עובדיה יוסף

הגודל כן קובע. זה בסדר כשהבית שלך מיועד רק לבני משפחתך. זה מקובל לאכוף חוקים מסוימים בתוך מסגרת של קהילה החולקת את אותם הערכים. עם זאת אין זה מוסרי לכפות את חוקיך על זרים שאינם מהקהילה, או לדחות זרים ממדינתך, כפי שקרה בגרמניה. אך אפילו בגרמניה היה העולם שותק לו הגרמנים היו רק מגרשים את היהודים לשוויץ או פלסטינה. ההבדל היחידי בין ברית המועצות שכפתה את ערכיה על שישית מהעולם, לבין אכיפת החוק היהודי במאה שערים בירושלים – הוא הגודל.

זה ליברלי לחלוטין שאנשים השותפים לאותם הערכים יבקשו להקים מסגרת משותפת שתאכוף ערכים אלה: מחוף נודיסטים ועד לכפר קוויקרים. ישראל הינה מדינה בגודל של קהילה במונחים גלובאליים. יהודים לאומניים ודתיים זקוקים בדיוק למדינה בגודל הזה בשביל לחיות על פי ערכיהם. הרי אף אחד לא יציע ראש הר לנודיסטים המבקשים חוף: על הקרקע להתאים לצרכי הקהילה. מצד שני, אין זה משנה כלל לשמאל החילוני אם הוא מתגורר בתל אביב או בטורונטו. למעשה, כל אחד מערכיו של השמאל יתבטאו באופן הרבה יותר מוצלח בטורונטו.

עובדיה יוסף

אנו לא צריכים לטעון ששמאלנים וערבים הם אזרחים רעים. אפילו אם היו מופת לנאמנות לאומית, זו עדיין מדינה יהודית. לא רק מדינת היהודים, אלא מדינה יהודית. אנחנו רוצים שעסקים ייסגרו בשבת, שלא יימכר חמץ בפסח, שלא יסובסדו ערבים במיסים שלנו, ושלא יהיו עוד ערבים היורקים על יהודים שמתפללים בכותל מהר הבית. לא מדובר פה על שאיפה למדינה חרדית, אלא על ציות בסיסי לערכים יהודים, בדומה למה שהיה בארץ אפילו לפני 20 שנה.

ארה”ב הינה רפובליקה, לא דמוקרטיה. היא מחזיקה במספר ערכי ייסוד אשר אינם ניתנים לשינוי בהצבעת רוב. למשל, הרוב אינו יכול להצביע על הפיכת קבוצת מיעוט לעבדים, ולפחות לעת עתה, בית המשפט לא מאפשר ביגמיה מבחינה משפטית. מדובר בסוגיה דתית גרידא, שכן מי יכול להוכיח שמוסלמים הנשואים ליותר מאישה אחת הינם פחות מוסריים מנוצרים מונוגמים? הרי כל הדמוקרטיות היווניות היו על פי קנה המידה המודרני לא יותר מתיאוקראטיות טוטאליטאריות. אבוי למי שהעז לדבר כנגד האלים באתונה. ישראל, המדינה המתורבתת הצעירה ביותר, אימצה את ההבלים הליברלים של הדמוקרטיה בה כל הערכים פתוחים להצבעת הרוב. אך אפילו גישה זו אינה נהוגה בעקביות:

ישראל מרשה לרוב להצביע כנגד הסמליות הדתית שבחיי היומיום, אך אינה מאפשרת לאותו הרוב להצביע בדבר התנתקות מהערבים.

הקריאה למדינה חצי דתית עומדת בקנה מידה עם רפובליקניות וליבראליות אמיתית, ואפילו מאפשרת דמוקרטיה במסגרתה של מדינה יהודית.