שירותי הביטחון הפוליטקלי-קורקטים מבזבזים משאבים יקרי ערך. נוסעי המטוסים מאבדים אלפי שעות-אדם במילוי הוראות של כוחות הביטחון במסופי הביקורת ומאות אלפי העובדים בשדות התעופה נאלצים לעבוד שעות נוספות כדי לשמור על ההוראות האלה. כל זה עולה עשרות מיליארדי דולרים אשר מורדים מהתוצר הכללי בכל העולם. הוראות הביטחון הופכות לאבסורדים, למשל האיסור להחזיק משחת שיניים או מספריים זעירים של מניקור בתוך המטען האישי בסלון המטוסים, או דרישה להציג את מרשם הרופא לתרופות שבכיס. כאילו שלטרוריסטים קשה לזייף את המרשם.

ההגנה הפסיבית לא משיגה כלום. בניגוד למבצרים עתיקים, שדות התעופה המודרניים גדולי מימדים מדי מכדי שיהיה ניתן להגן עליהם ביעילות. טרוריסטים יכולים לבצע פיגועים בטרמינלים, למסור מטען עם פצצה במסופים הפחות מבוקרים במדינות מסוימות או לירות טיל-כתף על מטוס הנע בנתיבים אחוריים של נמלי התעופה. הטרור בנמלי התעופה בלתי נמנע אם לא נקרא לילד בשמו.
סתם טרור זהו מושג כללי בעלמא. בשדות התעופה זהו טרור מוסלמי או ערבי-הרי בחורים בלונדינים ששמם אנדי לא מפוצצים מטוסים. יהודים, נוצרים וכושים בדרך כלל לא מכניסים חומרי נפץ לנמלי התעופה (פעם עשתה זאת החברה השוודית של ערבי). הבעיה שלנו היא לא הטרור בנמלי התעופה שלנו אלא הערבים בערינו.

האפריקאים שסובלים מקריסת החברה הפטרנליסטית והערכים המסורתיים, מדוכאים על ידי תרבויות זרות, מושמצים ומושפלים על ידי הלבנים במשך דורות – הם לא חוטפים את מטוסינו. מוסלמים ערבים עושים את זה.
אנשים בני אומות ותרבויות שונות ומנוגדות אינם שווים חוץ מאחדות ביולוגית בסיסית. ההישגים של הספורטאים האפריקאים בתחרויות מטילים ספק אף על זה. הקווים המבדילים קשים לזיהוי: הגרמנים אך לא האיטלקים, רוסים אך לא הבולגרים השמידו את היהודים באכזריות. נוצרים ומוסלמים, אמריקנים וערבים נבדלים מהותית מכדי להנהיג הוראות הבטחון השווים כלפיהם.
כשאנו מבינים את שורש הבעיה אנו מסוגלים להתמודד איתה. שורשי בעית הטרור הערבי הם הכסף, ההגירה והאסלאם.

המערב צריך לסגור את דלתותיו בפני הערבים, אין להם מקום בו. אך במקום זה אמריקה ואירופה יותר פתוחה כלפיהם מאשר למהגרים ממזרח אירופה או אסיה. לאשרת תייר אין קשר לזכויות האדם, זוהי הטבה שכל מדינה מעניקה כרצונה. אין לאמריקנים או אירופאים כל מחויבות מוסרית כלפי הערבים. את הערבים צריך להחרים. אם מספר ערבים ייפגעו מהחרם הזה – ניחא, שילכו לעשות בירורים עם בני עמם ובני דתם ויפתרו את בעיית הטרור המאיימת על המערב. בטוח שחלק מילידי גרמניה נפגעו מאיסור לבקר בארה”ב בזמן מלחמת העולם השנייה.

המערב נלחם נגד הגרמנים ולא נגד הנאצים, נגד היפנים ולא נגד האימפריאליסטים האסיאתים, נגד הרוסים ולא נגד הסובייטים.
וותרו על הפוליטקלי-קורקטיות המיותרת. זהו את האויב והילחמו בו. היו אמיצים לבטא את השם המגונה: ערבי. אז יתברר לכם מה צריך לעשות.