מזמן היה ידוע לכל שמלבד המנהיג הכריזמאטי, ערפאת – החמאס הוא הכוח הפוליטי הפופולארי היחידי בקרב פלסטינים. ובכל זאת כולם שללו את המשא ומתן איתם. אחרי ניצחונם בבחירות ברשות הם הוזמנו לרוסיה, וגם ישראל נוטה להכיר בחמאס כמפלגת שלטון.
אולם במציאות לא השתנה דבר . החמאס נשאר ויישאר פופולארי. הוא גם יישאר אנטי-ישראלי. הוא היה ויהיה ארגון טרור.
מתי אנו נפסיק להתייחס לאשליות כמו בחירות, עצמאות או שלטון במדינות המפורקות ועוינות? אם אנו מוכנים לשאת ולתת עם חמאס היינו צריכים לעשות את זה קודם ללא קשר למעמדם כאליטה השולטת. אך אם אנו שוללים משא ומתן עם טרוריסטים – ניצחונם בבחירות לא משנה דבר.
עם אויבים יש להתנהג ע”פ מאזן הכוחות ולא לפי התבנית פוליטית של הרגע.