הליברליזם יוצר חברה “נקייה”. כולם זכאים להכל. נראה נחמד עד שמבינים שהיעדר ערכים מהווה ערך בפני עצמו. הערך הליברלי הוא: אין ערכים. בתי הספר הישראלים הינם כנים במובן הליבראלי. הם לא שוטפים את מוח התלמידים בתכני דת. אולם בכך הם למעשה שוטפים את מוח הילדים לאתיאיזם. מורים מספרים לתלמידים את האמת המדעית שהדת היהודית דומה במקצת לדתות המזרח התיכון, ואינם מספרים להם את הדברים שלא ניתן להוכיח- כמו שהיהודים קיבלו את התורה הכתובה מאלוהים בהר סיני. מאוזן? וודאי. אבל יהיה אשר יהיה, ילדים עוזבים את בתי הספר, שטופי מוח באתיאיזם. אפילו ברחבי היקום אין דבר כזה ריק מוחלט, ולבטח שאין דבר כזה בחברה האנושית. הליברליזם האמיתי אינו קיים. מה שמתחזה ככזה איננו אלא ניהיליזם תוקפני ובור לדעות מנוגדות.

בחברות ליברליות אין ערכים. אלה דוגלים בחופש כערך עליון, אולם חופש הינו היעדר כל מגבלה, בעוד שערכים הינם למעשה מגבלות. חופש הינו ההיפך מערכים.

החברה הליבראלית מבטלת ערכים, ואז מתנערת מאחריות. אחת אחת, הופכות המדינות הליבראליות למדינות רווחה חצי סוציאליסטיות.

הליבראליות אינה מהווה עמדה אינטלקטואלית כנה, אלא דווקא הצדקה רציונאלית של הפחד. שום אדם אינו נהנה ממנהגים זרים. אנשים עשירים רוצים לנצל עד תום את עושרם, ולכן דוחים כל ערך או מגבלה. אנשים עשירים פוחדים לעושרם, נמנעים מאלימות, ולא רוצים לדכא סוטים. אולם ללא כל התנגדות- הסוטים משתלטים על החברה.