תקיפת צה”ל בעזה התרחשה רק מכיוון שהיא ענתה על האינטרסים של הגורמים הפוליטיים המעורבים. קדימה והעבודה היו סופגות מפלה בבחירות לו החמאס היה ממשיך לירות מאות טילים ביום ללא מענה. מבצע מוצלח בעזה משפר מאוד את סיכויי השמאל לזכות בבחירות. פת”ח בסכנה לאבד את נשיאו מאחר וכהונתו מסתיימת עוד כשבועיים. הבסת החמאס באופן צבאי היא הצידוק היחיד של עבאס להאריך את כהונתו מעבר למועד החוקי. חמאס נכשל במטרתו להביא שגשוג לרצועה, וניצחון צבאי נגד הציונים נותר הדרך היחידה לשמור על פופולאריות. סוריה רוצה להראות את כוחה במלחמה שולית עם ישראל לפני כניסה לשיחות ישירות. מצריים אוהבת להראות למערב שאף אחד מלבדה לא מסוגל לתחזק את השלום האזורי: ברגע שהשיחות עם חמאס בתיווך מצרי נכשלו, פרצה מלחמה. איראן רוצה לסבך את ישראל בעימות צבאי נוסח לבנון, על מנת להסית את תשומת ליבם של היהודים מתקיפת מתקני הגרעין בנתנז.

תקיפת צה”ל מראה שאנשים לא לומדים מטעויות. לפחות לא היהודים. נתקלנו בדיוק באותו התרחיש בשתי המלחמות בלבנון: לכבוש זה קל, אך תחזוק לאחר כיבוש זו מטלה בלתי אפשרית. ישראל יכולה להפציץ ערים שלמות עד אבק, אך מחבלים תמיד יצוצו לאחר מכן מתוך ההריסות. הם נהנים מגורם ההפתעה, ממגן אנושי, ומזכויות אדם. ויותר מכל, הזמן משחק לטובתם: תוך מספר ימים, ינהג עולם כמנהגו, וידרוש מישראל הפסקת אש. ערביי ישראל כבר פתחו במהומות. חמאס ייצא ממחילותיו ויכריז על ניצחון. כוחות הפת”ח שאומנו בירדן בידי ארה”ב יוכיחו עצמם חסרי אונים מול לוחמי חמאס פורעי החוק – או שיהפכו עצמם לארגון טרור.

ישראל יכולה להרוס את מבני חמאס. אך מה בדבר מבני הג’יהאד האסלאמי, החזית העממית, וועדות ההתנגדות, אשר להם אין הרבה מבנים שניתן לתקוף? רשת הטרור בעזה מסתמכת על מספר “משפחות טרור” ענפות כגון משפחת דורמוש, אשר מתפרסות על פני שכונות רבות. צבא שמוטרד מזכויות אדם אינו מסוגל להכריע התנגדות מסוג זו.

ישנם מספר דרכים להביס לוחמי גרילה מחופרים. הדרך ההיסטורית הינה האמינה ביותר – ריקון השטח מתושביו. לממשלת ישראל אין את האומץ לעשות זאת.

יש את השיטה המשטרתית: כבשו את המקום והתחילו לרדוף את המחבלים. שרון עשה זאת בהצלחה בזמן שהיה מושל עזה. כל מבצע שיטור שכזה אורך זמן רב, דורש שליטה מאלה על האזור ומצריך אלפי סוכנים ומשתפי פעולה. בקיצור, יש לשכוח מההתנתקות, לכבוש מחדש את הרצועה, ולסכן את חיילי צה”ל מדי יום בקרבות עירוניים. לממשלת ישראל אין את האומץ לעשות גם את זה. שמאלנים מאמינים כי הכל פתיר כאן ועכשיו, ושונאים להודות כי יש סכסוכים מסוימים שלוקח מאות שנים לפתור.

דרך פעולה שלישית תהיה להסתמך על בוגדים. ישראל שכנעה את צד”ל לעשות את מרבית העבודה השחורה בדרום לבנון. אך בעזה אין לישראל שותף – כל הפלגים שם נגדנו. אם היהודים ישיגו את תמיכת הפת”ח, קהל המצביעים לא ישכח לו את זה. ניצחון מהיר בגיבוי ישראלי לפת”ח יסמן את מפלתו בטווח הארוך. אפילו אם הפת”ח יילחם – מה שלא סביר – ויצליח להביס את חמאס, הוא אינו יכול לגעת בחז”ע ובחז”ד, שהם ארגונים חילוניים כדוגמת אש”ף.

מקייאבלי כתב גם על אופציה תיאורטית שלישית: זכייה באהדת האויב בדרך טוב לב. אך מלבד פינוי ישראל לקנדה, אינני סבור כי יש דבר שישראל תוכל לעשות שירצה את חמאס.

השאלה אם חזבאללה יצטרף לחמאס בסכסוך הנוכחי היא בגדר ניחוש. קרוב לוודאי שלא, מאחר וסוריה אינה רוצה להכעיס את ישראל יתר על המידה, וממשלת לבנון – בה חברה חזבאללה – מפחדת מתגובה ניצחת. קבוצות פלסטיניות בלבנון יכולות עצמן לירות אל עבר ישראל.

המבצע בעזה ייתן לחמאס לגיטימציה בינלאומית בדיוק כפי שמלחמת לבנון השנייה נתנה לגיטימציה לחזבאללה. מארגון טרור, הפך החמאס לצבא חוקי. היום הייתה הפעם הראשונה שמשרד ראש הממשלה אישר שהפסקת האש עם חמאס אכן התקיימה. לפני כן, ישראל הכחישה כל הסכם רשמי מול החמאס, וכינתה אותו בתור “הבנה”.

במונחים צבאיים, המבצע עודנו רחוק מהכרזת ניצחון. יותר מאלף נפגעים פלסטינים כבר החלו לעורר את הזעקה העולמית אפילו כאשר מספר ההרוגים בפועל הוא נמוך באופן מפתיע. השמדת מבני הביטחון ברצועה לא ממש הסבו אבדות למאגרי הנשק של חמאס – יהיה טיפשי מצד הארגון המוסלמי לשמור את נשקיו בתוך מבנים מוכרים ופגיעים. מטרת הריסת מבני המשטרה הינה לזרוע תוהו ובוהו ולפעול כנגד מאמצי חמאס בשנה אחרונה להשליט סדר ברצועת עזה.

לאחר ההלם הראשוני, הלוחמים הפלסטינים יתאספו מחדש ויתכוננו לקראת פלישת צה”ל. בתקווה, לא יחזור הצבא על טעויות מלחמת 2006 כמו שליחת טנקים ללוחמה עירונית ללא ליווי מסוקים, או הפגזת כבישים לפני התקדמות הטנקים. אך לחמאס יש מאגרי טילים נגד מטוסים נרחבים, אשר מסוגלים להפיל מסוקים ישראליים. צה”ל לא מיגן את מרבית הטנקים בהגנה אקטיבית, והם נותרים פגיעים לטילי RPG.

חמאס יגביר את מתקפות הטילים על ישראל, וחשוב מכך, את דיוקם ואת קטלניותם. מספר הפצועים היום- 10, הינו גבוה במונחי הפסקת האש.בעוד שצה”ל דוחק את משגרי הטילים הרחק מהגבול, יתחיל חמאס להשתמש בטילי גראד קטלניים יותר.

במהרה ייגמרו לצה”ל מטרות “כשרות” ברצועה, וממשלת אולמרט תאלץ להכריז על ניצחון ולקבל על עצמה הפסקת אש, או לפלוש לעזה. האופציה השנייה אינה מתקבלת היטב בתקופת בחירות מאחר ויתלוו אליה אבדות כבדות, כאשר כלל לא נקבעו יעדים ברורים. פלישה נרחבת לעזה אינה סבירה: ישראל תמשיך בטקטיקת הפצצות אוויריות חסרות תועלת.

קיימת אלטרנטיבה, השמידו את עזה.