השמאל הישראלי עקבי בגישתו הניהיליסטית: דמוקרטיה אתיאיסטית במקום היהדות, פשיטת ישראל משטחים רגישים אידיאולוגית שמא יהפכו אלה לנקודות התקבצות לימנים, ונטישת כוחנו הצבאי על מנת שישראל תאלץ להסתמך על כוחות נוכריים ולרקוד לפי מנגינתם. כך שלמעשה, השמאל אינו צריך לעשות דבר: הם משיגים את מטרותיהם בכך שהם מאפשרים לזמן לעשות את שלו. לרוב, המצב דווקא הפוך: הימנים הם השמרנים הנוטים לחוסר פעולה, ושמאלנים הם התרים אחר שינוי. אך זהו הימין הישראלי, שעליו לשנות מערכת מדינית המורכבת משמאלנים עד ליסודה. הדרך היחידה לעשות זאת היא לנטוש את הקונסרבטיזם המוטעה ולאמץ את הקיצוניות, לבושם של אלה המבקשים לשנות את מדינתם. קחו את המכבים לדוגמה. פונדמנטליסטים דתיים שאין שמרנים מהם, הם אימצו את הקיצוניות ויזמו מלחמת אזרחים עקובה מדם שיהודים בורים כיום חוגגים כחג החנוכה.

אך ראו את הימנים המזויפים שזכו בבחירות הישראליות. מיותר בכלל לדבר על הליכוד, שמצעו הימני כמעט וזהה למצע המדיני של מרצ. נתניהו גם הוא חסיד של תהליך השלום, עם מספר תיקונים והסתייגויות. למעשה, ניתן לראות בו אף יותר פרו-פלסטיני ממרצ: בזמן ששמאלנים רוצים רק לסגת מהשטחים, נתניהו אף יסייע לפלסטינים לפתח כלכלה.

ראו את ליברמן האומר – “אין נאמנות, אין אזרחות” – סיסמא שהומצאה בידי קופירייטר. סיסמתו המקורית של ליברמן הייתה הרבה יותר מתונה – “אין שירות לאומי, אין ביטחון”. לאף אחת מהגרסאות אין סיכוי לעבור חקיקה בכנסת בשל המפלגות החרדיות האנטי ציוניות, שמצביעיהן אינם משרתים בצבא, ולעולם לא יישבעו אמונים למדינת ישראל. בלי החרדים, לימין אין כל סיכוי להשיג מספיק קולות להעברת החוק. הסיכוי שקדימה תסכים לוותר על מצביעיה הערבים בתמיכה בחוק שכזה הוא מזערי.

במונחי חילופי אוכלוסין, תוכניתו של ליברמן איננה באמת ישימה במסגרת המשפט הבינלאומי. ישראל ופלסטין אינן יכולות להגיע להסכם ששולל מהפלסטינים הישראלים את אזרחותם. לא ניתן לשלול מפלג ציבור שלם את אזרחותו. אני האדם האחרון שאכפת לו מהחוק הבינלאומי כאשר זה סותר את מטרות היהדות, אך אם ליברמן מוכן לעורר זעקה בינלאומית ולשלול מהערבים את אזרחותם, מדוע כבר לא להסכים לזעקה מעט יותר קולנית ולגרשם 50 קילומטר מזרחה לירדן?

ליברמן נשבע להשאיר את הר הבית ואת רמת הגולן תחת ריבונות ישראלית. טוב ויפה, אך מה כבר כל כך “ימני” באמרה זו? סוריה נמנעת מתקיפת ישראל מסיבה אחת ויחידה – היא מפחדת ממכת תגמול. הגולן אינו קריטי לישראל מבחינה דתית או צבאית. ישראל צודקת לחלוטין בסיפוח הגולן לשטחה לאחר שלוש מלחמות כושלות שיזמה סוריה כנגדה, אך הסיפוח אינו קשור כלל למטרות ימניות. בזמנו, היה זה השמאל שתמך בחוק הסיפוח בכנסת.

הדבקות בהר הבית היא מטרה ראויה לשבח, אך האם זוהי מטרה ימנית? מה הטעם בשימור מקום המהווה מוקד השפלה מתמשכת ליהודים, המתפללים אל קיר תומך שמעליו עומד מקדש מוסלמי – שנבנה על הריסות קודש קודשי היהדות? אדם ימני, או למעשה כל יהודי נורמאלי, היה מפרק מזמן את המקדש המוסלמי, המזהם בנוכחותו את מתחם בית המקדש.

הימנים המזויפים קוראים לשמר את יהדותה של ישראל. המה של ישראל? מה בדיוק הופך את ישראל ליהודית? אם מסתכלים על מידת יהדותה של ישראל הנוכחית, אפילו רוב ערבי לא יוכל להפוך אותה ליהודית פחות. מקדש מוסלמי עומד על חורבות הר הבית, הערבים מהווים רוב מוצק ביהודה ושומרון ומספריהם גדלים בתוך ישראל, השפה הערבית מוכרת כרשמית בישראל. שליש מאוכלוסיית ישראל איננה יהודית, היהדות נודתה הרחק מהתנהלות המדינה, יהודים בישראל מתים בפיגועים, מלחמות ורדיפות הרבה יותר מאשר בכל מקום אחר בעולם, ויחס הממשלה ליהודים הרבה יותר קשה מאשר לערבים. הדבר היהודי היחיד בישראל, הוא שהיא נמשלת בידי שונאי יהדות.

רק בריק הפוליטי שנוצר לאחר הוצאת מפלגת כ”ך אל מחוץ לחוק, יכולות הליכוד וישראל ביתנו להיחשב למפלגות ימניות. במציאות, מפלגות אלה מייצגות עמדת מרכז מלאת פחד, שמטרתה היא בלבד לשמר את מעט שאריות היהדות שעוד נותרו לנו, תוך מיגור כל תוכן מהדברים. באם יקום מנהיג ימני אמיתי, מיד יראו הבוחרים שנתניהו וליברמן אינם אלא גרסה מעט יותר אגרסיבית מברק וליבני.

האג’נדה הימנית האמיתית היא מאוד פשוטה:
- מדינת ישראל מושרשת ביהדות. כלומר: אין עבודה בשכר בשבת, אין חמץ בפסח, אין הומוסקסואלים בפרהסיה. המדינה לא צריכה להיות חרדית, אך מה שכתוב במפורשות בתורה, אנו עושים.
- מלבד יהודים, רק גרים (מי שהתגייר) רשאים להתגורר בישראל. פגאנים (כמו תאילנדים לדוגמא) אינם רשאים להיכנס לארץ, לא כתיירים, ולא כפועלים.
- גבולותיה של מדינת ישראל משתרעים מתעלת סואץ ועד לנהר הליטאני, ומהים התיכון ועד נהר פרת. אנו לא מתכוונים ליזום מלחמות כדי להשתרע עד לגבולות אלו, אך מה שכעת שלנו – שלנו לנצח.
וצריך לבנות מחדש את בית המקדש.