אחמדינג’אד

אל תבינו אותי לא נכון, אני בעד להפציץ את איראן, לאדות בפצצות אטום את מעבדות הגרעין התת קרקעיות ולהסב מכה קשה למולות. אנו חייבים לעשות זאת אם ברצוננו לשקם את כושר ההרתעה של ישראל, את ההגמוניה האזורית שלנו- וחשוב מכל- את הביטחון העצמי היהודי. ממש כמו עם מקרה הכור בעיראק ב81′- חודש של גינויים באו”ם יבטיח עשור של שקט.

מבחינה אסטרטגית, איראן של אחמדינג’אד איננה הבעיה. בדומה לברית המועצות בימיה האחרונים, איראן נראית מסוכנת בצורה בלתי רגילה- אך לא כך הדבר. רווחי המדינה הולכים ומתדלדלים בעוד שדרישות העם לרווחה הולכות וגוברות. הרצון האיראני לייצא גז לאירופה מציב אותה במסלול התנגשות עם רוסיה.

איראן, שבקושי מסוגלת להתמודד עם בעיותיה הכלכליות מבית, מספקת מעט מאוד סיוע לארגוני החסות שלה: מספר בתי ספר שיעים ובתי חולים באפריקה הינם טיפה בים לעומת ההתפשטות הסונית. כמו כן ההשקעה של כמה מיליונים ב-חמאס וחזבאללה הינם חסרי משמעות לעומת השקעתה של ישראל בצד”ל בעבר, או השקעתה של ארה”ב בפת”ח. הסיבה היחידה שאיראן ממשיכה בשלה, הינה ששום מדינה לא קמה עדיין להתמודד מולה. לו היה מקבל הפתח מעט יותר נשקים, משכורות גבוהות יותר, ואור ירוק להוציא מתנגדים להורג- החמאס היה מתמוטט בתוך מספר שבועות. לו הדרוזים בלבנון היו מקבלים נשק במקום צבא לבנון, ומקבלים הבטחה לאוטונומיה מישראל או ארה”ב- חזבאללה היא מתפרק בלבנון, וייתכן שעימו גם כל השיעים.

בדומה לסובייטים, את איראן של אחמדינג’אד ניתן להבין לו נדגיש את פחדנותה- אשר טמועה במנטאליות הלאומית, באי יציבות פנימית ובגילם המופלג של האייתולות. איראן לא פתחה ולו במלחמה אחת בעברה. איראן מפחדת מעימות ישיר, ולכן לוחמת דרך מדינות חסות, כמו סוריה, חמאס וחזבאללה. אך לא ניתן לנצח בזול- ניתן רק ללבות סכסוכים בזול. זו הייתה המדיניות של ברית המועצות- וכמוה גם איראן היום, אשר מתנהגת כבריון שכונתי, ולא כאיום קיומי.

איראן אינה מסוגלת לממן צבא התקפי, ועל כן רוכשת מערכות הגנה בכדי שתוכל להמשיך ולהציק לאויבותיה. היא פונה לפיתוח נשק גרעיני, אשר ידוע לשמצה, אך בפועל לא עוזר לה בדבר. במונחים אסטרטגיים, איראן אינה מהווה איום.

אימפריה היא דבר יקר, ואיראן אינה מסוגלת לממן את שאיפותיה. המולות כבר היום אינם מסוגלים לנהל את המציאות שבנו- והציבור שונא את המשטר. איראן משולה לכלב הנובח בקול שמא יאלצו אותו לנשוך.

אחמדינג’אד

בהקבלה תמוהה, ארה”ב עשתה סיבוב פרסה פוליטי וכעת תומכת בדומיננטיות האיראנית האזורית- בדיוק כפי שעשתה מול ברית המועצות בימיה האחרונים. ארה”ב השונאת שינויים, התחננה מול הרפובליקות הסובייטיות שיישארו בברית ולא יכריזו על עצמאות. לאחר מכן ארה”ב הכריזה כי היא מקבלת את ההגמוניה הרוסית באזור, ושתקה בזמן שרוסיה הפכה את מדינות ברית המועצות לשעבר למדינות לוויין. אותו הפחד מפני שינוי הוא שמניע את אובאמה כיום: הוא יעדיף להסכים לאיראן גרעינית שמבטיחה יציבות במזרח התיכון תחת מרותה, מאשר להמשיך לטפל במאבק בין ישראל לסונים, ישראל והחמאס והסונים מול השיעים.

עלייתם של הקיצונים באיראן מסמלת את הרגרסיה בזמן חרחורי הגסיסה של המדינה. אחמדינג’אד הוא הנכס הפוליטי היחידי של משמרות המהפכה, ויותר מדי איראנים מאסו בו- אף שלא עד לרמה שהם יבחרו ביריבו. דבר דומה קרה בברית המועצות מספר שנים לפני התפרקותה- שהק.ג.ב. הפך קיצוני ומינה את אנדרופוב כמזכיר המפלגה הקומוניסטית. הדבר הטוב ביותר שישראל יכולה לעשות הוא להפיל את מטוסו של אחמדינג’אד בזמן טיסותיו הרבות לחו”ל.

לסנקציות כלכליות אין כל משמעות נגד מדינות עניות. הן עבדו נגד דרום אפריקה ורודזיה העשירות, אך כשלו נגד צפון קוריאה ועיראק. עיראק אף לא הפסיקה לייצא נפט באופן בלתי חוקי בעודה נצורה בידי חילי אויב. הסנקציות נגד איראן מותירות פרצה בכוונה: איחוד האמיריות הערביות תותיר את הנמל שלה פתוח לאיראן. למרות הנוכחות האדירה של צבא ארה”ב במפרץ הפרסי, מעבר הסחורות בין האיחוד לבין איראן לא יופר כלל. איחוד האמיריות הינה בת ברית כה חשובה לארה”ב, שהיא אף קיבלה קודים מארה”ב המאפשרים לה להבחין בין מספרים סידוריים של מטוסים אמריקאים לבין מטוסי אויב- כלומר בין מטוסי קרב אמריקאים, למטוסי קרב ישראלים מאותו הדגם. איחוד האמיריות יוכל להמשיך לסחור עם איראן רק עם אישור אמריקאי. לו ייאסר המסחר עם איראן, המדינה תקרוס, ועצירת ייצוא הנפט לחלוטין יפיל את המשטר תוך מספר שבועות. ישראל אף אינה זקוקה לאו”ם לשם כך. מזל”טים וכוחות קומנדו יכולים לעצור את המסחר- אם רק יימצאו מנהיגים ישראלים אמיצים שיאשרו זאת.

אחמדינג’אד

השלטון באיראן של אחמדינג’אד לא יוחלף באופן דמוקרטי, מכיוון שהאייתולות בוחרים מראש למי מותר להתמודד בבחירות. גם למועמד שנבחר אין באמת כוח לעומת המנהיג העליון. המערב יכול לסרב להכיר בנשיא איראן, בטענה שמועמדים בעלי דעה בלתי מקובלת נשללו מהזכות לרוץ. בסופו של דבר, שלטון האייתולות ייפול רק באותה הדרך שבה הוא קם- מהפיכה אזרחית. מאחר והאיראנים ידועים בכך שאינם אלימים- דרושה מידה אדירה של מימון ותעמולה לשם כך. הדרך הטובה ביותר להפיל את המשטר הינה רווחה: על אף שמדובר בדבר המותר תחת חוק האסלאמי, הוא יגדיל את הוצאות התקציב שגם ככה לחוצות בשל הסנקציות. בעיות כלכליות הן קרקע דשנה למרד נגד השלטון.

ההגמוניה האיראנית בחסות ארה”ב דוחפת את ישראל לידיה של מצריים. ניסינו זאת בעבר, וחזינו בבבל משמידה את מדינתנו. מבחינה גיאוגרפית, איראן אינה מסוגלת לנהל מלחמה מול ישראל, אלא רק עם מצרים וישראל יחדיו. מצריים אינה באמת בת בריתנו, אלא רק ההנהגה החילונית שלה. אפילו מעמד הביניים במצריים מתעב את ישראל, והאחים המוסלמים- האופוזיציה הגדולה ביותר במצריים, הינה תומכת נלהבת של איראן. שינוי פוליטי במצריים, אשר בהחלט עומד על הפרק, יעמיד את מצריים לצידה של איראן.

על אף שאין כל צורך להיכנס לפאניקה בנושא האיראני, יש הרבה סיבות לאבד שעות שינה עקב צפון קוריאה ופקיסטן. במדינות אלה יש ציבור סורר וממשלה סוררת- אשר מהווים איום קיומי לישראל. אלא אם כן הגרעין הצפון קוריאני יחוסל מיד, ופקיסטן תחולק למדינה חילונית גרעינית, ומדינה דתית לא גרעינית- פצצות אטום יגיעו עד מהרה לידי מחבלים מוסלמים. בשלב זה נוכל לכל היותר לקוות שפיצוץ גרעיני בנמל חיפה לא יהרוג יותר מדי אנשים, וייקח עימו ערבים רבים.