תמיד מסוכן להסתמך על מעצמה שתגן עליך: היהודים כבר ניסו זאת עם אשור, רומא ופרס. למרבה המזל, ישראל אינה זקוקה לאף אחד: במידה ונעשה שימוש נכון במלאי הפצצות הגרעיניות שברשותנו, נוכל לאלץ את כולם מטהרן ועד לוושינגטון להתכופף לרצוננו. אף אחד לא ישמח אם היהודים המטורפים יאיידו את שדות הנפט בנשק גרעיני, ואף אחד לא יוכל לעשות דבר כדי למנוע מאיתנו לעשות זאת. המעבר למדיניות “מטורפת” הינו דבר קל ובר ביצוע: הקטינו את היקף הצבא עד למידה שלא תאפשר לו ללחום במלחמה קונבנציונאלית בשום מצב, ובמקביל חקקו חוק המתיר בפירוש את השימוש בנשק גרעיני כמענה לכל פעולה צבאית עוינת, התעצמות האויב, או ניסיונו להתחמש גרעינית.

במונחי בריתות, הברית עם ארה”ב ריקה מתוכן. “ידידתנו הגדולה בעולם” מספקת למצריים ולפלסטינים יותר סיוע ונשק מאשר שהיא מעניקה לנו, ובזירה הדיפלומטית ישראל נחבטת בידי ארה”ב ללא הרף. רוסיה עדיפה על פניה בהרבה: היא לעולם לא תדחוף בת ברית אל עבר הסכם שלום שיערער את בטחונה. במידה ורוסיה תהיה בת בריתה של ישראל, היא תעדיף ישראל המתרחבת וגדלה בשטחה על פני ישראל המצטמקת לכדי רוחב של 22 קילומטר. מאחר ורוסיה אינה מדינה הדוגלת במוסר – אלא בהיגיון ופרקטיקה, היא מעדיפה את בנות חסותה זקופות ומנצחות על פני כנועות “ומוסריות”. אין דבר שרוסיה תעדיף על פני הסתת בת חסותה של ארה”ב לצידה ובין רגע להשיג שליטה במזרח התיכון.

רוסיה אינה מסוגלת לספק לנו את אותו הסיוע הדולרי שארה”ב מסוגלת, אך זה אינו רלוונטי נוכח העובדה שהנשק הרוסי הוא זול עד פי עשרה ממחירי הנשקים המקבילים בארה”ב. הנשק הרוסי אומנם אינו מושלם, אך הוא מספיק ללחימה מול הערבים. יתרה מכך, תמיכתה הצבאית של רוסיה תהיה עקבית ונחושה: ברית המועצות חימשה את מצריים בחינם למשך שנים לפני שארה”ב בכלל החלה למכור לישראל נשק – שגם אז היה בכמויות עלובות ובמחירים מופקעים. מיד עם פרוץ מלחמת יום כיפור, רוסיה החלה רכבת אווירית של משלוחי נשק למצריים ואף הייתה מוכנה להשתמש בנשק גרעיני על מנת להגן על בת חסותה, בעוד שארה”ב התמהמה וישראל נאלצה להכריע את המלחמה לבדה.

ישראל אינה מאיימת על אף אחד בתור בת חסות של ארה”ב, מאחר וכולם יודעים שארה”ב איטית בתגובותיה. המצב שונה עם רוסיה, אשר אין לה את המשאבים לשחד את אויבותיה, ועל כן בוחרת להילחם ולפגוע על מנת להגן על האינטרסים שלה. בשל נכונותה להילחם, רוסיה מעוררת כבוד בקרב הערבים. עם רוסיה לצידנו, הערבים לא היו חולמים לתקוף אותנו. המחבלים הפלסטינים, הלבנונים, סוריה ואיראן, היו מפסיקים את תוקפנותם באופן מיידי, ומתחילים להתחנף. אף אחד לא אוהב להיות חבר של הבריון, אבל כמו שאומר הפתגם, “אם אתה לא יכול לנצח אותם…” גם המכבים היו מעשיים: לא היו להם שום נקיפות מצפון להביע את נאמנותם לרומאים הברברים על מנת לשרוד.

נכון, הרוסים הם אנטישמים. אך כך גם היו הרומאים והאמריקאים כיום. היו אלה הרוסים, האנגלים והאמריקאים יחדיו שסירבו לשלם את הכופר שגרמניה הציבה להצלתם של מליון יהודים. בעלות הברית כולן סירבו לפרסם את קיומה של השואה בזמן התרחשותה בשידורי הרדיו שלהם, מה שיכול היה לאפשר למאות אלפי יהודים להימלט מגורלם. ארה”ב, אירופה ורוסיה גינו את ישראל לאחר הפצצת הכור בעיראק. ליהודים אין חברים, אך יטיב לנו אם בני בריתנו יהיו מטורפים.