אובמה

תמיכת יהודי ארה”ב באובמה דומה מאוד למנטאליות השתיקה של מנהיגי הציונות בתקופת השואה. למתרעמים, אין בכוונתי לומר כי אובמה מזכיר את הגרמנים.

הנהגת המיינסטרים של הציונות הרוויחה מהשואה במספר רבדים. האסון הוכיח את חוכמתם: מאז הרצל, צעקו הציונים אודות הסכנה הטמונה ליהודי אירופה בארצותיהם, והפצירו בהם שיעלו ארצה – אך לשווא. יהודי פולין וגרמניה סרבו בתוקף לעלות ארצה כשעוד הייתה להם את הבחירה, וכעת ההיסטוריה הוכיחה שהציונים צדקו. בחירתו של אובאמה מהווה הוכחה דומה בעבור יהודי ארה”ב השמאלנים: במשך עשורים הם טוענים כי היהודים אינם יכולים עוד להתמיד בהתנגדותם לעולם המערבי, וכי חובה להתבולל על מנת לשרוד. יהודי ארה”ב הזהירו את ישראל שלא להסתמך על רצונם הטוב של נשיאי ארה”ב, והנה הגיע הנשיא עם הכי פחות רצון טוב.

מנהיגי הציונות של שנות הארבעים ויהודי ארה”ב הליברלים כאחד ניחנו במעין סדיזם אכזרי כלפי אחיהם היהודים. הליברלים והציונים שניהם מתעבים את האספסוף הדתי, אשר קיומו מזכיר להם את הבושה שבשורשיהם. הציונים רצו מדינה ישראלית חדשה, המנוערת ממנטאליות הדת של יהדות אירופה. הליברלים המתייוונים רואים ביהודים הדתיים, והפטריוטים הישראלים המסרבים להגר ולהיטמע – בתור עלבון אישי. כמה נעים וסדיסטי להרוס את חייהם של הזולת, במיוחד כאשר לא אתה האחראי לכך. חוסיין אובמה הוא הימור טוב למי שרוצה ברעתה של ישראל.

אובמה

צידו השני של הסדיזם היהודי הוא מזוכיזם. העיתונות היהודית שבין 1939-45 הציגה באורך מופתי את נפשם המעוותת של היהודים: עוד ב1939, הייתה העיתונות היהודית מלאה בכתבות אפוקליפטיות על השואה, אך דבר לא נעשה על מנת למנוע אותה. מסמכים ציונים מהתקופה מוכיחים חד וחלק כי מנהיגי היהודים לא נקפו אצבע, ואולי אף שאבו עונג מזוכיסטי מהמתרחש. אותם כוחות המזוכיזם עומדים כיום מאחורי מאמצי הליברלים לתמוך בחוסיין אובאמה: הם שונאים את היותם יהודים, ואת נאמנותם המתבקשת מכך לישראל המתעללת בערבים המסכנים. כיצד יהודי המכבד את עצמו מסוגל לבחור בחוסיין שיעמוד מעליו?

מהבושה ואי הנוחות הנובעת מהשיוך היהודי, צמחה הקוסמופוליטיות. אין זו באמת קוסמופוליטיות, תורה המעניקה חופש טוטאלי לאדם המכבד את עצמו, אלא בריחה מהיהדות את עבר העולם הקר. השנאה העצמית היהודית לא חייבת להיות מפורשת ובוטה. יהודים רבים מבקרים בבית כנסת רפורמי פעם או פעמיים בשנה ותורמים כמה דולרים לעמותות צדקה יהודיות. הרס הדת והלאומיות היהודית מהדהדים מבין קירות בתי הכנסת הללו. אך בנשמתם האחרונה, נוטה נפשם המיוסרת של היהודים לנטות מעט לכיוון מורשתם, לכיוון עמותות הצדקה היהודיות.

הקוסמופוליטיות מובילה להשתייכות מזוכיסטית עם כוחות אנטישמים. הציונים סרבו לקלק את יחסיהם עם ארה”ב והכובש הבריטי, אשר סרבו בתוקף לקלוט ולו מקצת מיהודי אירופה מידי הגרמנים. גרמניה אף הציע כופר על ראשם של מליון יהודי הונגריה, אך נענו בידי בעלות הברית כי הן “לא ייכנעו לסחטנות”. כמה קל היה להן לדבוק בעקרונותיהן המוסריים על חשבונם של כמה יהודים. מנהיגי הציונות כלל לא מחו, ואף לא ניסו לגייס בעצמם את כספי הכופר. חשבו על הבושה אשר הייתה נגרמת לבעלות הברית “המוסריות” לו מליון יהודים, אשר שוחררו בכסף יהודי, היו מגיעים לגבול ומתחננים למעבר. אך ציונות המיינסטרים לא רצתה להכעיס את הכובש הבריטי בהבאת עוד יהודים ארצה מאירופה הבוערת. על רקע עובדות אלה, פועלם של יהודי ארה”ב נראה פתאום הגיוני: הם מצדדים בכוחות אנטישמיים על מנת להוכיח שהם אינם אנשים צרי אופקים אשר יסרבו להצביע ל”חוסיין”.

אובמה

ציונים שמאלנים ויהודים ליברלים מזכים עצמם מאשמה בכך שהם מאשימים את הקורבן. הציונים האשימו את יהודי אירופה, אשר לא התקוממו כנגד הנאצים והלכו “כצאן לטבח”. מרבית תומכיו היהודים של אובמה מאשימים את ישראל אשר לטענתם מפליגה בלחציה על הממשל האמריקאי. הם מאשימים יהודים דתיים על כך שהם שלהבו את השמרנים בארה”ב להתגייס למען ישראל – מדיניות אותה מבקש אובמה לנגח.

הציונים של שנות הארבעים בזו ליהודים הדתיים באירופה. בדומה, יהדות ארה”ב בזה לישראלים: היהודים אשר לא הצליחו להשיג ויזה לארה”ב, החיים בין הערבים בעוני, ובוחרים להילחם במקום להתדיין בפורום אקדמי. הישראלים נכנסים היטב למשבצת הבריון המפסידן בראשם של יהודי ארה”ב.

הציונים השמאלנים ויהודי ארה”ב שואפים להימלט מיהדותם. למטרה זו, הם שואפים לדחוק את היהדות הרחק מאחור. תכונה ידועה לשמצה בקרב הציונים של תקופת השואה, הייתה נטייתם לדבר על המאורע בלשון עבר. במהלך המלחמה, תיארו העיתונים היהודיים את השואה כקטסטרופה אשר כבר קרתה, במקום בתור מאורע מתמשך, אשר ניתן עוד למנוע את מימדיו באמצעות כופר. ההחלטה להקים את יד ושם התקבלה עוד בזמן התרחשות השואה. בדומה, הבחירה באובמה הורסת סופית כל תקווה לעצירת הגרעין האיראני. למעשה, איראן הגרעינית פותרת ליהודים הליברלים את כל בעיות הזהות שלהם: עם יריב גרעיני כמו איראן, לישראל אין שום סיכוי, ואינה מהווה עוד אלטרנטיבה מציקה לבריחתם מזהותם.

הנשיא האמריקני אשר פגע בישראל יותר מכולם, אשר רמס את כבודה העצמי עד עפר, היה ג’ימי קרטר האידיאליסט. קרטר בתפיסתו הפשטנית של העולם, דחף את ישראל לקבל את תכתיביו ולוותר על סיני לאויב אותו היא הביסה בחמש מלחמות. אובמה ניחן באישיות דומה. לאחר שפרסם את ספרו האחרון על ישראל, קרטר נחשב בעולם לאנטישמי. המוניטין של אובמה טרם נקבע, על אף שחבריו הינם אנטישמים מהשורה.

אובמה

יש עדיין תקווה לאובמה: הוא בוגד. הוא דומה להפליא ליהודי ארה”ב – מוסלמי חסר שורשים, אשר מוכן להזדהות עם כל מנהיג חזק, אפילו אם זה כומר אנטישמי, אך מוכן באותו הזמן גם להתנער מחבריו בתמורה לחברים חזקים יותר – ועל כן הוא נואם מול אייפ”ק. אובמה הוא מוסלמי מלידה, אך לא תהיה לו בעיה להוביל את צבא הכופרים למלחמה באדמות האסלאם של אפגניסטן ועיראק. ממש כמו היהודים, הוא עלול לדחות את מורשתו הדתית ולתמוך בישראל יותר מכל נשיא אחר. ממש כמו פוליטיקאים יהודים בגולה, אשר הוכיחו את עצמם בתור האנטישמים הגרועים ביותר, אובמה עלול לצודד ביהודים כנגד המוסלמים. לא ניתן לחזות התרחשות כזאת, אך גם אין לפסול אותה מראש.

אובמה הוא כופר מוסלמי בדיוק כפי שהיהודים הליברלים הם כופרים. המוסלמים ברחבי העולם אוהבים את אובמה בדיוק כפי שיהודי העולם אהבו את קיסינג’ר שכלל לא היה אכפת לו מהם.

הפופולאריות של אובמה מזכירה כוכב רוק יותר מאשר פוליטיקאי. הוא כוכב אתני. האוהדים צורחים כאשר הוא עולה על הבמה, ואף אחד לא מהצופים אינו מצפה או זקוק למשמע מילות חוכמה מפיו.

אובמה זכה בהנהגת המפלגה הדמוקרטית רק כי בוחריו לא לקחו ברצינות את הבחירות. בבחירות הארציות, סיכוייו קלושים. לקלינטון היה סיכוי גדול בהרבה למשוך מצביעים ממקיין. כעת הבוחרים מפולגים: פוליטיקאי שמרני בעל אופי סוחף מול אדם שחור חסר ניסיון, בעל חברים קיצוניים. מוצאו הזר של אובמה לאו דווקא ימשוך אליו את קולות המיעוטים והמהגרים בארה”ב, אשר הגיעו למדינה במטרה להתנער מעברם ולא כדי להנציח אותו. היעדרה של תוכנית פוליטית במשנתו של אובמה אינה גורם משמעותי: ארה”ב היא חברה בוגרת, אשר לא תקבל בהסכמה שום תוכניות בזק נוצצות. מדיניות לאומית מורכבת מאין ספור מהלכי מיקרו יומיומיים המרכיבים את סדר יומה של המדינה – עד כה הפגין חוסיין כי הוא ממש לא מבין בכך דבר.