קונדי רייס היא תמצית השמאלנות. היא מלומדת עלובה למדי (וכן, קראתי את המאמרים שלה) והתיאוריות שלה הן כמעת שערורייה. במאמרה אודות נשקים גרעיניים, היא חוזרת ומצטטת את האנציקלופדיה הסובייטית ממלחמת העולם השנייה בחמישים ומשהו כרכים, שאפילו לדוברי הרוסית קשה לקרוא – אין ספק שהיא נשענת על מקור משני כאשר היא מצטטת אותה. רייס הצליחה בקרירה שלה מתוקף אפליה מתקנת, מכסה חצי-רשמית לפרופסורים שחורים להם המלצות אומללות. בוש הכניס אותה לממשל שלו בדיוק מאותה הסיבה: להרוויח כמה קולות של מצביעים שחורים עבור הרפובליקנים. לאחר מכן, רייס קיבלה את ההזדמנות להגן על תאריה האקדמית הבלתי-קיימים. נסיכה האפליה המתקנת פתחה תיאוריות פוליטיות מטומטמות ולאחר מכן הובילה את ארה”ב כולה והשתמשה בה כעכבר ניסויים – השמאלנות. הבחירות הדמוקרטיות נכפו על לבנון ופלסטין ובכך הבטיחו את עליית החמאס והחזבאללה לשלטון. שני מיליארד דולר מכספי משלם המיסים האמריקני הועברו לאוקראינה בכדי לחתור תחת המועמד הנשיאותי הפרו-רוסי וכדי להעלות לשלטון ליצן חסר כוח שמפלגתו הפסידה הפסד מוחץ בבחירות חודשים ספורים לאחר מכן. רייס, שניסתה באופן נואש להציל את המדיניות שלה, תמיד נשארת צעד אחד מאחורי האירועים: היא מציקה לרוסיה הידידותית באמצעות הטילים האנטי-בליסטיים חסרי התועלת והמתקנים הקטנטנים במזרח אירופה, ולאחר מכן טופחת על שכמה של רוסי העוינת באמצעות וויתורים. במקום לקבל את הפיתרון המעשי והמוכח ביחס לסוגיה האיראנית – השמדת המתקנים הצבאיים שלה – רייס מנסה ליישם מרשמים אקדמיים ומשחקים פוליטיים דוגמת הסנקציות חסרות השיניים. רייס, כאקדמאית שמאלנית משוכללת כביכול, כאשר האמת היא שהיא בסך הכול בורה המלאה ברעיונות נפוחים, מעוניינת לערוך רפורמה במדינות העולם. כך נוצרה האובססיה שלה להביא לדמוקרטיזציה של פקיסטן הגרעינית: בטח, תני לבוטו המושחתת וחבריה האיסלמיסטים לקבל את השליטה על הכפתור הגרעיני במסגרת בחירות דמוקרטיות. הגנרל מושראף, המנסה בנואשות להגן על פקיסטן הגרעינית ולשמור על בטחונה – כן, זה הבחור הרע.
רייס לבדה אחראית לעימות האמריקני מול רוסיה. רייס, שנחשבת ל”מומחית” כביכול בכל הנוגע לצבא הרוסי, היא חסרת כל ידע ומושג בנוגע לפוליטיקה והמנטאליות הרוסית. היא תכננה והוציאה לפועל עימותים חסרי תועלת לחלוטין בפריפריה הרוסית, בהם יש לציין את ההפיכות הכושלות באוקראינה ובג’ורג’יה. מה הקשר של אמריקה לג’ורג’יה, רפובליקה סובייטית לשעבר, ממלכה נוצרית במשך דורות הנמצאת בתוך ספרת ההשפעה של רוסיה ושאוכלוסייתה נשענת על רוסיה בכל דבר ועניין? הרוסים הקסנופוביים היו מעוצבנים כצפוי עד לכדי כך שהחליטו להפר את האמנות הצבאיות המשמעותיות ביותר, וחדשו את הכוננות הגרעינית שלהם תוך הפעלת פטרולים של מפציצים אסטרטגיים בשולי אירופה. פיוס אינו נחשב לקו מדיניות, אבל כך גם התגרות ביכולת ההכלה של האויב.
הניסויים של רייס על ישראל הם מאותו הסוג. היא מזלזלת ביהודים ורואה בהם צייתנים בעת ובעונה אחת, והיא אינה מחונכת מספיק בכדי לדעת שהיהודים הם צייתנים רק עד לרמה מסוימת. בכדי להבין את המדיניות שלה כלפי ישראל, חיוני לראות עד כמה חשוב אותו ניסוי יחיד לאותה אקדמאית שחורה ובורה. עבור רייס, הפיתרון לבעיה הישראלית-ערבית הוא יותר רק מעניין פוליטי, הוא עניין הנוגע למהימנות אקדמאית. בקרוב היא תעזוב את משרדה לתמיד, והיא חייבת להשיג תוצאות לניסוי שהיא עורכת, באופן נואש. בלי קשר למהות התוצאות, רייס תשמח להצליח לניסוי שלה על העכברים היהודים, אבל גם כישלון נחשב לתוצאת ניסוי.
וכך דוחפת רייס את ישראל חזרה לקווי 56′, מדינה ברוחב מגוחך ללא ירושלים, מוקפת באויבים הערבים המנצחים. שוב, הלובי היהודי המהולל מוכח כחסר כוח.