ההסלמה הצבאית בין סוריה לישראל מונעת מפחד הדדי, המזכיר את מרוץ החימוש של המלחמה הקרה. המלחמה הקרה הסתיימה בשלום בעוד שעימותים מונעי פחד דומים, החל ממלחמת העולם ה-2 ועד מלחמת ששת הימים הסתיימו בעימות צבאי. חיוני להבין את הבדל על מנת להבין יחסי חוץ: פחד מול פחד מוחץ. התגובה הראשונה לפחד הוא התחזקות. אחר כך, אם האויב לא הורתע, יש להתקיפו במתקפת מנע – כמו במלחמת ששת הימים. מצב הפחד המתארך, במיוחד כשזה מתחבר לעליית כוחו של אחד הצדדים, מביא למלחמות. רוסיה וגרמניה צללו שתיהן למלחמת העולם ה-2.
היה זה שונה לגמרי במלחמה הקרה. מאות אלפי ראשי נפץ גרעיניים הפכו את המלחמה למלחמת השמדה – הפחד מפני האויב היה פחד מוחץ. תיאורטית, פחד מוחץ יכול להוביל להתקפה נואשת. זה כמעט ולא קורה למעשה, כיוון שמה שנמחץ לא יכול לשוב ולעמוד.
ישראל מפחדת מההתגברות הצבאית הסורית ברמת הגולן. סוריה מפחדת מהתרגילים הצבאיים של ישראל בקרבת הגולן ומחוסר היציבות הפוליטית בישראל. ישראל מפחדת ממאות הטילים בעלי הטווח הבינוני של סוריה וממאות אלפי הטילים קצרי הטווח שלה, המסוגלים להמטיר גשם של טילים על ישראל חרף ההגנות שיש לה מפני טילים. סוריה מפחדת מהתקפה ישראלית נגד מתקני הטילים שלה ומתקנים צבאיים אחרים שיש לה. מעגל הפחד ההדדי הזה אינו ניתן לפיתרון באמצעות מאמצים דיפלומטיים. עליו להסלים עד לכדי רמת הסיבולת של כל אחד מהצדדים. על ישראל להכריז מייד על השמדה גרעינית של סוריה בתגובה לכל ירי טילים על ישראל.
אסד מאמין שהוא יכול להחזיר את רמת הגולן מבלי לנצח במלחמה, בדיוק כמו שמצרים קיבלה את סיני על אף שהפסידה במלחמה ב-1973. האיום על פגיעה ביציבות האזורית יגרום לארה”ב ללחוץ על ישראל לוותר על רמת הגולן ולתת אותה לסוריה. אם כן, אסד יכול להתחיל מלחמה על מנת להפסיד בה. אולמרט צריך מלחמה בה ינצח בגדול בשביל להציל את הקרירה שלו. איראן רוצה במלחמה במזרח התיכון על מנת להסיט את תשומת הלב מתוכנית הגרעין שלה. צה”ל זקוק למלחמה באויב קונבציונאלי על מנת לשקם את המוניטין שאבד לו במלחמתו בארגוני הגרילה. הבמה מוכנה למלחמה חסרת היגיון לה כולם זקוקים.
קונספט הפחד המוחץ תואם לגמרי גם לגבי הפלסטינים. הבריטים מחצו את המרד הפלסטיני ב-1930 באמצעות תגובה מכריעה שכללה השמדת ערים, הרג המוני ואמצעים צבאיים אורתודוקסים אחרים. במקום לגרות את המורדים הערבים בסיפורים על מדינה פלסטינית, על ישראל למחוץ את תקוותם של הפלסטינים: עליה להרוג כל פקיד בכיר או חבר בפרלמנט של הרשות הפלסטינים, לאסור השתייכויות פוליטיות, לירות בכל מי שחשוד כלוחם גרילה, ולגרש את האוכלוסייה. פלסטין עם תקווה היא יותר טובה לישראל מאשר מדינה פלסטינית חסרת תקווה.