שתיקתו התקשורתית של אוסאמה מתאימה לאדם בעל לחץ דם נמוך. הוא איבד את קור רוחו בזמן ראיון לאל-ג’זירה שם נשאל האם ייתכן שישתמש בנשק גרעיני. אדוורד גירדט תיאר את אוסאמה של שנות ה80′ כ”סעודי יהיר”. רוגע הוא תכונה לא נפוצה בקרב ערבים עירוניים ומוחצנים, ובטח שלא היינו מצפים לה מסעודי מפונק ועשיר שהפך לנמלט מהחוק. בסופו של דבר, אוסאמה הוא עדיין אזרח, אשר מעריץ את גבורתם של הלוחמים בשטח, ולכן תלותו באל באל-זוואהירי. בשל היותו נחוש להוכיח עצמו בפני המוג’אהידין האפגאניים, האגדה מספרת כי בן לאדן היה נוהג בבולדוזרים תחת האש הסובייטית – דבר אומנם לא סביר, אך ציורי ביותר. בן לאדן קונה השפעה בכסף וצובר רצון טוב בהתנהגות טובה וכנה, אך הוא אינו מסוגל לאכוון קבוצות לוחמות בעצמו.

בן לאדן ידוע כמי שמתכנן את מתקפותיו זמן רב ושואף לחזות עד כמה שיותר רחוק. דבר זה מעיד בעיקר על אי יכולתו לפעול כרגע. בן לאדן יכול בקלות לפתוח במלחמת גרילה נגד מטרות רכות ישראליות ואמריקאיות בחו”ל, נגד תיירים ועסקים. במקום לפוצץ מלונות, אל קאעידה תוכל להמשיך להרוג יחידים על מנת להשיג אפקט טרור משמעותי. ההסבר היחיד הוא שלאוסאמה אין את המשאבים אף פעולה מוגבלת שכזו. אוסאמה קרא ללא הרף למתקפות על ארה”ב בכדי לאלץ אותה לשחרר את השייח’ העיוור, אך בפועל נכשל בארגון מתקפות שכאלה. ארגוני הטרור האחרים בעולם ממשיכים בשלהם ללא קשר לבן לאדן.

בן לאדן נכשל פעם אחר פעם במאמציו לגשר ולפייס בין הארגונים האפגאניים הלוחמים והקבוצות המצריות העוינות. כל הקבוצות באפגניסטן, מהטאליבן ועד הברית הצפונית, ברכו על הגעתו של אוסאמה בעיקר מכיוון שהוא היה אורח מכובד ללא אג’נדה פוליטית באפגניסטן. למעשה, מפקד הברית הצפונית קיבל את אוסאמה בזרועות פתוחות לאחר גירושו מסודאן, על אף שהלוחמים הערביים באפגניסטן הצטרפו לטאליבאן ולחמו ללא הרף בברית הצפונית. כנראה שמפקד הברית הצפונית לא קישר בין בן לאדן ללוחמים הערבים באפגניסטן. בשנת 2000 לחמו בשנית הערבים באפגניסטן בברית הצפונית, ובן לאדן עצמו לא היה מסוגל לתקוף את חברו-מארחו. הנקודה היא שלבן לאדן הייתה השפעה מועטה מאוד על הערבים באפגניסטן.

בן לאדן נשכל בשכנוע מספר קבוצות טרור מקומיות בגישתו – “אמריקה תחילה”. רק לאחר שמדינות כמו מצריים החלו לפעול נגד ארגוני טרור מקומיים, אימצו מספר קבוצות את גישתו אוסאמה והבינו את החוכמה שבתקיפת ארה”ב ולא את משטרי ערב הכופרים. גישתו האנטי אמריקאית של בן לאדן נובעת מאי יכולתו לפעול ברמה המזערית. לבן לאדן אין את המיומנות או התשתית בכדי לנהל מלחמת טרור כנגד כל דיקטאטור אסלאמי, והמלחמה בארה”ב היא קלה בהרבה. ארה”ב אינה יכולה למגן לחלוטין את נכסיה הרחוקים ברחבי העולם או באמת לרדוף בהצלחה אחר טרוריסטים שמוצאים את מקלטם במדינות כושלות. הדרך היחידה שארה”ב תוכל להפסיק להוות גורם משיכה לטרוריסטים היא אם תהפוך את המדינות המוסלמיות למטרות רכות בעצמה. דבר זה כבר קרה בעיראק. אם ארה”ב תצליח להפוך את מצריים לדמוקרטיה, מצריים החלשה תהפוך בעצמה למוקד משיכה לטרור, ובדומה לעיראק, גם שם המחבלים יחליטו כי זול יותר לפעול בקנה מידה מקומי.