האם ישראל יכולה להכניע את מדינות ערב? כן, אך בפלישות מהירות ולא על ידי מלחמות מתישות תוך שמירת “צלם אנוש”. מימדי הניצחון במלחמות העולם הראשונה והשנייה נבדלים באופן ניכר. בסיום המלחמה הראשונה כוחות הברית לא כבשו את בירת האויב, לא הרסו את ארצו ולא שינו את הממשל או את החוקה הגרמנית. האויב הוכנע והופקר להתחמשות חוזרת. הוא באמת התחמש והשיב מכה כעבור עשרים שנה בלבד. הבריטים והצרפתים כבשו את מצרים במעט דם, החליפו את הממשל ושלטו בו שנים רבות ללא התנגדות ניכרת. ההבדל בין מצרים לגרמניה הוא בהעדר חינוך לסובלנות למרות שיש מדינות ערביות עם תרבות אכזרית יותר. יש גם את הדוגמה של יפן אשר בנתה מחדש את מערכת החינוך לאחר המלחמה, לימדה את ילדיה להסתדר עם מדינות זרות ופתחה את עצמה לעולם כולו. ישראל צריכה לשמור את מדינות ערב תחת בקרתה לפחות עשר שנים. זה צריך להספיק לתחילת תהליך השינוי במערכת החינוך והשפעה מנטאלית. השליטה במדינות ערב לא צריכה להיות משימה קשה כי מקיאוולי לימד: במדינות הטוטליטריות העם רגיל להעדר החופש.