ישראל אינה יכולה לעשות דבר נגד פקיסטאן, צפון קוריאה, או אפילו הפלסטינים, ישראל דורשת פעולה כנגד איראן. בסוגיה האיראנית, מדובר באינטרסים של איילי הנפט מול האינטרסים של הפוליטיקה הפופוליסטית.

כמה אבסורדי להשוות את איראן לגרמניה הנאצית. הדבר החשוב ביותר שיש לדעת על הנאצים, הוא שהם בסך הכל היו ממשיכי דרכה של אידיאולוגיה קיימת: הנאצים פיתחו רעיונות שרווחו בתרבותם מזה כאלף שנים, ויישמו אותם באופן לוגי. מזה מאות שנים שהחברה הגרמנית הייתה אנטישמית, מיליטריסטית, ממושמעת, בעלת רגשי עליונות, קולוניאליסטית, ושונאת זרים. גרמניה לחמה מלחמות רבות עם עצמה, ועם שאר מדינות אירופה. עצם רעיון הלאומיות נופח בתחילה מתוך כוונה לאחד את העם הגרמני, שכן הוא גם התאים בדיוק לרגשי העליונות ושנאת הזרים של העם הגרמני. מאז ומעולם היו הגרמנים חיילים ממושמעים ואכזריים. גם השוויצרים והדנים היו בעבר מיליטריסטים, אך התפתחו מעבר לשלב זה מזמן. צרפת, אוקראינה, סרביה ועוד מספר מדינות אירופאית, מסוגלות לבצע שואה בדיוק כמו הגרמנים. אוקראינה אף עשתה זאת בתחילת המאה העשרים, וצרפת שיתפה פעולה עם גרמניה כדי לממש את השואה. מעט מאוד גרמנים לקחו למעשה חלק ברצח העם, אך אחרים הביעו את הסכמתם בשתיקה. אותו הדפוס ניכר בימינו גם בצרפת, איטליה, ומדינות אחרות. ה-אנטישמיות טבועה עמוק בתרבות הנוצרית, והינה ברת יישום באירופה. בארה”ב מעולם לא זכתה ה-אנטישמיות לעידוד או לפחות העלמת עין מצד הממשל, ועל כן פחות סביר שהאמריקאים, על אף שהם אולי לא אוהבים יהודים, יארגנו שואה משל עצמם.

המוסלמים

מילה מכך אינה תקפה לגבי איראן. באיראן אין היסטוריה של אנטישמיות או רדיפה בדומה לאירופה. רוב יהודי איראן עזבו אותה מרצון, לישראל וארה”ב, והקהילה שנשארה מאחור אינה נרדפת ע”י השלטון. יהיה זה טיפשי להשוות את מצבה של קהילת יהודי איראן לקהילה בסוריה, שחבריה נרדפו ע”י השלטון שראה בהם גיס חמישי, ובצדק. עוד במאה ה-19 טרם הוכרו היהודים כאזרחים בגרמניה, וכל המפלגות הפופולאריות התנגדו למתן זכויות ליהודים. עיתונים גרמניים פרסמו מדי יום ביומו מאמרים אנטישמיים וקריקטורות, דבר שאינו קיים באיראן – בה נמתח קו מאוד ברור בין ציונות ליהדות. אפילו התעמולה האיראנית האנטי ציונית לא מזכירה כלל בחריפותה את ה-אנטישמיות בגרמניה. שלא כמו איראן, נגועה התרבות הגרמנית באנטישמית מושרשת, כאשר רק רפובליקת וואימר קצרת הימים מהווה יוצא מין הכלל. גרמניה הייתה אנטישמית במאה ה-14, ה-20, וה-21.

אין זה סביר שאיראן, על אף סבלנותה ליהודים, תוכל לחסל את המדינה הציונית. בהתחשב ברקורד של איראן, זה מאוד לא סביר. איראן מעולם לא הפגינה רצונות בדבר התרחבות בעידן המודרני. איראן לא פתחה בשום תוקפנות מעצמה. אפילו בסיפור של איי טונבס, בחרה איראן במאמץ הדיפלומטי עד ששרג’ה ביקש ממנה שתפלוש לטונבס, כך שהאמיר יוכל לנטוש את האי נוכח כוח צבאי ניצח, ובכך להציל את כבודו. פועלה של איראן בלבנון לא מתקרב בהיקפו להתערבות הסורית בניהול המדינה. נכון, איראן מסייעת לארגוני ההתנגדות בלבנון ופלסטין, אך גם ישראל מסייעת לכורדים. כמעט כל מדינה שיש לה אינטרסים, תומכת בארגון גרילה כזה או אחר שמשרת את מטרתה.

אם איראן כזו מדינה טובה, מדוע הערבים כה היסטריים מתוכנית הגרעין שלה? מכיוון שאיראן בונה אימפריה שיעית. שלא כמו הסונים, השיעים נאמנים לאייטולה, ולא למדינתם. השפעה שיעית במדינות סוניות מבטיחה אי שקט ציבורי, ומערערת את השלטון המקומי. הערבים נוטים לצדד בחזק, ואיראן גרעינית תעלה את קרנו של האסלאם השיעי. מצריים לא תהנה עוד ממעמד הכוח לו היא זוכה בעולם הערבי, וכל מאזן הכוחות ישתנה. עם זאת, הערבים הינם סתגלנים, ולכן מצריים וערב הסעודית פועלות בזמן האחרון לחיזוק קשריהן עם איראן.

איראן תשתמש בנשק הגרעיני שלה על מנת לספק מחסה לסוריה ולבנון מפני ישראל, אבל היא לא תתקוף את ישראל ישירות. שלא כמו גרמניה, צבאה של איראן אינו מותאם למלחמה ניידת. טילים איראניים פגיעים להגנות האוויר של ישראל, ולא יזכו להנחית מכה ניצחת. ההנהגה האיראנית הינה מאוד שמרנית, ועל כן שומרת את אחמדינג’אד תחת רסן הדוק. מצב זה הינו ההיפך הגמור מהמצב בגרמניה, בה לאף אחד לא הייתה שליטה על הנאצים.

המוסלמים

למרות כל הנאמר, שום דבר אינו וודאי. איראן השתמשה בנשק כימי נגד עיראק, וספגה מכה דומה. היא הצעידה אלפי צעירים מתאבדים אל תוך שדות מוקשים על מנת שיפלסו דרך לכלי המלחמה. היא איבדה מספר עצום של חיילים במלחמה חסרת תכלית עם עיראק. איראן יכולה להגיב להתקפה על מתקני הגרעין במתקפה כימית או רדיולוגית, ללא רגישות יתר להיקף הנקמה הישראלית. למעשה, אין זה סביר שתהיה תגובה ישראלית, כי ישראל אינה מסוגלת לנהל מלחמה עם איראן. איראן גדולה מדי ורחוקה מדי. ירי הדדי של טילים הינו תרחיש הרבה יותר הגיוני. ההתעסקות הישראלית בתוכנית הגרעין האיראנית אינה אלא כיסוי לעובדה שישראל לא מסוגלת להתמודד עם איום הגרעין האמיתי – מפקיסטן וצפון קוריאה, שאין ספק שלא יהססו למסור נשק גרעיני למדינות ערב וארגוני הטרור.

עצם קיומה של תוכנית הגרעין האיראנית מוטלת בסימן שאלה. אם לארה”ב הייתה הוכחה חותכת לקיומה של תוכנית גרעינית צבאית, בוש היה מציג אותה לאחר שסוכנויות הביטחון של ארה”ב התבטאו כנגד המדיניות האנטי איראנית שלו. לפחות בשתי פגישות של סבא”א, שמטרתן הייתה להגביר את הסנקציות כנגד איראן, לא הצליחה ארה”ב לספק הוכחה חותכת לכך שאיראן באמת מפתחת תוכנית צבאית. ישראל סיפקה לארה”ב את כל המידע הרלוונטי שהיא אספה, אך כאמור זה לא שכנע את הסי.אי.איי, את סבא”א, ואת שאר הדיפלומטים. במאבקה כנגד איראן, ישראל שואפת לספר את כל המידע שיש לה על מנת לדרבן פעולה בינלאומית. אם אתה מספר שכך וכך מתרחש במקום מסוים, אתה לא בהכרח מסכן את המרגלים שלך. אך רוב הסיכויים הם שאיראן באמת מנהלת תוכנית גרעינית צבאית, ואנו לא יכולים להרשות לעצמנו להמר על כך.

אם כך איראן היא איום שיש להתמודד עימו, אך היא איננה דומה כלל לגרמניה הנאצית.