הרגש של הרוסים בעד פוטין יכול להשתנות במהרה. רבים בחרו בפוטין כמה שנראה כאלטרנטיבה היחידה לכאוס שנוצר בזמן שלטונו של ילצין. לאחר מספר שנים של קיום מדינה מסודר תחת שלטונו של פוטין, רבים המצביעים שכבר לא רואים במדיניות היד החזקה כעדיפות עבורם. האונס שביצע פוטין על החוקה הרוסית, בין אם על ידי כך שנשאר בתפקידו לתקופת כהונה שלישית ובין אם מדובר בעובדה שהעביר את כוח השלטון במדינה לתפקיד ראש הממשלה שלקח לעצמו – אונס זה לא יהיה פופולארי. הרוסים זוכרים בבירור את שנות הכאוס תחת השלטון הסובייטי, אבל רבים לא מברכים על מהלכיו הבלתי חוקיים של פוטין שמטרתם להשאירו בשלטון. פוטין, כמנהיג נצחי, מעלה בקרב מבוגרים רבים זכרונות כואבים אודות המזכירים הכלליים של האיחוד הסובייטי. לפוטין אין עוד הזדמנויות להמשיך ולהפגין את כוחו האטרקטיבי. האוליגרכים מושפלים, המלחמה בצ’צ’ניה נכנסה לשלב הפסקת האש, ופוטין עומד על קצה התהום שתוביל אותו לתוך התבנית הקוגניטיבית של ג’נרליסימו פשוט. הסביבה היחידה בה פוטין עדיין יכול להפגין את כוחו היא הפוליטיקה האנטי-אמריקנית, אך העם הרוסי, על אף שהם נהנים ממנה, אינם מעוניינים להיכנס למרוץ חימוש או לעימות פוליטי.
פוטין, המנהיג היוצא, עורר סימפטיה בקרב הרוסים. הם זכרו את הישגיו שביניהם היו הפחתת הגנבה המשתוללת של נכסי המדינה, והם העריכו את הגינותו בכך שעזב את בית הנשיא בזמן שהוגדר לפי החוקה. אותו פוטין שבגד בתקוותיהם ולא הוכיח עצמו כמנהיג שומר חוק – כזה פוטין יהיה הרבה פחות פופולארי.
מספר רוסים שיצביעו לפוטין בבחירות לנשיאות גדול מזה שהצביעו עבור מפלגתו. אבל בקרב שליש מהאוכלוסייה שהצביעה עבור מפלגתו, רבים הופחדו והוכרחו לעשות כן, אחרים נכנעו לתעמולה המסיבית שהשפעתה כבר נכרת פחות ופחות, והשאר רואים במפלגתו של פוטין ככוח הפוליטי האמין היחיד לעומת הליברלים המתועבים של רוסיה. בקושי רבע מהרוסים תומכים בפוטין תמיכה מלאה. זה הרבה פחות מהתמיכה הנדרשת בכדי לקיים רודנות אדיבה.