מנהיג החמאס אסמעיל הניה הצהיר שלא יעמוד בראשות הממשלה שתכיר בישראל. הצהרה ברורה וחד-משמעית. ואפילו אם נצליח לסחוט ממנו “כן” מהוסס מה יהיה ערכו? הם ימשיכו לשקר ולחפש דרכים להזיק לישראל. הרי על הערבים לא רובץ עומס כללי האתיקה כמו על בני תרבויות שפיתחו אותה במשך דורות. הערבים היום הם כמו האירופאים במאות הביניים – ערמומיים, רמאים ולא מקיימים הבטחות. אפילו אם הם יחתמו על הסכם שלום עם ישראל הם ימשיכו לחפש רגע מתאים להכות בישראל.

מנהיגי ערב לא מייחסים משקל רב להבטחות של עצמם אך מבקרים את ההסכמים שנחתמו על ידי קודמיהם או על ידי אויביהם הפנימיים. באוסלו, ישראל השיגה הסכם שלום אומלל עם ערפאת – החמאס דחה אותו. לישראל היה הסכם מוכן לחתימה עם לבנון ב-1983 שאיבד את תוקפו לאחר שנה. הפלסטינים יצטרכו לתת דין וחשבון על כל הסיוע הסעודי. המדינה הקריקאטורית – איחוד האמירויות – גם כן מקבל כספים סעודיים רבים, הפך למדינה פונדמנטליסטית מוסלמית מובהקת. גם פלסטין תהיה פונדמנטליסטית אסלאמית. משבר כלכלי, תמיכה סוציאלית רחבה וריבוי אוניברסיטאות יגרמו לצעירים לדבוק בדרך אידיאולוגי רדיקאלית. לא ניתן לספק עבודה לאוכלוסיה הערבית המתרבה והמובטלים יקדישו את רוב זמנם לפעולות אנטי-ישראליות. תארו לעצמכם רובע של שחורים באמריקה המושתת על ידי אידאולוגיה סוציאליסטית – כך זה יהיה בפלסטין.

האסלאם אוסר לקיים הסכמים עם מדינות לא-מוסלמיות ועל אחת כמה כאלה הממוקמות על אדמות מוסלמיות. הפסקת הלחימה – זוהי הנוסחה היחידה המקובלת על האסלאם ביחסים הבינלאומיים. הפסקת-אש דה-יורו – זוהי מקפצה לג’יהאד. החמאס מציע לישראל תנאים להפסקת-אש לטווח ארוך הנוחים לו: חלוקת ירושלים, החזרת הפליטים של 1948 וצאצאיהם, כניסה חופשית של פלסטינים לישראל ואוטונומיה מלאה לערבים בישראל – כל זה היא דרך לגיטימי לחיסולה של מדינת ישראל.

נניח שישראל תבתר את עצמה ותמסור את מזרח-ירושלים לערבים, תחת ניהולם העצמאי: הם יפריעו ליהודים בכל דרך לבקר במקומות הקדושים. נגיד שהאמריקנים ישכנעו את החמאס להכיר בישראל ושתקום מדינה פלסטינית: מה ימנע מארגוני הטרור אחרים להמשיך בפיגועים נגד ישראל? הרי כדי לשלח לישראל שהידים לא צריך צבא סדיר. המערב רגיל לנהל יחסים עם מדינות עצמאיות. אם נחתם הסכם שלום – אזי נגמרה המלחמה. אבל עם המוסלמים זה לא כל כך פשוט. מלחמת לבנון הראתה ב-2006 שהממשלות ערביות לא מעוניינות ולפעמים גם לא מסוגלות לרסן את הקיצונים שלהן. ממשלת פלסטין יכולה לחתום על הסכם שלום אך הפלסטינים בסתר ליבם לא יהיו מוכנים להשלים עם ישראל. ספק אם מדינה עם ההתנגדות הפנימית כה חזקה יכולה לשמור על שלום יציב עם מדינה שכנה.