לאחרונה, הרג מורה יהודי את תלמידו. ליתר דיוק, הרב בר-און ירה בסטודנט פלסטיני מאוניברסיטת ביר זית, לאחר שזה תקף אותו בסכין. מה שהטריד אותי הייתה תגובתה הצוהלת של התקשורת הישראלית. הרב הרג תוקף, מצוין, אך לא מדובר בעניין שיש לשמוח בו. ישנן סוגיות בוערות מאחורי התקרית.

הנער הערבי לא היה מחבל מקצועי, למרות שהזרוע הצבאית של הפת”ח אימצה אותו לשורותיה לאחר מותו. הנער למעשה יצא למשימת התאבדות: הוא לא ניסה לתקוף אנשים בתל אביב, שם היה פשוט נעצר ע”י המשטרה, אלא ביצע את זממו ב”שטחים”, שם כל האזרחים היהודים חמושים, ובטח שלא יהססו להרוג ערבי. הנער גם לקח עימו רק שתי סכינים, הוא לא היה מורגל לשימוש בכלי נשק, וידיו רעדו. הסטודנט הערבי היה מוכן להקריב את חייו אפילו בתמורה לנזק מינימאלי ליהודים.

לא מדובר במחבל סטריאוטיפי. אנו מתמודדים כאן עם סוגיית המלחמה הפופולארית. החברה הפלסטינית משרישה שנאה עזה כנגד “הכובש הציוני”, והאוניברסיטאות הפלסטיניות משמשות כבסיסי תעמולה פוריים. לא מדובר בהסתה, אלא בחינוך לאומני כנה וריאליסטי.

כאן שרוי הסיוט הגדול ביותר של הרציונאל הפרימיטיבי: היהודים והערבים שניהם צודקים. שניהם מגנים על זכויותיהם הלאומיות והדתיות על הארץ. אין כל טעם בויכוח על כל נושא פעוט בסכסוך: הפלסטינים מאמינים שהם עם לאום, וליהודים אין כל דרך לשכנע אותם להיפך. אין מקום לפשרה. אנשים לא מתפשרים על זכויותיהם הלאומיות והדתיות, לא אם יש להם כבוד עצמי או אמונה אמיתית בצדקת דרכם. היהודים השואפים לפשרה עושים כך מהסיבה הפשוטה שהם אינם מאמינים בזכותם על הארץ: אתיאיסטים מתבוללים, מה להם ולארץ הקודש?

לעומתם, הערבים הפלסטינאים מאמינים בכל ליבם בזכותם על הארץ. אם היהודים נטשו את שכם וחברון, עריהם העתיקות, איזה חזקה יש לציונים על חיפה, ויפו – ערים ערביות במקור. היהודים מתנהגים כמו עמי הים העתיקים, יורדי חוף ארעיים אשר ישבו מדי פעם את חופה של ארץ כנען מבלי להתעניין ביישוב מעמיק אל תוך היבשת. אם יהודה אינה שייכת לנו, אז איזו זכות מוסרית יש ליהודים על שאר פלסטינה?

בחיי היום יום, אנו נתקלים לא מעט בסיטואציות בהן שני הצדדים צודקים. כאשר נושא המריבה עקרוני לשני הצדדים, לא ניתן להגיע לפשרה. אולמרט-ברק-פרס-נתניהו יחזרו את הגדה לערבים, אך מנהיג יהודי אמיתי וכנה יגרש את הערבים משטחי הארץ. פת”ח – חמאס - ואש”ף יכולים לקבל את נוכחותה של ישראל, אך במידה ומנהיג פלסטיני לוחמני יותר יתפוס את מושכות השלטון, יתחילו הפלסטינים מחדש במסע הטרור נגד ישראל. ומיליוני הערבים החיים בארץ יעזרו להם.