מסתמן תסריט צפוי מראש: כוחות השלום של האו”ם לא עושים כלום. אפילו כשהם מגיעים סוף-סוף ללבנון. לא צריך נביא כדי לצפות את זה. ישראל הסתמכה על כוחות השלום ב-1967, 1973, 1983 ובכל זאת המלחמות התרחשו. חוקרי הצבא מתנגדים לשכירי-חרב עקב המוטיבציה הנמוכה שלהם. לכוחות השלום מוטיבציה עוד יותר נמוכה. הרי הם מקבלים תשלום ללא קשר להתוצאות.
כוחות השלום לא יפרקו את החיזבאללה מנשקו. ניחא, אין רע ללא טוב. אנו היינו זקוקים לממשלה חסרת עונים כמו ממשלת אולמרט כדי לנער את הישראלים מאדישותם לפשרות. היינו צריכים לספוג רקטות מעזה כדי לקבל אומץ לטהר את הגליל מהאויב המוסלמי. היהודים השלו את עצמם אפילו לנוכח גלי האנטישמיות בגרמניה. הסכנה המרחפת אינה מספיקה. הלוואי ויתרחש סוף העולם. רק לוודא שלישראל יהיה צבא הכשיר לניצחון: 1967, לא 1942.