אובאמה

“וַיְרַפְּאוּ אֶת-שֶׁבֶר עַמִּי, עַל-נְקַלָּה–לֵאמֹר, שָׁלוֹם שָׁלוֹם; וְאֵין, שָׁלוֹם”. ירמיה, פרק ו’, פסוק “ד
מעולם אל קניתי את הטענה שאינדיבידואלים מעצבים את ההיסטוריה. אינדיבידואלים יכולים לעורר הדים, אך לא הרבה מעבר לכך. אילולא סטלין, טרוצקי היה שולח רוסים אל הגולג בכדי להקים “צבא עבודה” למטרת תיעוש גדול מימדים. ארנסט רהם היה אף נחוש יותר לבצע את השואה מהיטלר, אשר התמהמה בתחילה והעדיף לגרש את היהודים מאשר לרצוח אותם. בדיוק כמו אנשים אלה, גם אובאמה אינו מסוגל לעורר שינו גדול באמת.

למדינות אדירות כדוגמת ארה”ב יש אינרציה אדירה עליה המנהיגים הדמוקרטים אינם מצליחים להתעלות בזמן כהונתם הקצר. אדם אחד פשוט אינו מסוגל לכוון מחדש מדינה בה נמצאים עשרות אפלי דיפלומטים, מאות אלפי אנשי מודיעין, מיליוני אנשי צבא, ועשרות מיליוני בירוקרטים ופקידי ממשל. המערכת הסגורה של מציאות העולם שואפת להתעלות על הפרעות כאלו ואחרות ולאזן עצמה מחדש.

מצבו של אובאמה הינו אף פשוט מכך. אם הוא באמת שואף לחולל רפורמה, מדוע כל הסגל שלו מורכב מנוכלים וותיקים? אובאמה כבר הצליח להיכשל בכל אחת מהסוגיות. בכלכלה, ממשלתו הגדילה את הבזבוזים המיותרים. בסוגיות צבא, אובאמה נאמן יותר לדרכו של בוש בכל הקשור לנסיגה מעיראק. בפוליטיקה, הוא נכשל בשיפור היחסים עם רוסיה ואיראן. חברו הזר היחיד הינו הוגו צ’אבז.

כמו כן, גם נתניהו אינו מסוגל לשנות דבר. היהודים מפוחדים מדי בכדי להמשיך להחזיק בירושלים, ומדי יום מתחזק התחושה בליבם שהעיר צריכה להיות תחת שלטון נוצרי/מוסלמי. השליטה היהודית בעיר מעולם לא הייתה שלמה בין כה וכה. למעשה, ישראל ביססה את שליטתה על הרובע היהודי בלבד, שהוא כאמור לא יותר מרובע קטן בעיר העתיקה. הר הבית תמיד היה בידיים מוסלמיות, והיהודים נסוגו מביסוס שליטתם על הריסות בית המקדש. מנהרות הכותל נותרות סגורות, ושום עבודות ארכיאולוגיות לא נערכות במקום.

אין באמת טעם להסיק מסקנות בטווח הקצר. ישנם יותר מדי גורמים מעורבים. עם זאת, ישנם כמה דברים שניתן לקבוע די בוודאות.

אובאמה

מדיניותו של אובאמה בנושא האיראני תכשל. הוא אינו יכול להציע דבר לאייתולות. אלה אם אנשים שלא אכפת להם מקדמה כלכלית, אלא רוחנית, בעולם הזה והבא. האמת היא שעל אף התיימרותו של אובאמה להיות רציונליסט, הוא מזכיר מאוד את האייתולות בתפישת עולמו. אובאמה אינו יכול להציע לאייתולות דבר שיעורר בהם תפארת יותר מפצצת אטום. המועדון הגרעיני היה עד לאחרונה מועדן סגור ואקסקלוסיבי. הצעתו של אובאמה להכיר באיראן כמעצמה אזורית אינה מרגשת איש. עם פצצות אטום, אירן תשיג דומיננטיות עם או בלי הסכמתו של אובאמה. ללא פצצות אטום, אובאמה אינו יכול לשכנע את מצריים וערב הסעודית הסוניות לקבל את נוכחותה של איראן השיעית. במיוחד ערב הסעודית אינה מסכימה לעלייתה של איראן, מאחר והדבר יוצר אי שקט באזור בארות הנפט הסעודיים, המאוכלסים ברוב שיעי. תחת הלחץ הסוני, הסכמה אמריקאית לתקיפה ישראלית באיראן הינה גדולה.

מדיניותו של אובאמה בנושא הפלסטיני גם היא תיכשל. או שהחמאס יזכה בבחירות הבאות וישלוט ברשות הפלסטינית, או שלפחות הוא יקבל זכות וטו בפרלמנט. בכך יחסום הארגון כל סיכוי לויתורים מול ישראל. חמאס ימשיך בקו האיראני של הסלמת הסכסוך, וימשיך להתבטא בגלוי באשר לשאיפותיו הג’יהאדיות. החמאס ימשיך להתעקש על זכות השיבה, פינוי ההתנחלויות, וגם אז יסכים במקרה הטוב רק להפסקת אש. בדומה לקלינטון, גם אובאמה יהפוך לשונא הפלסטינים, אותם הוא ילמד להכיר כמפרי הסכמים.

תקיפה ישראלית באיראן לא תשנה יותר מדי. איראן כבר הספיקה להעביר את מרבית האוראניום הצבאי למנהרות עמוק בהרי המדינה, ופיזרה רבים מהמפעלים המרכזיים בין שכונות מגורים לצורך הסוואה. צפון קוריאה סיפקה לאיראן כמויות נוספות של פלוטוניום ואורניום מועשר. בין צפון קוריאה, סוריה, ונצואלה ואיראן עצמה, לא חסרים לאייתולות מקומות לייצר בהם פצצה גרעינית בלי שאיש יגלה.

גם אם ממשלת ישראל לא תחתום על הסכם שלום מול הפלסטינים, העובדות בשטח מדברות בעד עצמן: ישראל אינה שולטת על ריכוזי אוכלוסיה פלסטינים, בהם מתקיימת מדינה הלכה למעשה. הויתורים הישראלים החד צדדיים יימשכו, והשליטה המוסלמית נוצרית על ירושלים גם היא תגדל.

לפני כ1900 שנה, היהודים לא גורשו מיהודה באקט יחיד ואלים. בעומדם מול בעיות כלכליות, חדירה מצד מתיישבים פגאניים, ואיומים קיומיים, המדינה התפוגגה אט אט אל אי חשיבות ולבסוף התרוקנה מתושבים בדרך הגירה שלילית. במקרה הגרוע ביותר, ההיסטוריה תחזור על עצמה.