הערבים

חלוקת הארץ ב47′ הותירה את המדינה היהודית עם 40% ערבים בשטחה. באורך נס של ממש- הערבים נסו. מנוסתם החלה כמעט כשנה לפני התגבשות מדיניות הטרנספר בארץ. בשונה מהתקופה הקודמת של אי שקט חברתי, הערבים ברחו לחלוטין מהארץ במקום פשוט לברוח לגבעות. הם ברחו ללא תקווה שישובו, מאחר והם לקחו עימם את חיות המשק ורכושם, ולא ייתכן שבאמת ציפו שכפריהם יישארו שלמים. מנהיגים ישראלים אוהבים להפנות את תשומת הלב לקריאותיהם של מנהיגים ערבים בודדים לערביי הארץ שיעזבו את בתיהם למשך זמן הלחימה. שום איכר ערבי לא היה קונה שטות שכזו. הם הבינו היטב שגם הסורים והירדנים רוצים לראות את פלסטין מתרוקנת מיושביה על מנת שישתלטו עליה בעצמם.

אלוהים מבצע ניסים מבלי להפר את חוקי הטבע (בגלל זה יש אתיאיסטים בעולמנו), ועל כן המנוסה הערבית הונעה בשל עשורים של אי שקט, חברה מתפוררת, כלכלה סגורה, התנגשויות מול היהודים, אובדן המנהיגות המסורתית, ופחד. מרבית מנהיגי הפלסטינים קראו שלא לברוח מהארץ, אך האיכרים חשבו אחרת. היהודים מצידם, החליפו בהדרגה לתוכנית ב’, בתחילה תקיפת כפרים בהם שכנו כנופיות- ולאחר מכן גירוש שנועד ליצור מדינה יהודית ברת קיימא. בשל חוסר תקווה ופחד מנקמה, מרבית הערבים נסו מהארץ בשני גלים: לפני הכרזת העצמאות בצל הקרבות, ולאחר שהיהודים ניצחו במלחמה. מספר הבורחים במהלך הלחימה היה קטן.

הערבים

העובדה שערבים לא ברחו מהגליל מעידה על כך שליהודים לא הייתה כל כוונה לפנות אותם. הערבים ברחו רק מאזורי עימות- ולא מכל המדינה. הערבים שנותרו בגליל צמחו להיות פצצת זמן דמוגרפית, ויצרו רוב ערבי בחלקים רבים מישראל. חרף ההגירה היהודית האדירה של 48′, אחוז הערבים בארץ המשיך לצמוח, מ10 אחוזים לכ-34′ כיום בקרב הנוער. בכדי להקים מדינה יהודית, ליהודים לא הייתה ברירה אלא לגרש את הערבים.

מעשי היהודים התנהלו על פי הגיון קר ומחושב שלא נראה ברור ממנו במאורעות דיר יאסין. הכפר, כמו רבים אחרים, היה חתום על הסכם אי-תוקפנות עם יהודי האזור- אך בדומה לשאר הכפרים הערבים, נכנע גם הוא לכנופיות הערביות. תושבים רבים מדיר יאסין הצטרפו לכנופיות, ופשטו על השיירות לירושלים. בעלות רווחת על כלי נשק, היתר הגניבה המוסלמי מזרים, אבטלה, ואחוז צעירים גבוה בכפר הבטיח את לוחמנותו. במתקפה על דיר יאסין, כוחות ההגנה הפגיזו את הכפר בזמן שהאצ”ל והלח”י הסתערו עליו- וירו ללא הבחנה באזרחים ולוחמים כאחד. היו גם נשים שנקלעו לחילופי היריות. לאחר הקרב, הצעיד האצ”ל את הערבים ששרדו את הקרב ברחובות ירושלים והוביל אותם לשכונותיה הערביות של העיר. עם זאת, התעמולה הערבית הציגה את המאורע כטבח, שהפחיד ערבים רבים אל מנוסה. במונחי עלות-תועלת: כמה נהרגו לעומת כמה ברחו- דיר יאסין צריך לשמש דוגמה ומופת למבצע צבאי מוצלח ונקי. מבחינת יחסי ציבור, דיר יאסין הפך לאסון בעבור ישראל מסיבה אחת: ישראל עצמה הודתה שהיה מדובר בטבח. לא תמצאו פלסטיני שידבר על כוחותיו של אבראהים פאשה או כוחות הבריטים שהשמידו כפרים ערביים שלמים, על אף שמעשי זוועה אלה העפילו על דיר יאסין וכל שאר מעשי היהודים בעשרות מונים. אנשים מתלוננים על דברים שיש תועלת בהתלוננות עליהם. המצרים והבריטים לא הציעו לפלסטינים במה שמעליה יוכלו לדבר כנגדם, אך היהודים היו רגישים לדמעות האויב- וקיבלו עוד דמעות בתמורה.

דף הבית