ישראל מאבדת מומנטום ואת הסיכוי הטוב ביותר להפסקת אש. לאחר הצלחתה הראשונית של המתקפה האווירית על עזה, הפעולות הבאות יהיו הרבה פחות מרהיבות, ויעלו בדם יהודי רב.

המבצע בעזה הצריך מידע מודיעיני וטקטיקה מבריקה שתתעלה על אוזלת היד האסטרטגית “המוסרית” של ישראל. על מנת להפחית באובדן חיי אזרחים, צה”ל הזהיר מראש את אזרחי עזה והפציץ צריפים ריקים, או השמיד אותם בשעות הבוקר המוקדמות כאשר היה סביר יותר שאיש לא ישהה בהם. הדבר המעניין הוא, שעצם הניסיון להציל את חיי האזרחים עזתיים מצביע על ידיעתו המוקדמת של הפת”ח על המבצע: צה”ל התקשר ל90 אלף תושבים בעזה והזהיר אותם על התקיפה דרך מרכזייה בגדה.

היעדרה של פלישה קרקעית לאחר הפצצה אווירית מוצלחת היא דבר תמוה במונחים צבאיים. החל מהיום השני הפכו תקיפות צה”ל לארעיות וברובן חסרות טעם מאחר וכל המטרות המרכזיות הושמדו כבר ביום הראשון. למרות שיחידות קומנדו ישראליות נמצאות בעזה במשימות השמדת משגרים, ההפוגה בעצימות הלחימה מאפשרת לחמאס להתבצר לקראת פלישה קרקעית. חמאס כבר הצליח לארגן מחדש את כוחותיו. לחמאס נותרו עוד כ6000 טילים במאגרי הנשק שלו, מה שמאפשר לו להמשיך לירות על ישראל לפחות לעוד מספר חודשים.

אם צה”ל יפתח במבצע קרקעי בעזה יהיו ההשלכות רעות מאוד. אפילו במצבו הרע ביותר, חמאס עדיין מסוגל להרוג חיילי צה”ל רבים במתקפות פגע וברח. הערבים יכריזו על ניצחון בשל כך שהם הצליחו להרוג כמה יהודים. חכם בהרבה יהיה להכניס את חיילי הפת”ח לעזה בסיוע טנקים ישראלים, אך שיתוף פעולה מסוג זה יחסל את תמיכתו הציבורית של הפת”ח. דבר לא ישמיד את ארגון החמאס חוץ מכיבוש ארוך טווח של הרצועה וחיסול תומכיו אחד אחד באמצעות רשת מודיעין אזרחית. מצריים התנערה מעזה בשנת 67′ ולא תסכים לקבל את השליטה בה בשנית.

אפילו אם הפת”ח ישתלט על עזה, הוא אינו מסוגל לשמור על השלטון. כבר היום קרוב החמאס להשתלטות פוליטית גם על הגדה, אשר נשלטת ע”י צה”ל והפת”ח. בעזה מצבו טוב בהרבה, והוא נהנה מתמיכה כלכלית, צבאית ופוליטית מידי האחים המוסלמים במצריים הסמוכה.

אזרחי עזה לא יפנו את גבם לחמאס כי צה”ל נמנע מפגיעה באזרחים. על כן, למצביעי החמאס אין כל סיבה לחוש באחריות על תמיכתם הפוליטית, ולא יתנערו מהתנועה. ישראל אומנם זורעת הרס, אך בדיוק כמו בלבנון, הנזקים בעזה ישופצו במהרה בכסף איראני. לוחמי החמאס אינם מוטרדים מאובדן חיים. ירדן רצחה אלפי פלסטינאים בספטמבר השחור, וכך גם עשו סוריה ולבנון.

ממשלת ישראל מתכוונת לשקוע לתהום אי המוסריות העמוקה ביותר – היא הולכת להקריב דם יהודי על מנת לתת את השלטון בעזה לפת”ח על מגש של כסף. מסירת עזה לפתח על דם חיילי צה”ל יהווה אסון אלקטוראלי למפלגת קדימה. נראה כי בדיוק כמו בלבנון ב2006, לממשלתו של אולמרט אין מושג כיצד לסיים את המלחמה – אלא אם כן מדובר בתוכנית שמטרתה להתגרות באיראן ולהשיג עילה משפטית לתקיפת הכור הגרעיני בנתנז. אך ספק אם מתקפה שכזו תצא לפועל אלא אם כן איראן תתקוף ראשונה.

הגיע הזמן לפתוח את הגבול ולהציע לחמאס הפסקת אש עם תנאים ישראלים נוקשים: לא עוד מנהרות, לא עוד הברחות נשק, לא עוד ירי טילים, עם הבטחה ברורה לנקמה חריפה במקרה של הפרת התנאים.

ניתן להכריח את החמאס לחדול מירי הטילים, אך מדוע כל ההמולה הזאת? חמאס כבר הציע זאת מיוזמתו בתמורה לפתיחת מעברי הגבול, מה שישראל תעשה בכל מקרה אחרי המבצע. לקבוצות מיליטנטיות דומות בעזה אין כל סיבה להפסיק את הירי. המשך הלחימה זו ההצדקה היחידה שיש לארגונים אלה לקיומם. חזבאללה משמר את הפסקת האש כי יש לו עניינים אחרים לדאוג להם מלבד ישראל, לפלסטינאים אין.

הממשלה מסרבת לקבל שני דברים בסיסיים בקשר לסכסוך. אחד, אין לו פתרון מיידי, ותמיד תהיה מידה מסוימת של אלימות מצד הפלסטינים. שתיים, ישראל שוגה ביוהרה. כאשר חמאס השתלט על הרצועה, ישראל לא הייתה צרכה לסגור את המעברים – המהלך שהוביל להסלמה באלימות. זה לא אמור לעניין את היהודים אם מחבלים מהחמאס או מהפת”ח שולטים ברצועה, בין אם מדובר ברשות, באוטונומיה, או בממשלה. הערבים רשאים לבחור באיזה ממשל שהם רוצים, אך אסור להם לתקוף את ישראל. ישראל שוגה בפעולתה הספוראדית נגד עזה: לא ניתן ליצור הרתעה או התניה כלשהי ללא מדיניות עיקשת ועקבית. הכלב של פבלוב לא יזיל ריר למשמע צלצול הפעמון אם הוא יקבל בשר רק פעם אחת מתוך אלף צלצולים. על הפלסטינים ללמוד על בשרם שכל רקטת קסאם שנורה משטחם ממיטה עליהם הרס אדיר תוך מספר דקות. הם משגרים קסאם, אנחנו משמידים בניין.

אך הבעיה היא כזאת: מה אם חמאס יסרב להפסקת אש ישראלית? יהיה זה טיפשי מאוד מצד החמאס אם הוא לא יבין עד כמה ברור שממשלת אולמרט הסתבכה כאן עמוקות לאחר הניצחון הראשוני. ישראל לא תוכל להשיג ניצחון גדול יותר ממה שהיא כבר השיגה. היא לא מסוגלת או מוכנה באמת לחסל את החמאס. חמאס עוד ייכנס להיכל התהילה האסלאמי בשל סירובו להסכים להפסקת אש, כי הוא מציב את ממשלת אולמרט בפני דילמה לא נוחה: או שתחזרו לסטאטוס קוו של ירי קסאם-תגובה ישראלית – ירי קסאם, או שתפלשו לעזה ותיכנסו לסיוט נוסח דרום לבנון.

העולם הוא מקום מעניין מאוד.