היהודים

היעדר שלטון החוק בישראל מתבטא ביחס הבלתי שוויוני בעליל לו זוכים יהודים וערבים בארץ. תחילה, היהודים נאלצים להקריב שלוש שנים מחייהם לצבא בזמן שהערבים מסרבים אף לשירות לאומי. היהודים משלמים את המיסים הגבוהים בעולם, בזמן שרובם הגדול של הערבים עובדים שחור וכמעט ואינם משלמים כל מיסים. ישראל מסכימה בשתיקה לפוליגמיה במגזר הערבי: ערבים רבים מחזיקים בשלוש נשים כאשר שתיים מהן מוכרות כאימהות חד הוריות החיות מקצבה על חשבונה של המדינה היהודית. בית המשפט העליון אוסר על יהודים לרכוש אדמות בכפרים ערביים, אך הורה לכפרים יהודיים להחכיר אדמות לערבים, כולל אדמות קק”ל – שאילולי היו מפותחות בכספי תרומה יהודיים, עדיין היו ביצות שורצות מלריה. משפחות יהודיות מבלות שנים בניסיון להשיג אישורי בנייה בעבור שיפוצים פעוטים בבתיהן בזמן שערבים בנו מאות אלפי יחידות דיור באופן בלתי חוקי. יהודים מגורשים מבתים שנרכשו כחוק מערבים בחברון, בזמן שהמוסלמים משתלטים בכוחניות מדי יום על עוד ועוד אדמות וקובעים עובדות בשטח. אפילו במקרים המעטים בהם בית המשפט מורה להרוס בית ערבי שנבנה שלא כחוק, נדיר שההוראה אכן מתבצעת. הערבים מתחמקים מתשלומים למועצות המקומיות, כך שחשבונות המים והחשמל המוטלים על היהודים הולכים ומתייקרים מדי שנה בכדי לכסות על הגרעון שנוצר מהמגזר הערבי. החוק הישראלי נוקט איפה ואיפה נוכח אחוזי הפשיעה המשתוללים במגזר הערבי. בגין אותן העברות מוטלים על ערבים עונשים קלים בהרבה מאשר על יהודים. מזה שנים שבישראל קיימת מדיניות בלתי רשמית של הטלת עונשים מינימאליים על ערבים שאנסו נשים יהודיות. לא תמצאו מקרה אחד של העלמת מס ערבית שהגיע לבית משפט, וערבים שרצחו יהודים כמעט ותמיד מקבלים את ההזדמנות לברוח לירדן. המוסלמים מנהלים בנייה בהיקף אדיר במתחם הר הבית, ובחפירותיהם כבר מזמן הגיעו לעומק בית המקדש הראשון – בזמן שארכיאולוגים יהודים נאסרים מכניסה למקום. המוסלמים מנהלים את מתחם אל אקצא, רחבה גדולה וכמעט ריקה, בזמן שממשלת ישראל אוסרת על יהודים להתפלל במקום. קראתם נכון: ישראל היא המדינה היחידה בעולם המתורבת שאוסרת על יהודים לקיים את מצוותיהם. יהודים יכולים להתפלל בוותיקן אך לא בהר הבית. זהו מראה נפוץ בהר הבית לראות שוטרים ישראלים אורבים למבקרים יהודים בכדי לוודא שאינם מתפללים בסתר, וגוררים “עבריינים” שכאלה החוצה.

היהודים

היהודים נידונים להפוך בקרוב למיעוט בישראל. הערבים מהווים “רק” 19% מהאוכלוסייה בזכות העלייה הרוסית של שנות ה90′. הערבים מהווים 34% מהדור הצעיר בישראל, ונתון זה עולה כל הזמן. על הנייר נתון זה מומתק ללא הרף, מאחר ואף אחד לא מעיז לספור את מספרם של שאר הגויים שחיים בארץ מלבד הערבים. אולם יתר הגויים בארץ, רובם רוסים לא יהודים, מהווים כ18% מהאוכלוסייה הישראלית. כיצד מגיבה הממשלה? בהכרזה על עוד ועוד גויים כיהודים. הממשלה מקבלת עולים עם סבא רבא יהודי כיהודים לכל דבר, מזמינה אתיופים פגאניים ונוצריים שאבותיהם כביכול היו יהודים, ומנהיגה גיור מואץ של יהודים.

על ישראל לספח מיד כ60% מהגדה לשטחה בה מיושבים רק 1% מהערבים הפלסטינאים. על ערביי ישראל לחבור לאחיהם בירדן, מה שיאפשר לישראל להתקיים כמדינה יהודית. כולם מסכימים שאין לאפשר לפליטי 48′ לשוב לבתיהם, מה שמהווה הסכמה לאומית מרומזת על הצורך בישראל יהודית. אם ישראל צדקה בגירוש 600 אלף ערבים ב48′, מדוע לא לגרש מספר מעט גדול יותר כיום? מהו ההבדל המוסרי בין גירושם של ערביי 48′ ו- 2008′? ארה”ב הסכימה לגירושם של הגרמנים מאלזס לוריין ולמחיר האנושי הכבד עוד יותר שגבתה צרפת מאוכלוסיית הודו-סין. מעשיה של ארה”ב באפגניסטן ווייטנאם הובילו לגירוש אדיר מימדים של האוכלוסייה המקומית, כך שהטלת כל פקפוק בזכותה של ישראל להעתיק את מגורי הערבים בשטחה 50 קילומטר מזרחה הוא צבוע לחלוטין. לפני פחות ממאה שנים סיפחה ארה”ב כשליש משטחה של מקסיקו כתגובה למעשי עוינות שמחווירים לעומת 9000 רקטות הקסאם שנחתו על שדרות לאחרונה. מבין בעלות בריתה הבולטות של ארה”ב, יפן מעניקה אזרחות רק למי שמוצאו יפני, גרמניה מעודדת את שיבתם של גרמנים אתניים מחו”ל, איחוד האמיריות הערביות מעניקה אזרחות רק לערבים על אף שפרסים והודים מתגוררים מזה דורות בשטח המדינה. כל מדינות ערב לחצו על ה-יהודים להגר החוצה, וכיום אוסרות על יהודים לרכוש אדמות בשטחן. העונש על מכירת קרקעות ליהודים בשטחי הרשות הפלסטינית הינו גזר דין מוות. לישראל יש את כל הצידוקים שבעולם לגרש את אזרחיה הערביים.

האם הדבר יגרום סבל? כמובן, בדומה להקמתה של כל מדינה. ארה”ב גרמה למותם של כמיליון איש באפגניסטן בתמיכתה במרד כנגד הסובייטים. כ60 אלף יהודים נפלו עם קום המדינה. אין חלקת אדמה אחת בעולם בה אנשים כבר לא קבעו את ריבונותם, ושום מדינה אינה יכולה לקום מבלי שיוביל הדבר למידה של סבל. לו יגורשו הערבים מישראל למטרת הקמת מדינה יהודית יהווה הדבר סבל מינימאלי בלבד בראייה היסטורית, וישראל יכולה כמובן לפצות את הערבים. אם פלסטין דורשת להתקיים כמדינה ערבית נקייה מיהודים, אז ישראל בהחלט צודקת ברצונה להתקיים כמדינה יהודית נקייה מערבים. היהודים היגרו החוצה ממדינות ערב, וכעת הגיע תורם של הערבים לפנות את ישראל.

היהודים

נאמנותם של ערביי ישראל היא פיקציה. ערבים פרגמאטיים מקבלים בשתיקה את קיומה של ישראל בזמן שזו מרעיפה עליהם כספים בתצורת תשתיות וקצבאות, משחררת אותם מכל מחויבות כדוגמת תשלום מיסים או שירות צבאי, ובגדול לא מתערבת כלל בענייניהם הקהילתיים. למעשה, משטרת ישראל כלל לא נכנסת למרבית הכפרים הערביים. לוד, קהילה חצי ערבית ליד שדה התעופה בן גוריון, מוכרזת באופן רשמי כאזור עוין הסגור בפני רשויות החוק המקומיות. נדיר שהמשטרה נכנסת לשם, וגם אז נעשה הדבר ברכבים משוריינים. ערבים ישראלים בגליל הריעו מגגות בתיהם בזמן שהחזבאללה ירה רקטות על חיפה. רובם המכריע של ערביי ישראל מצדד באש”ף, ומצביע בהתאם להנחיות הארגון – כדוגמת ההצבעה לרבין. הפשיעה על רקע לאומני משתוללת במגזר הערבי, כולל מקרים רבים של אונס על רקע לאומני. מלבד זאת, ערביי ישראל מפגינים עוינות מוחצנת כלפי היהודים הסובבים אותם בכל מעשי היומיום. נהג מונית ערבי יחייך אליך, אך יתנהג שונה לחלוטין כאשר רווח כספי אינו מעורב במשוואה. חברי הכנסת הערביים מבקרים בדרך קבע במדינות ערב המצויות במצב מלחמה עם ישראל, כדוגמת סוריה, למטרת החלפת מידע ותיאום עמדות עם הבכירים המקומיים. אש”ף פועל לפי מדיניותו של הו צ’י מין, שבנה חברה מקבילה בדרום וייטנאם. הפת”ח בנה חברה ערבית בישראל המקבילה ליהודית אך נפרדת ממנה לחלוטין: בעלת מוסדות רווחה משלה, מוסדות בריאות משלה, כוחות שיטור, מנהלה ואידיאולוגיה.

חברים חכמים מייעצים לישראל לאכוף את המודל הדרום אפריקאי של דומיננטיות בלתי רשמית. שם, האוכלוסייה הלבנה העניקה רשמית שוויון זכויות לשחורים, אך בפועל שולטת במדינה באופן בלתי רשמי, בעיקר בזכות ביצועים כלכליים נעלים. תרחיש שכזה לא יעבוד בישראל. היהודים הצדקניים אינם דומים לבוּרים הקשוחים, והערבים אינם דומים לשחורים ההגונים בדרום אפריקה. לבנים דרום אפריקאים התבוללו והתחתנו עם שחורים במדינה מזה דורות, אך העוינות בין יהודים למוסלמים עדיין טרייה מדי ולא תפסיק לגבות קורבנות לעוד שנים רבות. בשונה מהשחורים, לערבים יש מימון חיצוני ותעסוקה אשר אינה קשורה לאוכלוסיה היהודית הדומיננטית כלכלית. הערבים אינם זקוקים ליהודים בכדי לשרוד, יש להם מספיק מימון מהאו”ם, האיחוד האירופי, ארה”ב וערב הסעודית. בשונה מהשחורים, הערבים הצעירים מונעים אידיאולוגית ודתית בידי אחיהם המוסלמים והשמאל הישראלי הטוען לצדקת דרכם. המדינות השכנות לדרום אפריקה אינן מאיימות עליה כלל, והיא כאימפריה אזורית המבוססת היטב על שטח גדול וגבולות ברי הגנה.

היהודים

השמאל הישראלי הסכים בתחילה להעניק שוויון זכויות לערביי ישראל מכיוון שאלה היו מעטים מדי בכדי להוות איום. מלבד הצביעות שבהענקת זכויות לאנשים שאינם מסוגלים ליהנות מהן, המצב דאז איננו קיים עוד. כיום הערבים משפיעים עמוקות על הפוליטיקה הישראלית: לדוגמא, היו אלה קולות הערבים שהמליכו את רבין בזמנו, ואת ברק לאחר מכן. תוך עשרים שנה, ערביי ישראל הצעירים יגיעו לגיל הצבעה ויהוו כשליש מקהל המצביעים – ללא ספק הגוש המאוחד הגדול ביותר במדינה. כמה זמן עוד יוכלו עוד היהודים למנוע מנבחרי הציבור הערביים גישה למידע מודיעיני, או לישיבות הקבינט המדיני-צבאי? מה באמת ימנע מחבר כנסת ערבי ישראלי – השווה בזכויותיו לשאר אזרחי ישראל – לדרוש לידיו את תיק הביטחון? מה ימנע מהערבים להקים קואליציה עם השמאל הקיצוני ולמזג את ישראל עם ירדן? ערפאת, ולאחרונה גם אחמדינג’אד, הכריזו בפומבי שהפתרון להבסת ישראל הוא ריבוי טבעי והצבעה דמוקרטית. אמהות ערביות הן נשק הרבה יותר אמין ממחבלים מתאבדים.

יום העצמאות של ישראל מוכר כיום הנכבה – יום האסון – בעיני ערביי ישראל. הם הפסידו את עצמאותם כאשר היהודים זכו בשלהם. ישראל מציבה סמל יהודי על דגלה, המגן דוד. הסמל היהודי הדתי, המנורה, מעטר את כלל מסמכי הממשל. ההמנון הלאומי של ישראל משבח את הנפש היהודייה, לא המוסלמית. אין מקום לסמלים מוסלמים במדינה יהודית. חוק השבות הישראלי מקבל בברכה את שיבתם של הפליטים היהודיים, שאבותיהם עזבו את הארץ ב135 לספירה, אך מונע את אותה השיבה מהפליטים הערביים של 1948. הדמוקרטיה העיוורת פשוט אינה מסתדרת עם הציונות היהודית. האם האמריקאים היו מעלים על הדעת לכנות את מדינתם “לבנה נוצרית”? אם ישראל היא באמת עיוורת להבדלי דת גזע ומין, מי צריך אותה? היהודים יכולים לחיות בבטחה הרבה יותר גדולה בארה”ב או קנדה. ישראל הינה מדינה מונו-דתית, בדומה לוותיקן, ולא דמוקרטיה אדירה שחייבת להיות עיוורת בכדי להתקיים.