יוטב למי שאוהב לדבר על “נחמדות התורה” להבין כי החוק הדתי הותאם לשבטים בדואים: הוא אכזרי, יעיל ופחות או יותר מכובד.

רבים מהעבריים העתיקים היו בדואים, זהו ההסבר היחיד לשהותם ארבעים שנה במדבר. לא כולם היו כך, כפי שעולה מהתלוננותם הבלתי פוסקת, ומהפצרותיו של משה בבני מדיין שיישארו עימם ויראו להם את הדרך בסיני (במדבר, פרק י’, פסוק ל”א).
בדואים נוודים אינם מסוגלים לתחזק בתי כלא. על פיהם, ועל פי התורה, ענישה כוללת רק הלקאה, הוצאה להורג, וקנס.
הכנסת האורחים המפורסמת של אברהם גם היא אופיינית לבדואים. הכנסת האורחים תקפה גם לגבי אויבים, בדומה למצווה בתורה, ככתוב ביחס למתן סיוע לאויב שחמורו נפל. ברית הדמים שאברהם ערך עם הכנענים דומה להסכם היהודי המודרני עם שבט אל-הייב. ה’ העניש את אברהם על כך שכרת ברית עם יושבי הארץ, אותם נורו צאצאיו לגרש.

הגנה על נקבת השבט בכל מחיר, הוא ערך בדואי עליון אשר עולה גם בפשיטתם של שמעון ולוי על שכם. בדומה לבדואים, האחים לא הוטרדו במיוחד מאובדן בתוליה של דינה, אלא בבושה הרוחנית שבעצם היותה שבויה בידי השכמי.

הבדואים מאמינים בעין תחת עין בדומה ליהודים, לפחות כאשר מדובר בנקמת דם.
בדומה ליהודים, הבדואים מאמינים בצדקת מעשר.

אכזריים לאויבים, פתוחים לעמיתים הגונים, ומבלי טיפת נאמנות או מוסריות – הבדואים מהווים בדרך מסוימת מודל ליהודים מודרניים. רק כמאתיים בדואים מתגייסים לצה”ל מדי שנה. המתנדבים באים ברובם מהצפון, ואינם מרגישים כל קשר לערבים מהדרום. מבחינה היסטורית ידוע כי הבדואים מהצפון שנאו את ערביי הדרום שהתיישבו והפכו עירוניים, ונהגו לפשוט בכפריהם.

בדואים – ערבים מוסלמים אשר לוחמים לצד יהודים כנגד ערבים מוסלמים – הם לא האנשים הכי נאמנים שיש. הם מצדדים לצד יהודים חזקים, אך ינטשו יהודים חלשים ללא היסוס.
ישראל מיישבת בכוח את הבדואים בערים מכיוון שאורך חייהם הנוודי משתלט על חלקי אדמה נרחבים. אך בדואים מיושבים אינם שונים משאר הערבים. בדואי שכזה אינו רואה עוד שוני לעמיתו הערבי, ויחדיו הם יהיו עוינים ליהודים. בזכות היהודים, הבדואים מפתחים כיום מודעות לאומית, דבר שלא היה קיים בתקופת נדודיהם. הם לומדים להבין את חשיבות האדמה ולשנוא את היהודים שלקחו אותה מהם. בדואים מיושבים אינם מועילים לצבא כגששים. ישראל אוהבת ליצור לעצמה בעיות.