“חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה
נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה
כִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה
דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה”
מעוז צור

פגישתו של נתניהו עם אובאמה זכאית למקום של כבוד בספרי הפסיכולוגיה.

אובאמה הפגין תסמינים קלאסיים של סינדרום השמאל: כאשר התיאוריה אינה עומדת במבחן המציאות, לעזאזל עם המציאות- ועם השליח. בעומדו מול דחייה מצד רוסיה, סוריה, איראן, הכישלונות האדירים בעיראק, אפגניסטן, פקיסטאן ולבנון, אובאמה לרגע לא חשב לבחון מחדש את השקפת עולמו. להיפך, הוא בחר לשנוא את המציאות הלא נוחה. בעוד שעולמו מתפורר, אובאמה מתכנס יותר ויותר בהנחות היסוד האידיאולוגיות שלו.

נוכח אי יכולתו לנצח את אויביו, אובאמה תר אחר ניצחון בחזית אחרת – מול חבריו. הוא כבר נטש את מזרח אירופה ומרכז אסיה לרוסיה, בחר בדמוקרטיה וחזבאללה בלבנון על פני ממשלת סניורה, הפסיק לחזר אחר מצריים והחל לחזר אחר איראן, וכעת הוא מבקש להקריב את ישראל. אובאמה לא יכול היה לקדם אינטרסים מוסלמים טוב יותר לו היה מקבל מהם משכורת.

כאשר לחץ עליו נתניהו, אובאמה אפילו הקשיח את עמדתו הפרו-איראנית: במקום לסיים לפחות את סבב הדיונים הראשון עד אוקטובר, כעת הם יתחילו רק בדצמבר. פסיכיאטרים קליניים היו מזהים דפוס התנהגות זה מיד: הסכיזופרן מאשים את הרופא בצרותיו ונוהג כלפיו בעוינות. חלוק בין תיאוריה ומציאות, אובאמה נוהג על פי הדפוס הסכיזופרני.

הפתרון להתמודדות מול אובאמה גם הוא נמצא בספרי הרפואה: אל לבן השיחה להתיידד עם הסכיזופרן. על נתניהו להתנגד נחרצות לאובאמה במקום לשתף עימו פעולה. חוץ מזה שאובאמה הפגין היטב שהרבה יותר משתלם להיות אויב שלו מאשר חבר, כפי שיכולים להעיד האייתולות.

מדוע שישראל תענה לגחמותיו של אובאמה? ארה”ב אולי שולטת בעולם, אך עם 45 יהודים בקונגרס, מי לדעתכם שולט בארה”ב? מה כבר יוכל אובאמה לעשות אם נתניהו יאמר לו ללכת לעזאזל?

על נתניהו לכנס מסיבת עיתונאים בארה”ב ולפנות לעם האמריקאי ישירות. מרביתם אנשים הגיוניים, רבים מתעבים את אובאמה, והרבה תומכי אובאמה לשעבר מאוכזבים ממנו עמוקות. אומנם הפצצת איראן אינה בעיה אמריקאית מכיוון שאיראן אינה מסוגלת לאיים על ארה”ב. אך לפחות העם האמריקאי יבין כי אסור לאפשר לנשיאם לקשור את ידינו מפני הגנה עצמית.

על ראש הממשלה לחשוף את כל הקלפים ולבודד את אובאמה כאידיוט פוליטי. במסיבת עיתונאים של 20 דקות, מגרעותיו של אובאמה ייחשפו לכל, כולל לג’ו השרברב. מלבד זאת, מילתו של נתניהו בסוגיות ביטחוניות הינה גבוהה בהרבה מזו של אובאמה. בנושא האיראני, אין לאפשר אף לתקינות הפוליטית לעצור מבעדנו: על היהודים להדגיש את האבסורדיות שבהפקדת מטלת ניהול המאבק בהתפשטות האסלאמית, בדיו של אדם העונה לשם חוסיין. המאבק היהודי-נוצרי בהתפשטות האסלאם הינו מאבק שאפילו אתיאיסטים רבים יזדהו עימו.

אובאמה אינו יכול להרע לישראל יותר ממה שהוא כבר עושה. לאחר העברת סיוע לפת”ח בסך 900 מיליון דולרים חרף סירובו של הארגון להכיר בקיומה של ישראל, הכניעה לאיראן, אין האונות נוכח השתלטות הטאליבן על אזורים בפקיסטן שבקרבתם ממוקמים הכורים הגרעיניים, ונוכח הסכמתו האילמת לתוכנית הגרעינית של צפון קוריאה- מה עוד מסוגל אובאמה לעשות לישראל? הוא אינו מסוגל לקטוע את התמיכה הצבאית לישראל מכיוון שזו מאושרת על ידי הקונגרס. אובאמה לא יוכל לקטוע את הסיוע לישראל מבלי לסגור את הברז גם לפלסטין ומצריים.

אובאמה יכול לבטל את היתר הייצוא של ישראל לארה”ב, ולהקפיא את אספקת החלפים הצבאיים. אך סביר מאוד שהוא יעשה זאת בכל מקרה אם ניקלע למלחמה עם הערבים. אובאמה איננו ניקסון שהסכים להניח בצד את סלידתו ליהודים כאשר ראה שאנו נאבקים על קיומנו לשרוד. במקום לטמון את הראש בחול, על ההנהגה הצה”לית לעשות הכל על מנת לוודא שבמלחמה הבאה, לא נסתמך על אובאמה בלבד.

בדומה לכל משבר, גם זה מציע הזדמנות. רוסיה צופה מהצד בהרעת היחסים בין ישראל וארה”ב. הסטת ישראל הרחק מארה”ב הינו דבר שמנהיגי רוסיה היו הורגים בשבילו. הנשק הרוסי הינו הרבה יותר זול מהאמריקאי, ואיכותו בהחלט מספקת לשם הבסת הערבים – וחשוב מכל, רוסיה אינה מתנה את תמיכתה במוסריות כלשהיא.

נתניהו יתקוף את איראן רק אם היחסים עם אובאמה יתדרדרו מעבר לנקודת האל-חזור.