הויכוח הסוער סביב האבולוציה הינו פשוט מטופש. אינני מאמין שבני אדם התפתחו מקופים, או שאיזושהי חיה התפתחה מחיה אחרת לצורך העניין. מינים אכן מתאמים עצמם מעט לסביבתם, אולם עד היום טרם ראיתי ראיות משכנעות כלך שחיה אחת אכן הפכה לאחרת. הדמיון הגנטי בין המינים מהווה עדות לאבולוציה ובריאתנו באותה המידה. אולם יש לציין כי הדיון הינו אקדמי לכל היותר ואינו קשור לתורה בשום דרך.
מי החליט שחובה לקרוא את סיפור בראשית בפרשנות מילולית? חז”ל הניחו שכל המאורעות ההיסטוריים המפורטים בתורה ניתנו אך ורק לצורך פירוש והסקת מצוות. מדרש רבה אומר, “לא ניתן לגלות את סוד הבריאה לבני האדם, ועל כן פותחת התורה במילים מעורפלות.” האם מישהו באמת מצפה לקרוא על DNA בבראשית? אין ספק כי הפרק נכתב מראש לקהל יעד פרימיטיבי. אף אחד לא מפרש מילולית את הפסוק “וינח אלוהים” –אם כך מדוע אנו מתעקשים ש”ברא אלוהים” הוא כן מילולי?
סיפור בראשית בא לטעון שאין מקום לאלילים בעולם, כל היתר הוא תיאור ציורי, או סוד.
התורה אינה מבקשת לגלות לנו את גיל העולם. לוח השנה של חז”ל מבוסס על חישובים מעורפלים של תוחלת החיים של בני האדם הראשונים, החל מאדם. תיאולוגים גויים הסיקו חישובים שונים על סמך אותו הטקסט. ההנחות המרכזיות לשיטות החישוב הן שאדם נברא בזמן הבריאה, ושכל יום בבריאה היה יום אחד באורך של 24 שעות. שתי ההנחות הינן פרובלמאטיות. לאלוהים אין כל סיבה לחלק את עבודתו לשעות אדם או ימים אנושיים. סיפורו של אדם, אם ניקח אותו במפורשות, מתייחס להצלת האנושות מבצורת ולאו דווקא לבריאה. אם התורה דוברת רק אמת, לא ניתן להתייחס ברצינות לטענה שהעולם קיים מספר אלפי שנים בלבד.
אפילו אם נתייחס לגיל העולם לפי חז”ל, זה אינו לקח בחשבון את מאורעות היקום. בראשית אינו מרחיב בתיאור בריאת השמש והכוכבים, מכיוון שאלה הם אובייקטים של עבודה זרה. הפסוק הראשון מציין בכוונה שאלוהים ברא את “ה” שמיים ו”ה” ארץ. המים טרם נבראו, אלא כבר היו שם, ואלוהים רק חילק אותם. הכל כבר היה קיים, אולם ללא צורה או תוכן. הכוונה במילה ברא אינה “בריאה מכלום” כי אם עיצוב של דבר אחד למשנהו. על כן ניתן בהחלט לומר שאלוהים לא “ברא” כלום, אלא עיצב את העולם לתצורתו הנוכחית לאחר קטסטרופה גדולה.