הישראלים כולם יודעים כמה מושחת השלטון. ידוע לנו איזה מפלגות מסדרות לאנשיהן מקומות חמים במוסדות ממשלתיים. כמה קרובים האוליגרכים לשלטון ואיך משפיעים הם על הפוליטיקאים שאותם הם מממנים. האוליגרכים והפוליטיקאים שלהם דואגים יותר לאינטרסים של השותפים העסקיים שלהם בחו”ל מאשר לענייני המדינה היהודית. הדמגוגים האלה מתאימים את עצמם לדעת הקהל שהשקפת-עולמו לא נגועה באהדה ליהדות.
אנחנו יודעים שאנשים טובים לא מגיעים לשלטון. שהדרך לכנסת רצופה בפשרות. שתרומות שפוליטיקאים מקבלים הם מחזירים מנה אחת אפיים. שמנהיגי המפלגות המשוגעים על עצמם מסירים מדרכם את המתחרים הפוטנציאלים וממלאים את סביבתם במריונטות. שפוליטיקאים שאפתניים מקימים מפלגות פרטיות ומרכיבים קואליציות מוזרות אשר נעים לכוונים לא צפויים. אנו יודעים שפוליטיקאים חסרי פשרות, ישרים ושונאי בצע לא מושכים אליהם את הספונסרים. שתמיכה כספית במפלגות האופוזיציה חוסמת לנותן החסות את הדרך לזכייה במכרזים ממשלתיים כדאיים. וכלי התקשורת מפחדים מהאמת הלא נוחה ומעדיפים להחזיק את הציבור כקהל של אידיוטים מאושרים.
אנו יודעים “שרוזנים” יהודים השתלטו במחטף על הקולות של מגזרים שלהם. אנשים אשר כל יהדותם מתגלה רק בהצהרות, שעשו את הונם על ידי כל מיני פשעים מנהיגים קהילות ומגזרים ומחליטים על גורלנו, על חיים והמוות.
אנו יודעים שמדינה עליה חלמנו אלפיים שנה מתדרדרת ומעוררת סלידה. אך אנחנו שותקים. אומה קדושה שאינה מסוגלת לשלוט על עצמה.