{הקטע הבא עלול לפגוע ברגשותיהם של קוראינו הנוצרים ועל כן אנו ממליצים להם לדלג עליו. הקטע עוסק בשאלות קשות שמטרתן היחידה היא לעורר יהודים.}

כמה זמן יעבור עד שנזכה לראות אנדרטה לזכרו של היטלר בישראל? לצערי לא מדובר ברעיון מופרך. לפני מספר חודשים אישרה ממשלת ישראל את בנייתה של אנדרטה בהר הבית לזכרם של חיילים עותמנים שנפלו בקרבות על ארץ ישראל. אין שום חשיבות לכך שאותם החיילים נפלו בלחימה בלגיון היהודי.

מבין כל המדינות המתורבתות, ישראל היא היחידה בה קיים רחוב על שם “המוג’אהידין”, לוחמי הג’יהאד האסלאמיים, שהם כאמור הטרוריסטים של זמננו. אינני מדבר על רחוב ברמאללה, אלא על רחוב בעיר העתיקה של ירושלים. הפלסטינים כבר מזמן הכריזו על כוונתם לקבור מחדש את רב המרצחים יאסר ערפאת בירושלים לאחר חלוקת העיר.

היהודים בהכנעתם קראו לאחד הרחובות הראשיים בתל אביב על שם הגנרל אלנבי, אשר היה ידוע בכינוי “השור המדמם”. היהודים קראו לרחוב על שמו כאות תודה על שהרשה ליהודים לשוב לתל אביב אחרי שהעותמנים גרשו אותם במהלך מלחמת העולם הראשונה בשל היותם פרו-בריטים. כאילו שלאלנבי היה אכפת מהיהודים! הסיבה היחידה שיהודים יכלו לשוב לתל אביב הייתה בשל העובדה שהאימפריה העותמנית התפרקה עם הפסדה במלחמה. לא היה לזה שום קשר לנדיבותו של גנרל כזה או אחר. אותם היהודים הסוציאליסטים המרוכזים אך ורק בעצמם התעלמו כליל מהסכמתו של אלנבי להתרחשותם של הפוגרומים הקשים שביצעו ערבים כנגד יהודים בירושלים. אלנבי בכלל היה מרוצה מהפוגרומים, שהביאו לסופה של השפעתם הגוברת של היהודים בעיר. מעשי טבח ביהודים דתיים אינם מטרידים את הישראלי הממוצע הצועד לאורכו של רחוב “השור המדמם”. אך אולי בעצם אין זה כה נוראי שיש רחוב הקרוי של שמו של אלנבי. אחרי הכל, יש כיכר על שמו של רבין.

האם יש לנו בעיה עם תיירים נוצריים בארצנו? ע”פ ההלכה, ואף ע”פ דבריו של הרמב”ם, קיים איסור חמור נגד “עבודה זרה” בארץ ישראל. שאף אחד לא ינסה לעוות את ההלכה ולומר שהחוק לא חל אנשים שסוגדים לישו. מדובר בטקסיות פגאנית כמו כל אל שקר אחר.

אך הבה נניח את הדת בצד לרגע. תיירים נוצרים בארצנו הינם צאצאיהם הישירים של הצלבנים, של אספסוף נוצרי שטבח בעמנו במשך 1500 שנה. הצלב אותו הם עונדים על צוואריהם הינו אותו הצלב אותו הלבישו הפרנסיסקנים על צווארי אבותינו בכוח והכריחו אותם להתנצר, אותו הצלב שבאמתלתו שרפה האינקוויזיציה יהודים, אותו הצלב שבשמו הובילו נזירים את הגויים לבצע פוגרומים בעמינו, ואותו הצלב שעמד מאחורי כל מעשי הטבח שבוצעו כנגד היהודים במאה העשרים. בתחילת המאה העשרים נרצחו יותר יהודים באוקראינה משנרצחו אי פעם – עד בואם של הנאצים. כיום מדינת ישראל מנפיקה ויזות חינם לאוקראינים. אנחנו לא רוצים אותם כאן, אף לא אחד מהם. עליהם תחילה להביע חרטה, להפסיק להרוס את בתי הכנסת שלנו בארצם, להפסיק לתקוף יהודים ולהתנער מאנטישמיות. עליהם להשיב לנו את הרכוש היהודי הגנוב – ורק אז יהיה הוגן לדבר על נורמליזציה. במקום זאת, ממשלת ישראל דואגת להרכין ראש כאות של כבוד לסבלם של האוקראינים בעת תקופת הרעב הגדול של שנות ה-30. מה הלאה? האם עוד מעט נערוך טכסי זיכרון לזכר הכאב אותו סבלו הגרמנים בתקופת השפל הכלכלי שלפני עידן הנאציזם?

אפילו בעבור יהודים חילוניים, האין זה פוגע שתיירים נוצריים עם צלבים על צוואריהם מגיעים לכאן במטרה לשלול מאיתנו את דתנו? אנו ממהרים להכריז על תיעובנו לאנטי ציונים כמו ג’ימי קרטר כאשר הם באים לכאן, אך אותם התיירים שוללים את בסיס הציונות עצמה: הדת היהודית. הם הולכים לגולגולתה, שם הוצא להורג ה”אל שלהם” – וכל אחד ואחד מהם מאמין שזה קרה באשמתנו. כל אחד ואחד מהם מאמין שאבות אבותינו עמדו וצעקו, “מי ייתן ודמו יהי על ראשנו ועל ראשם של ילדינו”. לפני שמתחילים להתרעם של “שולחן ערוך” ועל ההשמצות הכתובות שם כנגד הנצרות, שאלו את הנוצרים אודות נפח הטקסטים הנוצריים הקוראים לשנאת יהודים. וכן, זו המדינה שלנו, ולא איזו טריטוריה שיתופית. כאשר הם יכלו, הם השמידו את בתי הכנסת שלנו, ולכן אני מתרעם על העובדה שאנו מתירים לכנסיותיהם לנקד את אדמת עירנו הקדושה. אף נתעב מכך, שיהודים בורים שרים בטיפשותם על “ירושלים של זהב”, שיר המשבח את יופיים של המסגדים והכנסיות בירושלים. אך אפילו כל זה אינו משתווה לקבלת הכבוד לה זוכים פקידי ממשל גרמנים בבואם לארץ – להקה צבאית (!) המנגנת בעבורם את המנון גרמניה.

אבל תיירות היא הרי מקור הכנסה, זה מה שאתם חושבים. זכרו נא את מילותיו של וולטייר, אנטישמי מבריק שציין בחוכמה שיש לתת ליהודים מדינה משלהם, והם כבר ידאגו למכור אותה.

יותר יהודים נרצחו בשמו של ישו מאשר בהוראותיו של היטלר. מעשי הטבח של היהודים בגולה תמיד קיבלו את אישורם של פקידי הדת המקומיים. הגרמנים בסך הכל לקחו רעיונות נוצריים והגיעו דרכם למסקנות הגיוניות. עד לאותה העת, נהגו מנהיגי הנצרות רק להגלות אותנו, אך רצח הוא דבר הרבה יותר הגיוני בעבור מי שמסתכל על התמונה הגדולה. אין זה משנה אם ישו היה אדם טוב, או שמא היה מייסדה של התנועה האנטישמית הגרועה ביותר בהיסטוריה. אנו מתעבים את המוזיקה של וואגנר לא בשל איכותה, אלא בגלל אהבתו של היטלר אליה. הנצרות איננה רעיון תיאורטי שיש לשפוט לפי מעלותיו, אלא נשק הרסני כנגד היהודים.

קיומן של כנסיות בירושלים מהווה בעיני הנצחה של אושוויץ.