בעיות רבות בפוליטיקה נראות הרבה יותר מסובכות משהן באמת. הסיבה לכך, היא נטיית התקשורת להגזים בחשיבות החברתית של סוגיות, אשר יוצרות היסטריה ציבורית שנועדה לכל היותר למכור עיתונים ותו לא. הגירת האפריקאים היא נושא שכזה.

אם ההגירה הבלתי חוקית היא באמת כה מסוכנת, אז ניתן לפתור אותה בכוח. במסתננים ניתן לירות בגבול כמו כל מסתתן אחר. אם הם טוענים שהם פליטים, האו”ם הקים מחנות לתפארת בעזה הקרובה ובמזרח ירושלים. סיוע לפליטים הוא הסיבה לקיומם של המחנות.

או פשוט מכך – ישראל יכולה לעבוד עם הבדואים בסיני בכדי לעצור את ההגירה. הבדואים מרווחים כ600 דולר על הברחת כל אפריקאי לישראל. בקצב הנוכחי מדובר בכ-12 מליון דולר בשנה. האם ישראל באמת לא מסוגלת להוציא כפול מכך ולהבטיח ששום בדואי לא יעבדו יותר עם המסתננים? מדובר בסכום זעום לעומת מה שמוציאה המשטרה על לחימה בפשיעת המהגרים בתל אביב, או הגדר האסטרונומית שנבנית בימים אלה על גבול מצריים. אותה הגישה יכול למנוע את הברחות נשק לעזה.

אך הבה נחשוב על כך יותר לעומק. מדוע אנו לא רוצים את האפריקאים פה? כי הם שונים מאיתנו, ואנו מפחדים מתרבות אחרת כאן. הם פונים לפשע כי העונשים שלנו אינם מאיימים עליהם. בתי הכלא בישראל נוחים יותר ממרבית המלונות בסודאן. המסתננים פוגעים בשכבות היהודיות הכי חלשות בכך שהם עובדים בדיוק באותן העבודות הבזויות. בסופו של דבר יתכן והם אף יקבלו אזרחות ויצביעו לכנסת בסוגיות הרות גורל לעם היהודי. הם מהווים נטל גדול על שירותי הרווחה שאנו מממנים בעבור ילידנו. התורה מצווה עלינו לא לעשוק את הגר, אך אל לנו להתייחס אליו בדומה לאזרחים שומרי חוק.

האפריקאים- ולמעשה כל מהגרי העבודה – חייבים לחיות בקהילות נפרדות. הם פה כדי לעבוד, לא להסתלבט. לא מדבור במחנות עבודה, אלא כקהילות סגורות. במדינה קטנה כמו ישראל, אין בעיה לוגיסטית בחיים בבידוד.

אל לעובדים הזרים להיות זכאים לשכר מינימום כקבוע בחוק לאזרחים ישראלים. שכר זה הינו המס העקיף הגבוה ביותר שמשלמים צרכנים. זוהי סובסידיה שאנו משלמים לעובדים חסרי הכישורים של החברה. אם האפריקאים יקבלו שכר נמוך ויחיו בקהילות צפופות אל לאיש לזעוק אפליה- הם באו מרצון ויכולים לעזוב מרצון. אם הם יסכימו לתנאינו, הם מוזמנים להשאר, ואם לא, הם מוזמנים לעזוב. הסירוב לתת להם שכר מינימום אינו דיכוי, אלא סירוב לתת סובסידיה חסרת הצדקה.

אסור בתכלית האיסור לאפשר למהגר עבודה להשיג אזרחות ישראלית. אם הם ילדו כאן ילדים, עלינו לאח להם בהצלחה ולגרש את המשפחה חזרה לארץ מולדתם. הם הורשו להיכנס ארצה כדי לעבוד- ולא כדי להקים משפחה.

עובדים זרים אינם זכאים לשירותי הרווחה. מוסדות אלה נבנו על ידי דורות של משלמי מיסים יהודים בעבור ילדיהם- ולא בשביל מהגרים מאפריקה. חינוך חינם ובתי חולים חצי בחינם אינם דבר שיש להקל בו ראש. הכנסנו את הזרים הללו לכן למען טובתנו- לא טובתם. אל לנו להכניס אותם לפארקים שלנו, שהיו בעבר מדבר עד שכספנו וידינו הכשירו אותם. פארקים הם רכושנו ממשו כמו בתינו- ולעובדים זמניים אין מקום בהם.

כמו כן, הזרים יחויבו לרכוש ביטוח רפואי, שיימכר להם בעלות פרטית מבלי לקחת בחשבון את עיסוקיהם רמי הסיכון ורמת חייהם היהודית הפחות מסוכנת. סעיף זה חייב להקבע כתנאי להעסקתם- ששבירתו תוביל לגירוש. אין שום סיבה שאנו נממן את ביטוח הבריאות של הזרים בכך שנספק להם עלויות נמוכות מהרגיל.

בתנאים אלה, העובדים הזרים יטיבו עם כלכלתה של ישראל. הם יספקו מאגר אדיר של כוח עבודה זול שיחליף לחלוטין את הערבים. אפילו בשוק עבודה שחור לא יוכלו הערבים התחרות באפריקאים- שאינם מצפים להתקרב כלל לשכר המינימום. ערבים רבים ימצאו שישראל הפכה למקום יקר מדי לחיות בו, בעיקר אם תעשה רפורמה במערך דמי האבטלה.

אפילו מסתננים אפריקאים יכולים לעזור לנו, אם רק נשכיל להשתמש בהם.