התנ”ך מבטיח לאומת ישראל מדינה ענקית, מנהר הנילוס ועד הפרת. מדינה שכזו אינה ניתנת לתחזוק וכלל לא הייתה נצרכת ליהודים הקדומים. בתחום “מנהר הנילוס” נכלל גם סיני, אבל אפילו מצרים לא שלטה בסיני בתקופה העתיקה למעט רצועת יבשה צרה. הארץ המובטחת הייתה קונספט בלתי אפשרי מבחינה טכנית ועול בכל הנוגע לתחזוק. הארץ לא נחשבה לפרס, אלא הורכבה ממדבריות ומערבה צחיחה. אם היה רצון לפתות את העבריים באמצעות הבטחה כזו או אחרת, השתלטות על מצרים הייתה יכולה להיות הרבה יותר אטרקטיבית.
רק בסוף המאה העשרים הבנו את הרציונאל שעמד מאחורי רעיון הארץ המובטחת. ישראל זקוקה נואשות לסיני כעומק בטחוני נגד מצרים המוסלמית. בלעדי סיני והנגב, הדחף הראשוני של מלחמת יום כיפור היה עלול להטביע את היהודים בים. כעת המצרים רוכשים טילים ומטוסים מתקדמים, העומק הביטחוני שסיני יכול להעניק למדינה רק הופך לחשוב יותר.
הארץ המובטחת כוללת את לבנון, ארץ הפרנקנשטיין. היהודים נכשלו עד כה להבין את הציווי לכבוש את הארץ, ולגרש את השבטים הלבנונים הלוחמים לסוריה – והשבטים הלבנוניים מוכיחים עצמם כמקור מתמשך לצרות ליהודי הגליל.
כך גם בנוגע לפרת. המונרכיה הירדנית לא תמשיך להתקיים לאורך זמן. הרוב הפלסטינית ישתלט על מדינת המדבר הזו, ומתוך חוסר יכולת ליצור שם כלכלה יציבה, הוא יפנה ללאומנות ולמיליטנטיות. ירדן תהפוך לעזה ענקית, שופעת במחנות אימון לטרוריסטים. הירדנים יפעילו את השפעתם על אותם הערבים שישראל נכשלה לגרש מתוקף הציווי המזהיר שאותם יושבי הארץ יהפכו ל”…שִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם…”. על מנת לקיים את בטחונה, לישראל לא תהיה ברירה אלא להתרחב לכיוון הפרת, תוך מיקום מחדש של כל הערבים העוינים לעיראק. כאילו קראה לישראל לקיים את המצווה הזו, עיראק, המדינה החזקה והמיליטנטית חוותה פלישה ללא כל סיבה והושמדה – כעת קיימת דרך למקם מחדש את הפלסטינים ואת הירדנים.
ישראל זקוקה כמו כן לטריטוריה גדולה על מנת לפזר בה את אוכלוסייתה. המגדלים הגבוהים בערים הישראליות יהפכו למלכודות מוות במקרה של רעידת אדמה רצינית – ישראל ממוקמת באזור בו הפעילות הטקטונית היא רבה. היהודים חייבים לגור בבתים קלים, בעלי קומה אחת. פיזור האוכלוסייה הוא גם הדרך הטובה ביותר להימנע מהשמדה כתוצאה מפצצת אטום שישלחו המוסלמים. לפקיסטאן, הנצורה תחת מצור המוסלמים, יש מספר לא ידוע של פצצות אטום, ככל הנראה יותר מחמישים. לערב הסעודית מסתירה קרוב לוודאי ראשי נפץ גרעיניים רבים שקיבלה בתמורה למימון התוכנית הגרעינית. לאיראן, לוב, מצרים, אלג’יר ומרוקו יש מידע קריטי הנוגע לטכנולוגיות גרעינית, וצפון קוריאה מוכנה לעזור להם. אין ספק שהטרוריסטים המוסלמים יניחו ידם על נשק גרעיני בקרוב. פצצות אטום גולמיות וגסות הן לא כל כך אפוקליפטיות: פצצה פרימיטיבית שתפוצץ על הקרקע בתל אביב תהרוג בערך 10,000 יהודים – מספר מצער, אך חסר משמעות מבחינה סטטיסטית. אם נבחן את המקרה בנגסאקי, נבין שניתן לסבול גם את התופעות המתמשכות של הפצצה הגרעינית. אז במקום להיכנס לפניקה, על היהודים להתפזר בתצורה של חברה המתגוררת בקומות יחידות, המחוברת יחד באמצעות רשתות התקשורת המתקדמות ביותר במקום באמצעות הטיילות של תל-אביב. וזו הסיבה שלשמה אנו זקוקים לארץ המובטחת בשלמותה.
יהיה זה מצוין לגור בשלום. היהודים, שנרדפו במשך אלפי שנה, הושמדו לאחרונה, ושסבלו מקרבות בעשורים האחרונים, מייחלים לשלום יותר מכל אומה אחרת. היינו מוכנים לנשק את סאדאת כשהגיע לישראל, כאיתות לשלום. אנחנו מקבלים החלטות חשובות מאוד למען השלום. למרבה הצער, בתוך ים של מוסלמים, ישראל לעולם לא תחייה בשלום. זו קביעה קורעת לב, אך היא אמיתית על אף הכול.
לכן התורה מורה לנו להלחם על ביטחוננו.