הדיקטאטור הלובי בעל חזות השימפנזה הציע חלופה לתוכנית השלום הסעודית: מדינה יהודית פלסטינית משותפת. עצם בואה של ההכרזה מפיו של קדאפי הסבירה את חוסר הרצינות לה ייחסו בעולם להכרזה. הפעם עם זאת, מדובר בהצעה המקובלת לחלוטין על ישראל. חובה עלינו לספח את יהודה ושומרון.

מה הפלסטינים יאמרו? למי אכפת? רובים ישמחו, לפחות לעת עתה, שכן ישראל מציע לאותם תומכי הטרור העניים הזדמנות לעבוד ולגנוב על חשבונה. חלקם ילחמו, אך הם נלחמים גם כיום, וימשיכו להילחם גם לאחר שתוקם המדינה הפלסטינית. הסיפוח יקל על ישראל בהתמודדותה מול הטרור, בכך שתפחת הבעיה מצבאית למשטרתית.

מדינות ערב יאלצו להביע שמחה על שנפטרה רשמית הבעיה הפלסטינית, אך מבית תישלל מהם הדרך המוכרת להסתת תשומת ליבם של ההמונים מהשחיטות השלטונית. למעשה, מדינות ערב לא רוצות במדינה פלסטינית, שכן זו תהפוך גם למקלט בעבור הטרוריסטים שלהן מבית.

ישראל חייבת להיזהר שלא לספח את עזה, המלאה במיליוני ערבים המצויים במשבר הומאניטארי. יש לעודד את קיומה של ממשלת החמאס, ולגרש לשטחה את הקיצונים מהגדה. כמו מעין גן חיות.

האם העולם יקבל את סיפוחה של הגדה? הוא מקבל את סיפוחו של הגולן. סיפוח שטחו של אויב תוקפן הינו אקט חוקי עם תקדימים רבים בהיסטוריה המודרנית: איי קוריל, קרליה, חילופי הגבולות בין צ’כיה לפולין, סיפוחה של כשליש ממקסיקו בידי ארה”ב כמענה להתקפות גרילה. סיפוח הינו אמצעי משפטי יעיל להענשת התוקפן, והפלסטינים מנהלים התקפות כנגד ישראל מזה עשורים.

בשל טיעונים גזעניים, דוחה השמאל בישראל את סיפוחם של יהודה ושומרון שכן פעולה זו תוביל לשינוי דמוגרפי בישראל. האמת היא שהשינוי לא יהיה כה גדול. אוכלוסיית הערבים בגדה מונה בין מיליון וחצי לשני מיליון איש. אפילו בנוסף למיליון וחצי ערבים בתוך ישראל, עדיין יהיה מספרם קטן משל היהודים.

יהיה קל מאוד להיפטר מהערבים באמצעים חוקיים לחלוטין, ובלי צורך להשתמש בכוח מוגזם. כיום הפלסטינים נהנים מהתפרעויות יום יומיות בהן הם סוקלים את המשטרה במטר אבנים ובקבוקי תבערה. זוהי הזדמנות. חקקו חוק שאוסר השתתפות בהפגנות, כאשר העונש הוא מאסר של 25 שנה, או גלות. בכל הפגנו, עצרו כמה אלפי ערבים ודונו אותם ל25 שנה בכלא, אך תנו להם את המוצא של ויתור על אזרחותם הישראלית, וירידה מהארץ. הרוב יעזבו.

על מנת לדרבן עוד ועוד התפרעויות, הקלו את הבירוקרטיה הנדרשת לביצוע אטימה או הרס של בית שנבנה שלא כחוק. הערבים בנו מאות אלפי יחידות דיור באופן בלתי חוקי. על מנת שגירושם יגובה באמצעים משפטיים, אין זה חשוב שישראל סירבה פעם אחר פעם להגדיל את שטחם של הכפרים הערבים בטאבו – ובכך אילצה אותם לבנות שלא כחוק. כיום, על מנת להרוס בית, על הממשלה להגיש עתירה לבית משפט ולחכות כארבע שנים עד למתן גזר הדין. במקרים רבים, מתנערים בתי המשפט מאחריות וממציאים כל תירוץ על מנת שלא להנפיק צווי פינוי. על ההליך להפוך לאדמיניסטרטיבי במקום משפטי. כל עוד אזרח אינו מסוגל להגיש את הניירת הדרושה שמוכיחה שביתו נבנה כחוק, הוא אינו בעליו, ועל הבית להיחשב בתור שטח נטוש. על הממשלה לקבל את הסמכות להרוס כל בית “נטוש” ולעשות כך ללא דיחוי. כאשר דחפורים ישראלים יותירו מאות אלפי ערבים מחוסרי קורת גג, אלה או שיבינו את המסר ויהגרו החוצה, או שיתפרעו, יישפטו – ויעזבו בכדי להימנע ממאסר של 25 שנים.

ישראל יכולה לאכול את העוגה ולשמור אותה שלמה: מדינה הכוללת את הגדה, ובה מספר פעוט של ערבים.