ספק אם אולמרט האתיאיסט היה הורג את ילדי הנוצרים כדי לאפות מצות על דמם. “מזימת הרצח” של אזרחי לבנון בעזרת פצצות-מצרר מתאימה לרוח זמננו. אין טעם להדוף את האשמות והדיבה, כסילים יאמינו לכל, למרות העובדות.
אין צבא מערבי אחר שהואשם ברצח עם על ידי נפלים, חוץ מהצבא ישראלי – כרגיל. למרות העובדות. הרי צה”ל הרגיש לדעת הקהל והתקשורת הזהיר תדיר את אזרחי הלבנון לפני ההפצצות, וניהל קרבות-רחוב כדי למנוע הרג אזרחים. השערה שישראל פיזרה את פצצות-מצרר בכוונה לפגוע באוכלוסיית האויב לאחר סיום הקרבות סותרת את המציאות.
פצצות מצרר הן נשק חיוני ויעיל מאוד. השתמשו בו עוד במלחמת עולם השנייה. זה לא איזה מטען זוועתי אלא נשק קטלני וחסכוני. יש לו יחס פגיעה\הרס נמוך בהשוואה לפצצות אחרות. תוך כדי הלחימה צה”ל היה צריך לטהר ממחבלים שטחים שפונו על ידי האזרחים. פצצות מצרר עשו את זה עם פחות הרס.
מדוע צה”ל הגביר את השימוש בפצצות מצרר לקראת סיום המלחמה? באשמת התקשורת. עיתונאים שאינם בקיאים בתורות הלחימה מגנים את השימוש בפצצות מצרר. סמוך להפסקת האש לצה”ל כבר לא היה צורך בהרגעת התקשורת והוא ניסה להשיג תועלת מרבית בזמן שנותר. גם החיזבאללה הגביר את הפצצותיו.
המספר 350,000 מטענים שמפורסם על ידי האו”ם אינו מציאותי. ע”פ התקן האמריקני כמות הנפלים לא עולה על 5%. המספר הנטען על ידי האו”ם שווה לשימוש ב-20,000 פצצות מצרר על ידי צה”ל. אם אחוז הנפלים הוא גדול יותר – 15-20% - רבים מהם בטח לא תקינים עקב פגמי היצור ואינם מסוכנים.
הנזק מנפלים לאוכלוסיה אזרחית הם סיפורים לבכיינים. לא האו”ם ולא כלי התקשורת זעקו על אותה בעיה שהייתה לאמירויות באפגניסטן. אין פתרונות-פלא – צביעת הפגזים בצהוב משכה תשומת הלב של ילדים ולא הרתיעה אותם. הסכנה לא כל כך גדולה: אפשר להורות לילדים להיזהר מפצצות שצורתם מוגדרת, אפשר לחרוש את השדות כדי לגרום לפצצות להתפוצץ. כל איזור הלחימה נשאר מסוכן למשך זמן ארוך: אזרחים רוסים נהרגו מנפלי התחמושת ממלחמת העולם השנייה במשך עשרות שנים. אף אם מיקוש אזורים בדרום לבנון היא שיטת הגנה לגיטימית – ישראל לא עשתה זאת.