הקיסר מנואל השני לא צדק באומרו שהאסלאם לא תרם לאנושות שום דבר חוץ מהג’יהאד. כל כללי האתיקה נוצרו בעידן העתיק אך אסכולות מתחדשות תדיר. האסלאם תרם הרבה חידושים ובחן מחדש הרבה כללים. האסלאם אינו הדת המהפכנית אלא מערכת חוקים משמעותית.
הפונטיפיק בנדיקט צדק. הוא חיזק את התיזה שלו על דרכי ההשפעה הדתית הלא אלימה על ידי ציטוט מתאים. הוא קראה לשלטון הביזאנטי הנוצרי להעיד נגד הג’יהאד.
פונטיפיק יכול להראות לא פוליטיקלי-קורקט אך הדתות הן אינן סובלניות אחת כלפי זולתה. אין מקום לפשרות. אם האסלאם צודק אז הנצרות – טועה. העולם הופתע מהצהרתו של הכס הקדוש “Dominus lessus” , אך הפומטיפיק לעתיד היה באמת משוכנע שרק הנוצרות היא דת האמיתית. לפיכך כל הדתות האחרות הם שקר , והאסלאם הוא שקר מסוכן. צודק בהחלט. והיהודים שתקו.
המוסלמים דורשים לעצמם יחס מיוחד. כמו ילד שובב הם אומרים: החמיאו לי או שאני אתנהג לא טוב. התנהגו כפי רצונכם – למי איכפת? אם תגרמו נזק – תיענשו. אך המערב מעדיף לפייס.
מוסלמים מכל הסוגים שופכים קיטונות של זיבולים על ישראלים ואמריקנים, לנוצרים קוראים במקרה הטוב “צלבנים”. אם נוצרים הם צלבנים, מי הם המוסלמים? נכון – ג’יהדיסטים. את התיזה הזאת בנאומו של פונטיפיק לא מצאה חן בעיניהם? ניחא.