כמה ערבים יש היום בישראל?? הפרסומים האחרונים מבית הלשכה הארצית לסטטיסטיקה מעודכנים נכון לשנת 2003. הפרסומים מראים כי 15.6% מהאוכלוסייה הערבית נמנית בין הגילאים 0-4 בעוד שבאוכלוסיה היהודית אותו הנתון עומד על 9.1%.

בשנת 2007, אוכלוסיית ישראל היהודית מנתה 5,470,000 איש והערבית – 1,449,000. בהסתמך על מספר היהודים שגילם צעיר מחמש שנים, ניתן לחשב ש – 5,470,000*9.1%=498,000. אותה משוואה עם הערבים – 1,449,000*15.6%=226,000. על כן, תוך 18 שנה, מספר הערבים בעלי זכות הצבעה יעמוד על 226,000/498,000 = 45% ממספר היהודים.

בישראל קיימת גם אוכלוסיית מיעוטים שונים אשר מונה כ- 4.4%, או בערך 7,241,000*4.4%*9.1%=29,000 אשר צעירים מגיל חמש. נתון זה מעיד כי היהודים מונים 498,000/(498,000+226,000+29,000)=66% מכלל האוכלוסייה הצעירה בישראל. לפי חישוב זה, היהודים כבר איבדו את הרוב המוחץ הדרוש להעברת חוקים מהותיים.

האמת היא שאחוז היהודים למעשה נמוך בהרבה ממה שמוצג בנתונים היבשים. יותר מ-300,000 ישראלים הרשומים כיהודים אינם למעשה יהודים על פי דרישות הדת. בנוסף לכך, מספר לא ידוע של ישראלים שלפי הערכות נע בין 120 ל-200 אלף איש, מתייחס “ליהודים” חילונים שקרבתם לדת מסתכמת בסבתא ששמרה מצוות. קרוב ל 900 אלף ישראלים חיים בחו”ל, אך מרביתם עדיין רשום במפקד האוכלוסין הלאומי שכן הם עוד מבקרים בארץ לעיתים. על כן ניתן להסיק שמספר היהודים האמיתי בישראל מונה 5,470,000-300,000-120,000-900,000= 4,150,000. נתון זה מוריד את מספר היהודים מתחת לגיל חמש ל-4,150,000*9.1%=378,000. אחוז הערבים באותם הגילאים עומד על 226,000/378,000=60% ממספר היהודים. על כן, היהודים מהווים באופן מציאותי 378,000/(378,000+226,000+29,000)= 60% מהדור הצעיר בישראל.

המגמה החדשה של ירידה מהארץ בקרב היהודים רק מגבירה את הבעיה הדמוגרפית. מספר היהודים כולל בתוכו הרבה אנשים שיהדותם מוטלת בספק כגון יהודים חילונים שאבותיהם היו דתיים, 120,000 כושים נוצריים, ואלו שגוירו שלא כדין.

אחוז הערבים בארץ עומד על 226,000/(378,000+226,000+29,000)=36% מהישראלים. הערבים יכולים לסמוך על שאר ה”לא יהודים”, שכאמור מהווים 4.4% מהאוכלוסייה לתמוך בהם בסוגיות חקיקתיות שונות. הערבים נתמכים גם ע”י השמאל הקיצוני אשר מהווה 5-8% מהמנדטים בכנסת. במקרים מסוימים, מסוגלים אף החרדים הקיצוניים האנטי-ציוניים להצטרף לערבים. מדובר בכ- 200,000 מצביעים, או 3%. לכל הפחות, אותם היהודים לרוב נמנעים מהצבעה, כך שראוי להוריד את אותם שלושה האחוזים מהמאגר האלקטוראלי היהודי. הנתונים הללו מבטיחים לערבים רוב בכנסת תוך 18 שנה.

יתרה על כך, הספקטרום הפוליטי הערבי הינו מאוחד בסוגיה אחת מרכזית – התנגדות להגדרתה היהודית של ישראל. סוגיה זו לא תשתנה. הערבים באופן טבעי יעדיפו מדינה מוסלמית או לכל הפחות מדינת כל אזרחיה על פני מדינה יהודית. על רקע הפילוג הכה רחב בקרב המפלגות היהודיות, נראה וודאי כי הערבים יזכו לכוח משמעותי בכנסת הרבה לפני שהם ובעלי בריתם יהוו רוב אמיתי בעם.

רובו הגדול של הדור הצעיר בישראל מרוכז בקרב הזרם החרדי והחרדי קיצוני. אחוז הילודה בקרב החילונים בקושי מסוגל להשתוות לחרדים. קצב הילודה בקרב דתיים שומרי מסורת, אשר לרוב מוגדרים בתור “דתיים לאומיים”, הולך ופוחת עם השנים בעוד שיותר ויותר מהמגזר נטמעים בתוך התרבות החילונית. החרדים הקיצוניים שומרים על אחוז ילודה גבוה בשל התבדלותם העיקשת מהחברה החילונית, אך בדיוק מאותה הסיבה הם בוחרים להיות מגזר לא יצרני. המגזר ברובו אינו לוקח חלק בשוק העבודה, אינו משרת בצבא, ובז לעצם קיומה של המדינה היהודית. על כן יוצא שבנושאים הקריטיים, יהודים רבים הינם עוינים לא פחות כלפי ישראל מאחיהם הערבים.

ריכוז הילודה הגבוהה בקרב חרדים קיצוניים מערער את מדיניות הרווחה של מדינת ישראל. לאחר קיצוץ הקצבאות למשפחות מרובות ילדים בשנת 2001, נקלעו משפחות חרדיות רבות לקשיים כלכליים קשים וירדו מתחת לקו העוני. הממשלה פעלה לקיצוץ הקצבאות באופן רטרואקטיבי, על אף שהקיצוץ השפיע על ילדים שנולדו בתכנון ילודה אל תוך מסגרת הקצבאות הישנה, וכעת הוריהם מצאו עצמם ללא יכולת לכלכלם. הציבור החרדי הבלתי ממושמע מהווה איום על הממשל בישראל בשל הלהט הדתי שלו, ועל כן הממשל פועל על מנת לרסן ולכתוש אותו. כתגובה לקיצוץ הקצבאות, אחוז הילודה בקרב החרדים צנח משמעותית. על אף שהנתונים האמיתיים נותרו עדיין בגדר סוד – מה שלעצמו משמש הוכחה לכוונותיה הזדוניות של הממשלה – מסמכי עדויות שפורסמו לאחרונה, כמו המסמך המסכם את הירידה החדה באחוזי הילודה בישוב ביתר עילית, מצביע על צניחה מ8.9 אחוז ל-7.7. שכלול הנתונים מצביע על ירידה של 10-13% בפוריות המגזר החרדי בשנים האחרונות. חושב לציין שהקצבאות לפני הקיצוץ כלל לא היו גבוהות, כ160$ לילד חודש בחודשו עד לגיל 17 עבור משפחה עם למעלה מעשרה ילדים. מדובר בהוצאה ממשלתית של 31,000$ לילד, מחיר מציאה בהשוואה להוצאות המדינה פר ילד במערכת החינוך החילונית. קיצוץ הקצבאות פגע באופן בלתי פרופורציונאלי במגזר החרדי, והוריד משמעותית את אחוז הילודה בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל.

בשנת 1948 עמד מספר הערבים בישראל על 150,000. בשישים השנים שחלפו הם התרבו פי מאה.

הפעם הקודמת שאחוז היהודים בישראל עמד על 60% בלבד היה בשנת 1947, אז ידעו שהפיתרון היחידי הוא מלחמה וגירוש כל הערבים.